חושך ועיוורון

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים

במכת ה"חושך" שקדמה למכת בכורות, מספרת לנו התורה: ויהי חושך אפלה - , לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם. (שמות י, כ"ג).

מכיוון של"חושך" זה היה אופי מיוחד והוא פגע רק במצרים, שהיו המדכאים, אולי ניתן להבין אותו כעיוורון רגשי ומוסרי, המובן כאשר אדם מדכא אדם אחר או כאשר עם מדכא עם אחר; כבר לא ראוים את האחר והעולם מסביב נהיה חשוך

שבת שלום וחודש טוב ומואר לכולכם

---

Dear Family and Friends,

Before the last plague inflicted to the Egyptians, we'll read that "there was a thick darkness" and "they saw not one another".

Since this "darkness" was a very special phenomenon, afflicting only the Egyptians, who were the oppressors, maybe it can be understood as emotional and moral blindness, which is an understandable phenomenon when one person oppresses another person or a nation oppresses another nation; you don't see the other anymore and the world around you becomes dark.

Shabbat Shalom and Hodesh Tov to all,

כבד פה וכבד שלום

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

משה רבנו מכנה עצמו "כבד פה וכבד לשון"; מהי משמעותן של אותן מילים? האם, כפי שנהוג לחשוב, הוא גימגם? האם השפה המצרית לא היתה שגורה בפיו? האם היה חסר ביטחון?

מכל מקום, אולי מלמד אותנו הדבר שאיכותו של מנהיג אינה תלויה ברטוריקה שלו ואולי חוסר שלמות עשויה לעודד צניעות ואינטרוספקציה.

שבת שלום לכולכם

---

Dear Family and Friends,

There are different interpretations about the Moshe's speech problem; did he stutter? was it a problem of fluency in the Egyptian language? Did he feel insecure?

In any case, this may teach us that the quality of a leader doesn't depend on his eloquence, and there are good chances that some imperfection may improve modesty and introspection.

Shabbat Shalom to all

בזכות נשים צדקניות נגאלו

לבני משפחתנו, חברותינו חברינו היקרים,

בתחילת ספר שמות נקרא על המרד של נשים אמיצות (המיילדות ה"עבריות", שלדברי חלק מהפרשנים היו מצריות, בת פרעה ומרים אחותו של משה) נגד הגזרות של פרעה החדש.

אולי נבחר סיפור זה כדי להתחיל בו את הסיפור הגדול שלנו, את שחרורנו מעבדות ואת הכנתנו להתגלות? ואולי גם כדי ללמדנו שהתנאי המקדים להתגלות הוא יחס הוגן לאחר, לזר.

שבת שלום לכולכם

Dear Family and Friends,

The Book of Shemoth starts with the rebellion of courageous women (the Midwives, who according to some commentators were Egyptians, Pharaoh's daughter and Miriam, Moshe's sister) against Pharaoh's draconian and cruel laws. Maybe this story has been chosen as the introduction to the Book of Shemoth, our Story, the Story of Liberation and Revelation? Or maybe also to teach us that Revelation requires a fair and human relation to the other, to the stranger.

Shabbat Shalom to all,

חסד ואמת

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים,

כאשר יעקב מבקש מיוסף להביא אותו לקבורה בקברי אבותיו, ולא במצרים, הוא בוחר להשתמש במילים "חסד" ו"אמת".

מושגים אלו מעלים שאלה משמעותית: לחסד יש קונוטציה של מעשה שאינני "חייב" לעשותו; על האמת, שהיא "קשוחה", ניתן לסמוך.

האם יש מתח או סתירה בין החסד לאמת? או שמא משלימים הם אחד את השני?

האם "עולם חסד יבנה" היא משאלה ריאלית או אוטופית כבסיס לחזון חברתי?

שבת שלום לכולכם

Dear Family and Friends,

Two concepts are used by Jaacov when he asks his son Joseph to burry him in the land of his Fathers, and not in Egypt; "Hessed" and "Emeth".

Should these notions be translated as "kindness" and "truth"? Or, is 'Emeth" faithfulness?

Actually, this linguistic dilemma raises a more meaningful question: Hessed seems to be something that you are not forced to do, and Emeth sound like something you can rely upon. So, is Emeth in contradiction with Hessed? Or is it a complementary attribute? Can a society, a world, rely on kindness as such, or will it be possible some day?.

Shabbat Shalom to all,