יום שישי, 27 בדצמבר 2019

הניצחון והשלום - Priorities

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
הרמב"ם (משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה פרק ד, הלכה  יב) מכנה את הדלקת נרות חנוכה "מצווה חביבה עד מאד" ואכן, רבים מבני עמנו, גם אם אינם מתייחסים לזה כ"מצווה", נוהגים להדליק נרות חנוכה, לא בצורה המינימליסטית, אלא "למהדרין מן המהדרין", כלומר מוסיפים כל יום נר אחד. שאלת החביבות תלויה כמובן בנראטיב, בסיפור שמספרים ובהדגשים.  דור התחייה טיפח את הגבורה של "מעטים מול רבים" ובעצם רבים רואים ביהודה המכבי גיבור לאומי, שהפך למיתוס.  בניגוד לפורים, לו הקדישו חכמים מסכת שלימה במשנה ובתלמודים, יש בתלמוד הבבלי בקושי שלושה דפים  במסכת שבת (פרק שני) העוסקים בסיפור חנוכה ובהלכות החג.  כמו-כן, את מגילת אסתר הכניסו חכמים לקנון המקראי, לעומת ספר המכבים שנשאר מחוץ לכתבי הקודש. יש לכך בוודאי סיבות היסטוריות, פוליטיות וערכיות.
אך, הרמב"ם המקדיש שני פרקים להלכות פורים ושני פרקים להלכות חנוכה,  רואה בשני חגים "חדשים" אלו (שאינם מוזכרים במקרא) הזדמנות לפרסם את  נס ההצלה, ובמקרה של חנוכה את הניצחון על ניסיון היוונים להשתלט על  הרוח ולדכא את תרבותנו. ולכן, הדלקת הנרות היא "חביבה" מאד.
יחד עם זאת, הרמב"ם מסיים את הלכות חנוכה בהלכה מעניינת  (ד, יד) : "הָיָה לְפָנָיו נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנֻכָּה אוֹ נֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, נֵר בֵּיתוֹ קוֹדֵם, מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם נִמְחָק לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג יז) "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם".
 ואלי בא הדבר ללמדנו שהניצחון הערכי  חשוב, אך השלום חשוב יותר. יש מקום להיאבק על האידיאות, אבל המרחב האנושי חשוב יותר.
שבת של שלום וימים של  תקווה לימים בהם האור יגבר על החושך
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
לא בחיל ולא בכוח (בהשראת ההפטרה לשבת חנוכה) 
--
Dear Family and Friends,
This evening we are lighting the Candles of Hanukah before lighting Shabbat candles; it's interesting to notice that Hanukah candles are lit outside or at a window; their purpose is to publicize the miracle of our cultural and spiritual survival. If somebody doesn’t have enough money for both (Shabbat and Hanukah candles), Shabbat candles have priority, since they reflect inner harmony and peace; Maimonides even generalizes this idea by claiming that the entire Torah is aimed towards achieving Peace in the world. Maybe it’s important to remember this, when too often religion has become one of the main factors of conflict and hatred.
Shabbat Shalom and  Hanukah Sameach to all
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
    לא בחיל ולא בכוח (בהשראת ההפטרה לשבת חנוכה) 
-- 

יום שישי, 20 בדצמבר 2019

צדקה ממני - גדולתו של מנהיג Light and Shadow

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
"צדקה ממני" - מילים חזקות ואמיצות שאמר יהודה, אחרי שתמר כלתו, איתה שכב מתוך מחשבה שהיא קדֵשה, איתגרה את הגינותו ואיפשרה לו לחמוק מחשיפה מבכיכה  מתוך נכונות להישרף.
האם התורה מספרת לנו שגם יהודה, המנהיג שממנו יצאה מלכות בית דוד, כשל, כפי שכשל כאשר יכול היה למנוע את מכירת יוסף, אך עבר תהליך, גם בעזרת כלתו תמר  והיה מסוגל להכיר בטעותו, כדי שנלמד שגם אנשים גדולים וראויים נופלים , אך גדולתו של אדם, ובוודאי של מנהיג  היא בנכונותו להכיר בטעותו ובחטאיו . בפרשת ויקרא נאמר "אשר נשיא יחטא" והמילה אשר נדרשת בשני אופנים; א. אשר יחטא ולא "כי יחטא" (בניגוד לאחרים)- ברור שהשליט יחטא, כי הפיתוי גדול, ב. אשר' הדור שהנשיא מביא אשם על שגגתו - כלומר : שליט המכיר בחטאיו ומוכן לכפר עליהם.
שבת שלום וחג אורים שמח לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
 מעט מן האור (הראי"ה קוק/ עובדיה חממה- יוסי אזולאי)
--

Dear Family and Friends,
We will be starting lighting Hanukkah Candles Sunday night. 
According to Shammai, we should light the Hanukkah candles in decreasing order, starting with 8 candles the first night and 1 candle the last evening (today).
We follow Hillel's approach and are adding every day one candle, which increases gradually the amount of light.
Maybe this teaches us that when the cycle of life has light and shadow, you can be anxious, when there is a lot of "light" that things will have to get worse, but you can also believe that when you reach the maximal darkness, inevitably there will be more and more light.
Shabbat Shalom, Hanukah Sameach.
Pinchas, Tzippie, and Family 
http://pinchaspeace.blogspot.com
 מעט מן האור (הראי"ה קוק/ עובדיה חממה- יוסי אזולאי)
--   

יום חמישי, 12 בדצמבר 2019

לפגוש את האחר המאיים פנים אל פנים - Ghostfree Encounters

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
כשיעקב חזר מחרן והתכונן לפגוש את עשיו אחיו, הוא חשש מהמפגש אתו, כי הוא זכר את הפרידה על רקע הטינה שעשיו חש כלפיו ואף האיום על חייו עליו שמע מרבקה אמו. רש"י כותב בפירושו (בעקבות מדרש תנחומא) שיעקב התכונן למפגש המפחיד הזה בשלושה אופנים; בדורון, בתפילה ובמלחמה.
מעניין שסדר ההכנות בפרשה הוא: מלחמה, תפילה, דורון. כאשר יעקב נשאר לבדו, הוא נאבק ב"איש" (לדעת הרמב"ם: בחלום) שחז"ל מתארים אותו כמעין מלאך, "שרו של עשיו". במונחים מודרניים, ניתן להבין שיעקב נשאר עם אותו דימוי "דמוני" של עשיו והוא היה צריך לנצח אותו,כדי לפגוש את עשיו, אחיו "פנים אל פנים". האם ניתן ללמוד מזה, שכדי שנהיה מסוגלים לפגוש -  כאדם, כקבוצה - את הזר "המאיים" פנים אל פנים - כאדם, עלינו להיאבק ולנצח את ה"דמון" שיצרנו בתוכנו ואולי גם, אם נאמץ את סדר ההכנות למפגש, כפי שרש"י מביא אותו (דורון, תפילה מלחמה) או כפי שהמדרש מביא אותו (תפילה, דורון מלחמה), נוכל ללמוד מזה שהעבודה הפנימית ומחוות הפיוס קודמות למלחמה ועשויות גם למנוע אותה.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
לקראת י"ט בכסלו - "חג הגאולה" של חב"ד, ניגון ארבע בבות המיוחס לרבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד

 
Dear Family and Friends, After being away for more than 20 years, Yaacov is on his way back home and will be meeting his brother, whom he left full of resentment. This encounter arouses anxiety and before he actually meets him, he struggles with a mysterious figure -  the Angel-Spirit-Ghost of Esav according to the Midrash - and he succeeds to have him surrender. Afterwards he meets his brother "face to face".
This may teach us that sometimes in order to be able to meet a person "face to face" and establish a real relationship, we have to overcome some "ghosts", some inner images who distort the human aspect of the Other.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippi and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
לקראת י"ט בכסלו - "חג הגאולה" של חב"ד, ניגון ארבע בבות המיוחס לרבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד

  

יום שישי, 6 בדצמבר 2019

בין ארץ ושמים Between Earth and Heaven

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
יעקב אבינו בעצם ברח, כי רבקה אמו "שמעה" את האיום של עשיו וחששה לחייו. ואכן, בהפטרה (הושע יב), אומר הנביא "ויברח יעקב שדה ארם". לעומת זאת, הפרשה שנקרא מחר מתחילה במילים "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".
איני סבור שהתורה רצתה לייפות את יציאתו של יעקב מבית אביו; המקרא אינו מצנזר דבר ומתאר  גם את הדמויות הנערצות כבני אדם.
לכן, דומני שיש כאן הצבעה על פוטנציאל של טרנספורמציה, של תהליך. חלום הסולם "המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" מייצג אולי את שני הקצוות איתם נדרש יעקב להתמודד; הוא יכול להישאר יעקב ה"ארצי", המפחד והנדרש לתחמן כדי לשרוד, או לגדול, לקחת אחריות, להפוך ל"ישראל" ועל ידי כך "להגיע לשמים". ואולי כל  יחיד וכל קולקטיב נדרשים להתמודד עם אותו אתגר? 
שבת של  שלום , צמיחה ואומץ  לכולנו
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
סולם יעקב- יהודה פוליקר

נ.ב אני מצרף שני קבצים על היזמה החשובה והמבורכת של ידידי אלי הולצר - הזדהות עם מחאתו של פרופ' יורם יובל לטובת העם והמדינה בגן העצמאות. יש כאן הזדמנות לקדש שם שמים.


--
Dear Family and Friends,

"And he dreamed and behold a ladder stationed on the earth and its top reaches the sky, and behold the angels of God ascending and descending on it". … (Genesis 28:12-13)
Maybe all of us experience moments of grandeur, when we are "ascending", but sometimes, after "ups" there are "downs", but maybe these "downs" are inevitable, since as humans we have to keep in touch with the earth and also maybe add some "heaven" to earth
Shabbat Shalom to All,
Pinchas, Tzippie and Family .

סולם יעקב- יהודה פוליקר
 

יום שישי, 29 בנובמבר 2019

קנאה, איבה ותיקון Rivalry between brothers

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
אחד מהמוטיבים המרכזיים בספר בראשית הוא: קנאה בין אחים; החל מקין והבל, שם אנו קוראים על הרצח הראשון. קראנו על יצחק וישמעאל, אם כי בסופו של דבר, אין שם סיפור של קנאה בין האחים עצמים, אלא בין שרה להגר, אך יצחק וישמעאל באו לקבור ביחד את אברהם אביהם ולפי המדרש יצחק גם החזיר את הגר לאברהם ,אחרי מות שרה.והשבוע אנו עדים  להתפתחות הקנאה בין  התאומים  יעקב ועשיו. כנראה בסיפור יכול היה  להסתיים בטרגדיה, אך בעוד שבועיים נקרא על מפגש  בין האחים בו הם התחבקו והתנשקו. הדמויות המקראיות יצחק, ישמעאל , יעקב ועשיו הפכו לארכיטיפים ולסמלים כמייצגי המפגשים בין עם ישראל לאומות ולדתוות שונות. יתכן שהתורה מספרת לנו על הפיוס בין היתר כדי ללמד אותנו שהקנאה בין אחים, בין בני אדם  בכלל ובין קבוצות ועמים מובנת , שהיא יכולה להביא לתחושות קשות של איבה, אך החלק האנושי שבנו  נותן לנו את הכוח להתגבר על תחושות אלו ולהתפייס.
שבת שלום וחודש טוב לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
מי האיש החפץ חיים - ביצוע: חוה אלברשטיין

--
Dear Family and Friends,
The entire Book of Bereishit tells us about rivalry between siblings due to one or both parents discriminating between them. Does the Torah tell us these stories in order to teach us that it's inevitable, that one of the children has to be "the Chosen" (it even starts when G!d prefers – at least that's the way Kain experiences it – Hevel's offer), or maybe it teaches us that frustration, offence and rivalry engenders tragic conflicts, sometimes lasting for many generations…
Shabbat Shalom  and Hodesh Tov to all,
Pinchas, Tzippie and Family

 מי האיש החפץ חיים - ביצוע: חוה אלברשטיין

יום שישי, 22 בנובמבר 2019

לעשות צדקה ומשפט - Corrective Experience

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
הפעם, חשוב לי ללמוד מהפרשה משהו פשוט, כי לעתים הדברים הפשוטים והמובנים מאליהם  מוטלים בספק, מתוך עיוות המציאות ובגלל אינטרס אישי.
ארץ ישראל הובטחה לאברהם אבינו על ידי האל. יחד עם זאת כאשר הוא רצה לקבור את שרה אשתו בחברון, היה לו ברור שאינו יכול להסתמך  אפילו על הבטחת האל, אלא קנה את מערת המכפלה מעפרון החתי, כי ידע שמה שקובע הוא החוק, ולא איזו זכות אלוהית. האל  ראה באברהם שותף לעשיית צדק ומשפט, לכן קיים אתו דיון על הפיכת סדום. ואולי זה פשוט מלמד אותנו הוא שהחוק הוא חוק, ואין אדם,  שהוא מעל החוק.
שבת שלום וחודש טוב לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אין לי ארץ אחרת - מלים: אהוד מנור- לחן: קורין אלאל- ביצוע: גלי עטרי 



Dear Family and Friends,

Maybe the Torah section we'll read tomorrow is a "corrective experience" of what happened last week; the destruction of Sedom, the banishment of Hagar and Yishmael and the Akeda.
At the end of Haye Sarah, we'll meet Yitzhak at "Beer laHay Roei", where according to the Midrash, he brought Hagar-Keturah back to his father and afterwards, he and Yishmael buried Avraham together.
This seems to be a total reconciliation. Could that happen if Sarah didn’t die?
Shabbat Shalom and Hodesh Tov  to all,
Pinchas, Tzippie and Family 
http://pinchaspeace.blogspot.com
אין לי ארץ אחרת - מלים: אהוד מנור- לחן: קורין אלאל- ביצוע: גלי עטרי 

-- 

יום שישי, 1 בנובמבר 2019

שפה טוטליטרית אחת - Post-Trauma

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים"- כך מספרת לנו התורה בסוף פרשת נח על סיפור מגדל בבל. לכאורה, מה יפה ונכון יותר מ"שפה אחת" "ודברים אחדים", אך מאחורי אותה "שפה אחת" מסתתר משטר טוטליטרי, בו הקונצנזוס הוא כלי בידי השלטון השולל כל שפה אחרת, המוגדרת כבגידה או ככפירה בעיקר. אני תוהה אם יצירת חברה כזאת, בה השליט מכתיב את השפה הלגיטימית היחידה היא תגובה פוסט-טראומטית למבול. האנושות מפחדת מאיום קיומי ולכן השליט (נמרוד ע"פ המדרש) מצליח לשכנע את העם שרק אם יהיה "מאוחד" , בלי ביקורת, הוא יוכל להתמודד עם הסכנות הקיומיות. 
אין ספק שהעם היהודי עדיין פוסט-טראומטי. כוונת הציונות היתה לרפא את הטראומה. האם היא מצליחה בכך, או שמא נדרש תהליך ארוך יותר?
שבת של שלום, של מנוח, של שיח חופשי
פנחס, ציפי, ובני משפחתם 
http://pinchaspeace.blogspot.com
יונה מצאה בו מנוח - ניגון ברסלב- ביצוע: יהלה ושני לחמיש

--
Dear Family and Friends,

Human society – or more specifically ; the survivors of the Flood – experienced a trauma. People and societies react to traumatic experiences in different ways.
Noach, maybe because he felt guilty about his survival and didn’t (unlike Avraham) argue about the destruction of the entire human world, got drunk.
The entire human society became "one nation", "unified" under a totalitarian regime, where humanity can got lost and humankind had to be dispersed all over the world, in order to enable diversity of cultures .
What does that teach us about appropriate coping with traumatic events?
Shabbat Shalom a Tov to all,
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
יונה מצאה בו מנוח - ניגון ברסלב- ביצוע: יהלה ושני לחמיש



יום שישי, 25 באוקטובר 2019

הרוח המולידה את האור The complexity of Human Beings

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
להתחיל מבראשית...יש בימים סתוויים אלו, "אחרי החגים", תחושה של התחדשות, של בריאה, אולי גם כי מחר נקרא את פרשת בראשית.
"והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום, ורוח אלהים מרחפת על פני המים", כך מתארת לנו התורה את העולם הבראשיתי. איני יודע בדיוק איך לתאר את המחזה הזה באופן ויזואלי, אך נראה לי שאם בעלי המדרש פירשו בין היתר את "רוח אלהים" כרוחו של המלך המשיח, אפשר להניח שהפסוק הנפלא הזה מזמין אותנו לקרוא אותו בלשון בני אדם.
נראה לי שה"ארץ" יכולה גם להיות המבט הארצי שלנו, המתאפיין בבלבול, בחושך "על פני תהום" - במישור האישי, הקולקטיבי - אך "רוח האלהים" , כלומר החלק האלהי שבתוכנו, "המרחף" יכול לברוא את האור, את התקווה מתוך הבלבול והחושך.
שבת של שלום, אור ותקווה לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
מעט מן האור (הרב קוק - עובדיה חממה) 

Dear Family and Friends,
Tomorrow we start reading Bereishit again; among other issues, the section we'll read tomorrow tells us something about the nature of Human Beings.
Men are created in G-d's Image – they have a transcendental dimension enabling them to understand  the world beyond their immediate personal needs.
He should not be "alone"; he needs the Other to complete missing parts, to relief his loneliness, and to give him/her a sense of continuity.
This continuity may balance mortality.
And last but not least; he is existentially a "sinner" – His/her Spiritual/transcendental dimension is constantly challenged by destructive drives. Isn't he/she an interesting creature?
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
מעט מן האור (הרב קוק - עובדיה חממה) 

יום ראשון, 20 באוקטובר 2019

מסע אמוני - Seasonal Reflection

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
מאז ערב יום הכיפורים, לא שלחנו איחולים והגיגים; ביקרנו במקומות שונים בארצנו היפה.
עם חזרתנו לביתנו, נראה לי נכון להתבונן במעטפת המכילה כמה תחנות; בפרשת האזינו, שקראנו לפני סוכות, מופיעות המילים "אל אמונה", ומדרש התנאים ספרי דורש מילים אלו: "שהאמין בעולם ובראו" - כלומר : בלשון בני אדם: כדי לברוא, ליצור, לחדש  צריך להעיז, מתוך אמונה שבוודאי יהיו נפילות, אך לצד החששות מפני נפילות אלו, יש לתת תקווה ולהאמין בעולם, באדם, בטוב. עברנו, עדיין בסוכה, מקום המבטא את האמונה במצב הארעאי , השברירי, החשוף, דרך קהלת, הנשמע כמניפסט ניהיליסטי קיצוני, אך המבטא אולי את האמונה האידיאלית העמוקה ביותר  ביכולתו של האדם להתעלות מעל צרכיו האנוכיים ולא לצפות לגמול על עשיית הטוב, ומחר, בשמחת תורה  נסיים את המחזור השנתי של קריאת התורה  במילים "ולכל היד החזקה ולכל המורה הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל", עליהן כותב רש"י, בעקבות חז"ל : שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר "ואשברם לעיניהם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר "אשר שִבַּרְתָ" - יישר כוחך ששיברת. ואולי, יש כאן הזמנה למסע אמוני: האמונה, האמון, התקווה מכילים רגעים, מחשבות ותחושות של ספק, של שאלות קיומיות, ומצריכים את האומץ "לשבור לוחות", הכתובות באצבע אלהים, ומזמינים אותנו להחזיר את האחריות לנו, לבני האדם, כי זה כל כל האדם. 
חג שמח שונה טובה לכולכם,
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אני מאמין (שחקי שחקי ) - שאול טשרניחובסקי- ביצוע: רונה קינן
--

Turn Turn Turn (Kohelet 3, Pete Seeger-Judy Collins)

 
English not identical to Hebrew
Dear Family and Friends,
The Season of Holidays reaches its end; since the beginning of Elul, we had the opportunity to engage in a process of self-reflection, stop running and ask ourselves: "where are we running to and why?
Tomorrow, during Tefillat HaGeshem, we'll be able to think about all factors in life that are beyond our control. Besides the Rain, as a metaphor for Nature, many other factors have an influence on our life, that are beyond our control.
Maybe the combination between our anxiety about those elements and "Simchat Torah" teaches that, despite everything, we always have the opportunity of rejoicing over the meaning we decide to give to our life.
Chag Sameach and Shana Tova to all
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
אני מאמין (שחקי שחקי ) - שאול טשרניחובסקי- ביצוע: רונה קינן
--

Turn Turn Turn (Kohelet 3, Pete Seeger-Judy Collins)



יום שני, 7 באוקטובר 2019

פתיחת שערי הלב A Journey of Purification

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בעיניי, יום הכיפורים, החג  האהוב עליי והחשוב ביותר בשנה, הוא יום הנועד לפתוח אותנו אל עצמנו ואל העולם; הוא מתחיל בטקס של "התרת נדרים ואֶסָרים" ובאחד המשפטים החזקים : "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים".  כך פותחים יממה  של התרה, של הסרת מחיצות, של פתיחת שערים ולבבות. במהלך היום,אנו אמורים לעבור תהליך משמעותי  המאפשר לנו להפנים את ההצהרה החגיגית בה פתחנו את היום. היום המיוחד הזה מסתיים בתפילת "נעילה", בה אנו מבקשים "פתח לנו שער בעת נעילת שער". ואולי, לפעמים אנחנו עלולים להרגיש שהיום עבר ושהשערים ננעלים, ואולי אנחנו מבקשים  לא לעזוב את העמדה המכילה, הפתוחה שאימצנו לעצמנו במהלך היום ולקחת אותה איתנו, כדי שלצד חשבון הנפש והמאבק על הצדק והמוסר, לא נאבד את החמלה, ההקשבה והפתיחות.
חתימה פתוחה וחג שמח לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
יעלה תחנונינו (מתוך תפילת ליל יום הכיפורים, לחן: אביתר בנאי, ביצוע: מדרשת עין פרת

--

Dear Family and Friends,

Yom Kippur starts with "Kol Nidrei" – a prayer without any Halachic meaning and status. Just before starting Kol Nidrei, we include and invite all people to join our prayers, without paying attention to their level of "frumkeit".
Probably this introduction helps us creating an open atmosphere, an atmosphere of forgiveness and purification.
Let this Yom Kippur be an opportunity to enhance our capacity to ask forgiveness and to forgive.
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
    יעלה תחנונינו (מתוך תפילת ליל יום הכיפורים, לחן: אביתר בנאי, ביצוע: מדרשת עין פרת

יום שישי, 27 בספטמבר 2019

לא בשמים, אך עם המבט לעבר השמים - Blessing as Movement and Flexibility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים, 
בפרשת נצבים,  אותה קוראים תמיד בשבת הסמוכה לראש השנה, מופיעות מילים מכוננות (פרק ל, פסוקים יא-יב): "כי המצוה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחֹקה היא. לא בשמים היא, לאמור: מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמִעֵנו אותה ונעשינה. "
ידועה תגובתו של רבי יהושע (במחלוקת על תנורו של עכנאי) לרבי אליעזר שניסה להוכיח בעזרת "עדויות שמימיות" שהוא צודק; "לא בשמים היא" - אנחנו בני אדם צריכים להכריע ע"פ שיקול דעתנו, והרוב קובע. לעומת זאת, בוחר רש"י לפרש מילים אלו על פי התלמוד (עירובין נ"ה)ף "שאילו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללמדה". 
ואולי, מתח זה בין שתי הקריאות, הוא גם ביטוי למהותו של ראש השנה: ההתבוננות וחשבון הנפש המצופים מאתנו בימים אלו היא כאן ועכשיו, על פני האדמה, בכלים תבוניים ורגשיים ובלשון בני אדם (לא בשמים), אך אולי נדרשת קצת השראה שמימית ושאר רוח שירית העשויה להעשיר את אנושיותינו.
שבת של שלום ותקווה ושנה בה נשאף לשמימיות ארצית
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אוחילה לאל  - (פיוט מתוך תפילת מוסף לראש השנה - לחן : הרב הלל פלאי - ביצוע: אודליה ברלין) 

ולילדים: "בראש השנה" - נעמי שמר
--
Dear Family and Friends,
A very well-known blessing for Rosh HaShana includes  a wish that "the past year with its curses should come to an end and a new year and its blessings should start".
Does that necessary mean that last year was a cursed year?
Maybe this phrase invites us to reflect on our attitude towards life and people and induces us to look at the world with eyes of blessing, "beracha" in Hebrew is  related to "Berech" (knee) , that enables movement and flexibility.
Shabbat Shalom & Shana Mevorechet to all
Pinchas, Tzippie and Family

אוחילה לאל  - (פיוט מתוך תפילת מוסף לראש השנה - לחן : הרב הלל פלאי - ביצוע: אודליה ברלין) 

ולילדים: "בראש השנה" - נעמי שמר


--   

יום שישי, 20 בספטמבר 2019

יהדות היא ברית בחירית ולא גזע Remember being slaves

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בתחילת הפרשה שנקרא מחר מצווים אנו, עם כניסתנו לארץ, להביא "מראשית כל פרי האדמה" אל המקום אשר יבחר ה'.  נאמר לנו שאמנם עמלנו ונכנסתנו לארץ, אבל אין לנו "בעלות" מוחלטת. עם הבאת הביכורים, אנו מצווים לומר בקול רם, טקסט המכונה "מקרא ביכורים", במסגרתו אנו אומרים: "הגדתי היום לה' אלהיך, כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו "
גר בשם עובדיה שאל את הרמב"ם אם הוא יכול לומר "לאבותינו" בברכת המזון  ובכל ברכה אחרת, למרות שהוא לא נולד לאב יהודי. והרמב"ם השיב: אברהם אבינו הוא אביך, וכך לשון הרמב"ם בתשובתו: כֹּל מִי שֶׁיִּתְגַּיֵּר עַד סוֹף כֹּל הַדּוֹרוֹת, וְכֹל הַמְיַחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקב"ה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה - תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וּבְנֵי בֵּיתוֹ הֵן, וְכֻלָּן הֶחֱזִיר לְמוּטָב. כְּשֵׁם שֶׁהֶחֱזִיר אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ בְּפִיו וּבְלִמּוּדוֹ, כָּךְ הֶחֱזִיר כֹּל הָעֲתִידִין לְהִתְגַּיֵּר בְּצַוָּאָתוֹ שֶׁצִּוָּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ. נִמְצָא אַבְרָהָם אָבִינוּ אָב לְזַרְעוֹ הַכְּשֵׁרִים הַהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו, וְאָב לְתַלְמִידָיו, וְהֵם כֹּל גֵּר שֶׁיִתְגַּיֵּר. לְפִיכָךְ יֵשׁ לְךָ לוֹמַר 'אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ', שֶׁאַבְרָהָם הוּא אָבִיךָ*.
כלומר: אין כאן עניין ביולוגי, אלא "בחירי"; אין כאן "גזע" עם תכונות מהותניות, אלא הצטרפות לברית מחייבת.
ואולי, אם בשפה אזרחית עסקינן, יש מקום להחיל כלל זה על  כל אזרח ישראלי  שומר חוק המחויב לערכי מגילת העצמאות, ללא הבדל דת, לאום, מגדר והשקפת עולם...לידיעת האזרחים נתניהו וגנץ
שבת של שלום, תקווה ואחווה
פנ חס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
קומי אורי כי בא אורך (ישעיהו ס, מתוך ההפטרה לפרשת כי תבוא) 


Dear Family and Friends,
Among the Laws mentioned in the Torah-section we'll read tomorrow, there are many laws related to the poor,  the widow,  the orphan and the stranger and very often, when the Torah deals with the Just and Moral attitude towards the underprivileged members of society, we read: "You should remember that you have been slaves in Egypt".
Maybe sometimes people who have suffered, have the tendency to "monopolize" suffering and not to be empathetic towards other people's suffering; therefore we are reminded of the proper moral attitude towards the underprivileged.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
 קומי אורי כי בא אורך (ישעיהו ס, מתוך ההפטרה לפרשת כי תבוא) 

--
פשבן

יום שישי, 13 בספטמבר 2019

שלטון החוק מרסן את עריצות השלטון Sufferance and Empathy

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
את המילים הראשונות בפרשה שנקרא מחר "כי תצא למלחמה על אויביך" מפרש רש"י, בעקבות מדרש התנאים ספרי במילים: "במלחמת הרשות הכתוב מדבר". כבר התייחסנו בעבר למה שנאמר בהמשך על ההשלכות המסוריות של אותה "מלחמת רשות" (בלשון ימינו: מלחמת ברירה), אך מעניין לראות את דברי המשנה  במסכת סנהדרין (פרק א, משנה ה) :" וְאֵין מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד.". כלומר: המלך, השליט חייב לקבל את הסכמת הסנהדרין כדי להוציא את העם למלחמת ברירה. האם אנחנו יכולים לדמיין לעצמנו מצב בו החלטה על מלחמת ברירה תהיה תלויה באישור בג"ץ?
ואולי בא הדבר ללמדנו שהממונים על שלטון החוק  צריכים לשמש ככוח בולם, מרסן ומאזן החלטות פוליטיות פזיזות המשמשות אינטרסים זרים, והנובעים ממניעים לא ברורים?
שבת של שלום ותקווה  לבחירות שישמרו את כוחה המאזן של מערכת המשפט. 
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
עוד, בנושא: מלחמת הרשות והשלכותיה

חוה אלברשטיין : שיר סיום , מתוך נעמי שמר: שירי אלול

 

Dear Family and Friends,
Among the Laws mentioned in the Torah-section we'll read tomorrow, there are many laws related to the poor,  the widow,  the orphan and the stranger and very often, when the Torah deals with the Just and Moral attitude towards the underprivileged members of society, we read: "You should remember that you have been slaves in Egypt".
Maybe sometimes people who have suffered, have the tendency to "monopolize" suffering and are not to  empathetic towards other people's suffering; therefore we are reminded of the proper moral attitude towards the underprivileged.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
עוד, בנושא: מלחמת הרשות והשלכותיה

חוה אלברשטיין : שיר סיום , מתוך נעמי שמר: שירי אלול




פשבן

יום שישי, 6 בספטמבר 2019

חברה מתוקנת - Collective responsibility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בפרשת שופטים יש נגיעה בכמה נושאים: כינון מערכת משפט ואכיפת החוק (שופטים ושוטרים תתן לך), כהנים ומנהיגות רוחנית, נבואה, מלוכה ולבסוף: טקס עגלה  ערופה.
קשה להתייחס לכל מגוון הנושאים המוזכרים בפרשה הזאת, אך נראה לי שאולי סדר הדברים עשוי ללמד אותנו דבר  מה על מהי חברה מתוקנת.
התנאי הבסיסי וההכרחי לקיומה של חברה הוא עליונות המשפט והכוח שיש למערכת אכיפת החוק; לגבי המשטר הראוי, כבר ביטאו חכמים הסתייגות ממוסד המלוכה ופרשנים מאוחרים (הנצי"ב מוולוז'ין למשל) טענו שהתורה אינה דוגלת בצורת שלטון מסוימת והדבר תלוי ברצונו של כל עם בתקופות שונות  ואולי סיפור  עגלה ערופה, המסיים את הפרשה, בא ללמדנו שהמנהיגות  צריכה להתבונן, לבקר את עצמה, ולקבל על עצמה אחריות במקרים של רצח.
כלומר; שלטון החוק כדבר מוחלט, הרשות המבצעת כפופה לרצון העם והאחריות, כביטוי  לסולידריות ואמפתיה, היא ערך מכונן בחברה מתוקנת.
שבת של שלום, נחמה, התבוננות אחראית ואמפתית לכולנו
פנחס,ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
 סתיו יהודי - אברהם חלפי, לחן: יוני רכטר- ביצוע: אריק איינשטיין
    
Dear  Family and Friends,
At the end of the Torah section we'll read tomorrow, we'll read about a ceremony, after discovering a corpse and not finding the murderer, during which a calf is decapitated and sacrificed. During this ceremony, the "elders" (the leadership) after washing their hands over the decapitated calf at the stream shall speak up and say, 'Our hands have not spilled this blood, and our eyes have not witnessed it'.
According to our Sages, this reflects the moral responsibility of the leadership even if they weren't involved directly in this murder.
Maybe this teaches us that even now, when even marginal people act violently towards others, the entire society should feel responsible and think what could be done to avoid this.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and family
סתיו יהודי - אברהם חלפי, לחן: יוני רכטר- ביצוע: אריק איינשטיין


יום שישי, 23 באוגוסט 2019

על הקשבה ON Listeninng

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בשבת שעברה, קראנו בפרשת "ואתחנן" את "שמע ישראל". בשבת הקרובה, פרשת "עקב" מתחילה במילים "והיה עקב תשמעון"; כמו-כן, נקרא גם את הפרשה השניה של "שמע", המתחילה במילים "והיה אם שמוע תשמעו".
מדובר אם כך ב"שמיעה", ואולי אפילו ב"הקשבה"; לעתים קשה לנו להבין איך "עובדת" הברית בין האל לבני האדם.
אך, אולי כשמתבוננים ביחסינו עם בני אדם אחרים, עם "האחר", מגלים שהרבה תלוי ביכולתנו להקשיב לעצמנו ולזולתינו, גם ביכולתנו לקבל אנשים החושבים אחרת מאיתנו; רגישותנו לאחר מולידה בדרך כלל אווירה של הקשבה הדדית, של חברות ואחבה, גם אם אין הסכמה. 
אנחנו מאחלים לכולכם שבת וחיים של הקשבה, אהבה, אושר וצמיחה.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם 
עוד , ביתר הרחבה על הפרשה , משהו שכתבתי בעלון "שבת שלום" על החשיבות הערכית וה"רייטינג" של מצוות

ולכבוד השבת השניה של "נחמה" - מתוך ההפטרה-"כי נחם ה' ציון" - לחן: אלי יפה, ביצוע מקהלת חזנים ירושלמית
Dear Family and Friends,
Last week, we read the portion of Shema Yisrael; tomorrow we'll also meet issues of listening: "Vehaya Eikev Tishmeun" and "Vehaya im Shamoa Tishmeu".So, it's all about listening. Sometimes it's difficult to understand how the Covenant between God and Men works.
Nevertheless, when we are dealing with our relationship with others, with the other, it seems that the whole issue is about listening to ourselves and to others  ,about being able to accept people who disagree with us ; being sensitive to the other generally engenders an atmosphere of mutual listening, friendship and love. even when there are disagreements. 
We wish all of you a Shabbat and life of listening, love, happiness and growth.
Shabbat Shalom to all,Pinchas, Tzippie and family
עוד , ביתר הרחבה על הפרשה , משהו שכתבתי בעלון "שבת שלום" על החשיבות הערכית וה"רייטינג" של מצוות

ולכבוד השבת השניה של "נחמה" - מתוך ההפטרה-"כי נחם ה' ציון" - לחן: אלי יפה, ביצוע מקהלת חזנים ירושלמית

יום שישי, 16 באוגוסט 2019

נחמה וחרטה Consolation and Sorrow

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
השבת אחרי תשעה באב מכונה "שבת נחמו", על שם ההפטרה בישעיהו פרק מ', המתחילה במילים "נחמו, נחמו, עמי".  פרשני המקרא המודרניים רבי יצחק שמואל  רג'יו (צפון איטליה) והרש"ר הירש (גרמניה) במאה ה-19, עמדו על המשמעויות השונות של השורש "נחם", וגם אני התייחסתי לכך בעבר; מדובר בנחמה, כפי שאנחנו מבינים אותה בעברית עכשווית; אך כבר בספר בראשית, נאמר: "וינחם ה' על אשר עשה את האדם בארץ", כלומר: "התחרט". ברור ש"דיברה תורה בלשון בני אדם" וייחוס "חרטה" לאל הוא אנטרופומורפיזם. אך אולי כפילות זו מזמינה אותנו להתבונן בקשר בין חרטה לנחמה.  יתכן שלעתים, כאשר מדובר בטעות שעשינו, החרטה היא תנאי (הכרחי, אך לא מספיק) לנחמה;כלומר: הנחמה היא יכולתנו, גם כאשר קורה לנו משהו קשה שאיננו בשליטתנו, היא לא לאבד תקווה ולראות איך ממשיכים בעולם בו משהו או מישהו יקר כבר איננו, והחרטה, כאשר איננה "תוקעת" אותנו, פותחת פתח לאותה  אמונה בשינוי.
שבת של שלום, תקווה ונחמה לכולנו
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
נחמו נחמו עמי (שלמה קרליבך)
נחמו (בן ציון שנקר- מודז,יץ)


-- Dear Family and Friends,
Tomorrow's Haftara starts with the words "Nachamu"; the usual meaning of the root "NHM" in Hebrew, signifies: consolation.
Nevertheless, in the Torah we meet 2 apparent contradictory meanings of that word:
The Lord saw how great was man's wickedness on earth, and how every plan devised by his mind was nothing but evil all the time. And the Lord regretted [vayinahem] that He had made man on earth, and His heart was saddened.
However, just a few verses earlier we read in connection with Noah’s birth:
And he named him Noah, saying, "This one will provide us comfort [yenahamenu] from our work and from the toil of our hands, out of the soil which the Lord placed under a curse." (Bereishit 5:29).
Maybe we have to redefine the meaning of that root by saying that nehama can be defined as a new vision of reality that requires that a decision already taken be changed, or which creates a different relationship of consciousness or of emotion that lends new significance to an event beyond our control.
We wish you a Shabbat Shalom, that will provide us nechama=comfort
Pnchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
נחמו נחמו עמי (שלמה קרליבך)
נחמו (בן ציון שנקר- מודז,יץ)


יום חמישי, 8 באוגוסט 2019

על כאב ותקווה

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
מילת ה"מפתח" המופיעה גם בפרשת דברים, גם בחזון ישעיהו , שהיא הפטרת השבת, וגם במגילת איכה (הנקראת גם "קינות") היא "אֵיכָה"
חכמי המדרש התייחסתו למשה, ישעיהו וירמיהו ש"התנבאו" וקוננו בלשון   "אֵיכָה"  . כמו-כן, בפתיחה למדרש איכה רבה, משווים מחברי המדרש את גירושו של אדם הראשון מגן עדן לגלות אחרי החורבן, וכך לשון המדרש:  .
רבי אבהו פתח למגילת איכה, 'והמה כאדם עברו ברית' (הושע ו׳:ז׳), מהו כאדם? – כאדם הראשון, אמר הקב"ה:  אדם הראשון  הכנסתיו לגן עדן, וצויתיו ועבר על צוויי, וגרשתיו, ושלחתיו,וקוננתי עליו  אֵיכָה  , דכתיב ויאמר לו אַיֶכָּה –  אֵיכָה   כתיב, אף בניו הכנסתים לארץ ישראל וצויתים ועברו על צוויי וגרשתים, שנאמר (הושע ט׳:ט״ו) מביתי אגרשם, ושלחתים, שנאמר (ירמיהו ט״ו:א׳) שלח מעל פני ויצאו, וקוננתי עליהם  אֵיכָה .
המדרש משנה  בסיפור גן עדן את הניקוד מ"אַיֶכָּה" ל"אֵיכָה" ומייחס לאל צער גם על גירוש האדם מגן עדן וגם על גירוש עם ישראל מארצו. אנטרופומורפיזם זה משקף גם את התגובה הראשונית של אדם  לאסון, ותחושה ספונטנית זו של צער, של עצב, אולי אפילו של כעס, מזמינה תגובות מובנות של "למה זה מגיע לי?" ובקיצור:  אֵיכָה ?!
אך, נראה לי שאם בעלי המדרש הירשו לעצמם להחליף את הניקוד מ"אַיֶכָּה" ל"אֵיכָה", אפשר גם להמיר את  אֵיכָה ל -אַיֶכָּה; כלומר, גם כאשר קורה אסון מטלטל , לשאול את עצמנו "אַיֶכָּה?"; להפוך עצמנו ואף לסייע לזולתנו להפוך מאובייקט לסובייקט אחראי. לעתים,  זה לא קל, והדבר אינו יכול לקרות אלא לאחר זמן, אך בסופו של דבר, ההתמרה (טרנספורמציה)  הזאת היא סוג של נחמה מבגרת 

קשה, ביום בו  נרצח דביר שורק כאשר בידו ספר שקנה למוריו, לא לשקוע ב"אֵיכָה" לזמן מה, כי הכאב על קטיעה של חיים גדול . הדרך לריפוי תבוא כאשר נהיה מסוגלים לשאול את עצמנו "אַיֶכָּה?" , כלומר: לאן זה לוקח אותנו ומה אפשר לעשות כדי שדברים מזעזעים כאלו לא יקרו לאף ילד, נער או אדם.  
שבת של שלום, של תקווה לימים טובים יותר.
פנחס, ציפי ובני משפחתם.
אלי ציון ועריה - בביצוע רונה קינן

בצרופה: הזמנה לקריאת איכה  במוצ"ש, ליל תשעה באב, ליד קברו של יצחק רבין, כביטוי לאבל על השורשים לחורבן הבית: שנאה אידיאולוגית והסתה 


Dear Family and Friends,
Our Sages elaborated on a key word, appearing in the Torah section we'll read tomorrow, as well as in tomorrow's Haftarah, as well as in the canonic text we'll read on Tish'a beAv (Megillat Eichah).
The word is "Eichah?". I guess it's a kind of question individuals or societies may ask themselves when they are in distress, meaning: "How did that happen (to me, to us)?"
It's interesting that another Midrash relates the same expression to God, when starting his conversation with Adam, after he sinned. There, although the letters (consonants) are identical, the vocalization is different ; "Ayekah –אַיֶכָּה", hence the meaning: "Where are you?"
Maybe "where are we?" is a more reflective, introspective question that could help us understand "how did that happen".
Shabbat Shalom to all
Pinchas & Tzippie Leiser and family

 אלי ציון ועריה - בביצוע רונה קינן