יום שלישי, 18 בספטמבר 2018

פתח לנו שער All inclusive momet

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
עבורי, יום הכיפורים הוא החג האולטימטיבי, בעקבות המשנה האחרונה במסכת תענית, בה נאמר: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב ויום הכיפורים"
עצם ההשוואה לט"ו באב מזמינה אותנו לחשוב מחדש על מהות היום; לפי המסורת, הוא יום בו ניתנו הלוחות השניות, הוא אם כן יום של פיוס, יום של אהבה אולטימטיבית , יום בו אנחנו מוזמנים לסלק את המשקעים הפוגעים ביכולתנו לסלוח, לאהוב, גם את עצמנו, גם את זולתנו, וגם את ההוויה, המשתקפת בפנים של האחר, בטבע שמסביבנו.
שהשערים, המאיימים להינעל , יישארו פתוחים
חג שמח
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
פתח לנו שער
https://www.youtube.com/watch?v=3m5pZv53sbQ  
Dear Family and Friends,

Yom Kippur starts with "Kol Nidrei" – a prayer without any Halachic meaning and status. Just before starting Kol Nidrei, we include and invite all people to join our prayers, without paying attention to their level of "frumkeit".
Probably this introduction helps us creating an open atmosphere, an atmosphere of forgiveness and purification.
Let this Yom Kippur be an opportunity to enhance our capacity to ask forgiveness and to forgive.
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com    

פתח לנו שער
https://www.youtube.com/watch?v=3m5pZv53sbQ  

יום שישי, 31 באוגוסט 2018

מגלות לריבונות אחראית Responsible Independence

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
הפרשה שנקרא מחר  מתחילה במילים "והיה כי תבוא אל הארץ" ומזכירה די בהתחלה את המחויבות ל"לוי, לגר, ליתום ולאלמנה", כלומר לכל מי שאין לו נחלה ממננה הוא יכול להתפרנס.
דומני שהרעיון העיקרי כאן הוא שהכניסה לארץ כנען-ישראל מחייבת "החלפת דיסקט"; אין כבר "לחם מן השמים", ואנחנו אחראים לקיים בארץ המובטחת חברה צודקת וחומלת, ולהפנים שאיננו אדוני הארץ, אלא שיש לנו "זכות שימוש" בה, בתנאי שנשתחרר מעמדה פסיבית וקורבנית , אלא נפעל באחריות לטובת כל תושביה. 
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
קומי אורי כי בא אורך (ישעיהו פרק ס- בפטרת פרשת כי תבוא)
https://www.youtube.com/watch?v=KtoMqafoAvE
Dear Family and Friends,
The Torah-section we'll read tomorrow starts with the words;"When you'll enter The Land..."
Very soon, the Torah reminds us to take care of the "Leviim, Strangers, Orphans and Widows" , since they don't  have land.
Maybe the idea is that "Entering the Land" requires an attitude of responsibility, since there is no "Manna" anymore and building a society based on social justice and empathy is our responsibily.
Therefore, we have to internalize that we don't "own" the Land, but are entitled to enjoy its products, if we understand that we aren't passive victims anymore, but responsible of the well being of all inhabitants.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
  
קומי אורי כי בא אורך (ישעיהו פרק ס- בפטרת פרשת כי תבוא)
https://www.youtube.com/watch?v=KtoMqafoAvE
,

יום שישי, 27 ביולי 2018

נחמה של תקווה ועשייה Nechama; a Vision of Hope

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים, 
השבת אחרי תשעה באב מכונה "שבת נחמו" על שם ההפטרה (ישעיהו פרק מ) שנקרא מחר. 
האם הנחמה היא עמדה פסיבית של השלמה עם אבדן? 
מכיוון שלעתים יש במילה  הזו גם נימה של חרטה (וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ...) ניתן לומר אולי כי בכל מקרה הנחמה שוללת ייאוש ומזמינה אותנו לא להיכנס לתחושה של חוסר אונים, להתגבר על תחושות אלו כאשר נראה שאין מה לעשות ולהחליט, כל אחד במקומו שכך זה לא יכול להימשך ודומני שאין צורך בימים אלו לתת דוגמאות לדברים שאין להשלים איתם.
שבת של נחמה ממריצה לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
נחמו נחמו, עמי - בן ציון שנקר 
-- https://www.youtube.com/watch?v=5k3VOsY9gWk
Dear Family and Friends,
 Tomorrow's Haftara starts with the words "Nachamu"; the usual meaning of the root "NHM" in Hebrew, signifies: consolation. Nevertheless, in the Torah we meet 2 apparent contradictory meanings of that word:    The Lord saw how great was man's wickedness on earth, and how every plan devised by his mind was nothing but evil all the time. And the Lord regretted [vayinahem] that He had made man on earth, and His heart was saddened.  However, just a few verses earlier we read in connection with Noah’s birth: And he named him Noah, saying, "This one will provide us comfort [yenahamenu] from our work and from the toil of our hands, out of the soil which the Lord placed under a curse." (Bereishit 5:29). Maybe we have to redefine the meaning of that root by saying that nehama can be defined as a new vision of reality that requires that a decision already taken be changed, or which creates a different relationship of consciousness or of emotion that lends new significance to an event beyond our control. We wish you a Shabbat Shalom, that will provide us nechama=comfort
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
נחמו נחמו, עמי - בן ציון שנקר 
-- https://www.youtube.com/watch?v=5k3VOsY9gWk

יום חמישי, 19 ביולי 2018

אֵיכָה ואַיֶכָּה - Zion and Justice

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
אחת המילים המכוננות המאפיינות את השבת לפני תשעה באב (שבת חזון) ואת תשעה באב, היא המילה "איכה"
בפרשת דברים, מתאר משה רבינו את אי יכולתו לשאת את משא העם לבדו על כתפיו  ואומר:"איכה אשא לבדי, טרחכם, משאכם וריבכם"
בהפטרה (חזון ישעיהו), מדמה הנביא את ירושלים ל"זונה" בגלל ההשחתה המוסרית וכותב: איכה היתה לזונה קריה נאמנה
לבסוף, ירמיהו שלפי המסורת כתב את מגילת איכה , מתחיל  לקונן על בדידותה של ירושלים וכותב: איכה ישבה בדד העיר רבתי עם
למילה זו יש קונוטציה של אנחה, של בכי, אך, כפי שכבר העירו במדרש ניתן להחליף את הניקוד מאֵיכָה לאַיֶכָּה.
גם בימים אלו ניתן לקונן על החוק הגזעני והאנטי דמוקרטי שחקקה כנסת ישראל, על המעצר השערורייתי של רב בחמש בבוקר על כי ערך חופות כדת משה וישראל, לא דרך הרבנות ועוד...
אך, אולי נכון יותר במקום לקונן, להתייאש ולשאול את עצמנו  אֵיכָה, לשאול את עצמנו " אַיֶכָּה" - מה ביכולתנו לעשות כדי לתקן אץ המצב?
שבת שלום, ותשעה באב של תיקון השבר.
פנחס, ציפי ומשפחתם.
http://pinchaspeace.blogspot.com
אלי ציון ועריה - בביצוע רונה קינן
https://www.youtube.com/watch?v=0z1jnT9PaRU

Dear Family and Friends, 
 
Tomorrow we start reading "Devarim", which is basically Moshe's last speech and legacy. In this admonition, we read: 'Hear the causes between your brethren, and judge righteously between a man and his brother, and the stranger that is with him' and the Haftarah's last words are:   "Zion shall be redeemed with justice, and they that return of her with righteousness". Maybe, the meaning of our mourning on Tish'a beAv nowadays should be understood as a longing for more Sanctity, Transcendence in our lives and in our society, which means, in simple words, being able to transcend egocentrism and ethnocentrism, striving for peace and justice. Shabbat Shalom and a meaningful Tish'a beAv 
Pinchas, Tzippie and Family
 http://pinchaspeace.blogspot.com

--
אלי ציון ועריה - בביצוע רונה קינן
https://www.youtube.com/watch?v=0z1jnT9PaRU

יום חמישי, 12 ביולי 2018

מחויבות ואחריות

לבני משפחתנו,  חברותינו וחברינו היקרים,
פרשת מטות שנקרא השבת, מתחילה בדיני נדרים. בין יתר הדינים המוזכרים, כתוב בפסוקים אלו שהבעל יכול להפר את נדרי אשתו, בעת שמיעת הנדר. התלמוד נכניס לפרטים לגבי הנדרים שהוא יכול להפר.
ברור לי שבחברה פטריארכלית האישה היתה תלויה בכל המובנים בבעלה, ולפני כן - באביה .
אם נרצה ללמוד משהו מהעקרונות המוזכרים בפרשה זו לחברה בת זמננו, נראה לי שיש ככאן בעצם נגיעה בסוגיה מרתקת: מהי זכותו של אדם (גבר או אישה), הנמצא בזוגיות או בכל מערכת משפחתית או קבוצתית אחרת לקחת על עצמו מחוייבות כלשהי (קריירה, לימודים, שינוי באורחות חיים...)  המשפיעה על סביבתו, בלי לקבל  על כך את הסכמת הסביבה. מהן הגבולות בין זכויות היחיד למחויבותו כלפי סביבתו הקרובה.

שבת שלום וחודש טוב לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
ברכות חמות  לרב בני לאו ולכל צוותו שיזם, ייסד והוביל את מיזם 929 עד לסיום המחזור הראשון בימים אלו. מפעל זה קירב את לימוד התנ"ך  לחלקים גדולים בעם. ובשוע הבא, מתחילים מבראשית  
פנחס
לכבוד ראש חודש אב - והאמת והשלום  אהבו
https://youtu.be/y3WLcrOtquM
ו

יום שני, 9 ביולי 2018


"חדר התאוששות"

ומעשה שהיה כך היה: אחרי כאבים חזקים החלל הבטן ובאזור הבקע (הרניה בלע"ז, קילע בלשון אבותינו ואמותינו...) שהלכן וגברו,  ביליתי את יום השבת בחדר המיון של ביה"ח שערי צדק. בעקבות בדיקות שנעשו הגיעו לידי מסקנה שעליי לעבור ניתוח על הבקע באופן דחוף עוד באותו הלילה, ואכן בשעה טובה ומוצלחת, בשעה 2 לפנות בוקר, הכניסו אותי לחדר ניתוח...
המשורר רוני סומק אמר שאסור לנתח שיר, כי לפני ניתוח צריך להרדים....
ואכן, כמובן, רוני סומק צודק...
מהרגע שהרדימו אותי (בהרדמה מלאה הפעם) לא היה לי מושג מה נעשה בי ומצאתי את עצמי נתון לחסדי הכירורגים ולחסדי האל.
אחרי הניתוח הכניסו אותי לחדר "התאוששות" ומה שאירע שם, עורר בי את הרצון להתבונן בתהליך הזה, כדי לראות לאן הוא לוקח אותי ורציתי לשתף אתכם בהרהוריי.
תוך כדי ההתאוששות, מצאתי את עצמי בכל מיני מקומות יפים, חלקם מוכרים יותר, חלקם פחות: שפת הים, יערות, כפרים, בין היתר הקיבוץ של בתנו הבכורה ועד מקומות כאלה וטיילתי בהם בהנאה רבה. בשלב מסוים,פתחתי עין אחת וראיתי מולי בחורה צעירה יושבת על כיסא, אולי אפילו מול מחשב. היא לא השתלבה לי בטיול, ולכן שאלתי אותה: איפה אני? ותשובתה: בחדר התאוששות.
שמעתי את תשובתה, אבל היא לא הטרידה אותי יתר על המידה והמשכתי לטייל באותם מקומות יפים ומעניינים.
בשלב מסוים, פה ושם, היו "הבלחות" מחדר ההתאוששות ה"מציאותי" אל תוך הטיול ולאט לאט, הבלחות אלו התגברו והפסיקו את הטיול היפה שעשיתי.
אך, לשמחתי, המעבר מחדר ההתאוששות שלי לחדר בו שהו לא מעט מנותחים (לידי, מצד שמאל, יולדת ערבייה שנותחה בניתוק קיסרי ומימיני, אישה חרדית שילדה גם היא בניתוח קיסרי את ילדה השביעי. לא ראיתי אף אחתמהם כמובן, אך שמעתי את הקולות) היה רך ונעים.
ניגשו אליי אחיות "רחמניות" צעירות ונעימות מראה ומזג,שאלו לתחושותיי, בדקו את אשר בדקו והציעו לי תרגילים שונים כדי להחזיר את גופי לתפקוד. מה ששימח אותי במיוחד הוא ששתי אחיות חשבו שאני צעיר בהרבה מגילי האמיתי.
עד כאן סיפור המעשה.
בעקבות המפגש בין שני "חדרי ההתאוששות", התעוררה אצלי שאלה חשובה ומעניינת:
מהו "חדר ההתאוששות"  האמיתי או המשמעותי ביותר מבין השניים? ובעצם, יש שאלה עמוקה יותר לגבי עולמנו בכלל: מהו העולם ה"אמיתי"? עולמנו הפנימי בו יש לנו חופש מוחלט המביא אנשים להקשיב לו בטיפול או בפסיכואנליזה, לכתוב ספרות ושירה לעומת העולם הרציונאלי ה"מציאותי" אתו אנחנו מייצרים מדע,  הכולל את עולם הרפואה המצליח להציל אותנו ולשפר את חיינו או לפחות את תפקודינו?
האם צריך להכריע? האם אולי המפגש בין שני העולמות הוא המעניין והפורה; אולי הוא המפגש בין "הלכה ואגדה" (ע"ע ביאליק). אני מכיר לפחות רופאה אחת, מעולה, מקצועית ואנושית הכותבת שירה. לפני שנם מספר שמעתי רופא בכיר אחד מספר, בצורה מרתקת, על הספר שהוא "לא כתב"...
אלו הרהוריי לרגע זה, 42 שעות אחרי שנכנסתי לניתוח.
אה,  כן: אם שאלתם: הכל בסדר ב"ה...
פנחס  

יום שישי, 1 ביוני 2018

דיבור "על" לעומת דיבור "אל"Events and Experience

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
הפרשה שנקרא מחר (בהעלותך)מסתיימת ב"תקרית" בין האחים המנהיגים את הדור.
בין מרים לאהרון מתקיימת שיחה על "האישה הכושית" שלקח משה. לא ברור לגמרי מה נאמר בשיחה הזאת. האם יש משמעות לאזכור שהאישה היתה "כושית"? ומה פירוש "כושית"? האם מדובר בצפורה?בנסיכה כושית?האם יש ביקורת על נישואיו לאישה כושית, זרה, לא מבני עמנו? האם הביקורת היא על פרישתו מן האישה?
העמימות מאפשרת לפרשנים ללכת לכיוונים שונים, אך אולי אין כל כך חשיבות לתוכן הדברים שנאמרו, אלא עצם העובדה שהיה כאן דיבור "על" ולא דיבור "אל",שיחה פנים אל פנים, ולכן מוזכרת הייחודיות של משה, עבד ה'. 
ואולי ניתן ללמוד מזה ששיחה פנים אל פנים, גם כאשר יש ביקורת, עשויה לקדם דברים,לעומת הצטברות של ביקורת, טינה, איבה ויצירת סטיריאוטיפ ודלגיטימציה.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אל נא רפא נא לה - נתנאל גולדברג
-- https://www.youtube.com/watch?v=EwpACu2Z-v8

English different from Hebrew

Dear Family and Friends,
Tomorrow we'll read about the Manna, the "Bread from Heaven". Maybe that  special food of the desert is a metaphor of any journey in the desert, or of any journey; people have their own individual experience, even if the events they were exposed to are identical; we don’t control the events of our life, but we are free to "taste" them differently and to decide about their meaning.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and family
http://pinchaspeace.blogspot.com 

אל נא רפא נא לה - נתנאל גולדברג
-- https://www.youtube.com/watch?v=EwpACu2Z-v8