יום רביעי, 23 באוגוסט 2017

לא אשמים, אבל אחראים Not Guilty, but Responsible

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בסוף פרשת שופטים, אותה נקרא בשבת הקרובה, מופיע טקס "עגלה ערופה": "כי ימצא חלל באדמה...לא נודע מי היכהו" – יש נרצח, אבל אין רוצח מזוהה. אחרי עריפת ראש העגלה בנחל, מכריזים "זקני העיר הקרובה": "ידינו לא שפכו את הדם הזה, ועינינו לא ראו". חכמים רואים בהצהרה הזאת ביטוי לאחריות המוסרית של המנהיגות, גם אם לא היה לה שום חלק ברצח הזה.
ואולי בא הדבר ללמדנו שגם כאשר "אנשי שוליים" מתנהגים באלימות כלפי אחרים, החברה כולה צריכה להרגיש אחראית ולחשוב על מה ניתן לעשות כדי למנוע מעשי אלימות כלפי כל אדם או קבוצה.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם


כי האדם עץ השדה

 https://www.youtube.com/watch?v=GTjYHa4r_CQ 
  
Dear Family and Friends,
At the end of the Torah section we'll read  on Shabbat, we'll read about a ceremony, after discovering a corpse and not finding the murderer, during which a calf is decapitated and sacrificed. During this ceremony, the "elders" (the leadership) after washing their hands over the decapitated calf at the stream shall speak up and say, 'Our hands have not spilled this blood, and our eyes have not witnessed it'.
According to our Sages, this reflects the moral responsibility of the leadership even if they weren't involved directly in this murder.
Maybe this teaches us that even now, when even marginal people act violently towards others, the entire society should feel responsible and think what could be done to avoid this.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and family

כי האדם עץ השדה

 https://www.youtube.com/watch?v=GTjYHa4r_CQ 

יום שישי, 18 באוגוסט 2017

על הקשבה ופרשנות - Curses and Blessings

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
הפרשה שקראנו בשבת שעברה (עקב) מתחילה במילים "והיה עקב תשמעוןובהמשך מופיעה פרשת "והיה אם שמוע תשמעו".
הפרשה שנקרא מחר מתחילה במילים "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה".
אולי בא הדבר ללמדנו שדרושה שמיעה -  בעצם הקשבה -  לאחר , וכאן יש צורך בדיוק; ההקשבה ממוקדת במקום בו נמצא האחר ובמה שהוא מבקש מאיתמנו.
לעומת זאת, הראייה היא האופן בו אנחנו מתייחסים למציאות ובמשמעות שאנחנו נותנים לה, ובמה שאנחנו עושים איתה; ברכה או קללה.
שבת של ברכה ונחמה וחודש טוב לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com

כל צמא לכו למים (מתוך ההפטרה) 
https://www.youtube.com/watch?v=7DVdF0iqOwk

Dear Family and Friends,
Tomorrow we'll read about Blessings (Berachot) and Curses (Kellalot). It's interesting to notice that "the Blessing"  seems to be connected geographically to one mountain and "the Curse" to another one.
Maybe blessings and curses depend on our perspective and depend very much on "where we stand" and how we look at things. In another month, just before Rosh HaShana we'll wish that the curses of the past year will leave us and we'll pray for a New Blessed Year.
Probably, sometimes a New Year enables us as well to experience events differently.
Shabbat Shalom & Hodesh Tov to all
Pinchas, Tzippie and Family
כל צמא לכו למים (מתוך ההפטרה) 
https://www.youtube.com/watch?v=7DVdF0iqOwk

יום שישי, 4 באוגוסט 2017

שבר ותיקון -Destruction and Consolation

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
לפני כמה ימים, בתשעה באב,  היינו בתודעה של חורבן, שבר וקלקולים; המשנה במסכת תענית מונה מספר "אירועי שבר וחורבן" המקושרים לתשעה באב. אין ספק שהרשימה המובאת במשנה אינה שלמה; במהלך הדורות וגם בדורנו, לא יקשה על כל אחת ואחד מאיתנו לחשוב על מצבי שבר וחורבן  ברמה האישית, המשפחתית, הלאומית והכלל-אנושית.
אך, הלוח העברי מזמין אותנו, כמה ימים לאחר מכן ליום של פיוס, תיקון ונחמה, הוא יום חמישה עשר (טו) באב, המושווה במשנת  תענית ליום הכיפורים ועל שני ימים אלו אומרת המשנה: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים".
גם ההפטרה (ישעיהו מ) המתחילה במילים "נחמו, נחמו עמי" פותחת תהליך של התסתכלות מחדש על מציאות שהשתנתה. גם הפרשה, בה עדיין אנו שומעים את צערו וכאבו של משה רבנו על סיום תפקידו ועל כך שלא ייכנס לארץ כנען, מתנחם אולי משה בכך שהוא משאיר משהו ממנו (שמע ישראל ועשרת הדברות) שילווה את העם בהמשך הדרך.
ואולי יש כאן הזמנה לעבודה על פיוס, תיקון ונחמה בכל מישורי חיינו.
שבת שלום וחג תיקון שמח לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם

נחמו, נחמו עמי (שלמה קרליבך)-

After Tish'a beAv,  a day of introspection about Destructive Processes, we'll soon meet Tu beAv, a day of Reconciliation, Consolation and Healling. The Mishna even compares Tu be'Av (the 15th of Av) to Yom Kippur and calls them both "Uncomparable Good and Happy Days".
The Haftara we'll read tomorrow (Isaia 40) starts with the words "Nachamu, Nachamu - Ami- Console, oh console , my people" and although Moshe feels sad about not entering the Promised Land, he knows that his Legacy will follow the people in all their journeys.
Maybe this incites us to look for opportunities of reconciliation, healing and consolation in our lives/
Shabbat Shalom and Happy Tu be'Av to all

Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family

נחמו, נחמו עמי (שלמה קרליבך)-

יום שישי, 21 ביולי 2017

חשיבות המילה ושלטון החוק Reflections on Journey

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים
פרשות מטות-מסעי שנקרא מחר, מסיימות את ספר במדבר, וגם יש בה, בדומה לספר דברים,  הכנת העם לקראת כניסתו לארץ המובטחת, ולהקמת חברה מתוקנת. 
פרשת מטות  מתחילה עם הלכות "נדרים", ופרשת מסעי מסתיימת עם הציווי להקים "ערי מקלט" להורג אדם בשוגג.
הנדרים זכו למסכת שלמה במשנה ובתלמודים, והדינים המתייחסים להריגה בשוגג ולערי מקלט זכו לפרק שלם במסכת מכות, הנקרא: אלו הן הגולין.
ואולי בא הדבר ללמדנו את חשיבות ההקפדה על הדיבור, על המילים שיוצאות מפינו, על הרצינות בה יש להתייחס למחויבות שאנו לוקחים על עצמנו.  כמו-כן, כל אדם, גם אם הוא חשוד ברצח, זכאי להגנה עד שיתברר במשפט אם הדבר נעשה בכוונה תחילה. אם אכן מתברר שהיתה כאן שגגה, מחויבת החברה להגן עליו מפני נקמה בתנאים טובים בהרבה מבתי הסוהר שלנו. 
שבת שלום וחודש טוב לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com

כל נדרי (לחן שונה, עיבוד וביצוע: חגית כפיר)

https://www.youtube.com/watch?v=O49phAdTYLo

Dear Family and Friends,
Tomorrow we'll read, in the last Torah Section of Bamidbar, about the journeys of the Israelites in the desert.
Since we are all engaged in "journeys" and maybe our entire life could be described as one long "Journey", it may seem important and interesting before getting "somewhere", before getting close to a certain goal, to look back at the different stations of your journey, to reflect and consider if this was the best way, if at all it lead you to the point you wanted to be. Besides that, if we look at the calendar, we'll discover that in another 8 days, Tish'a be'Av will revive the tragedies of Jewish History; less than a week later, the 15th of Av is considered by our Sages a very festive day and even compared to Yom Kippur; that's maybe what characterizes every journey; there are ups and downs.
Shabbat Shalom and Hodesh Tov to all,
Pinchas, Tzippie and Family

                                  
כל נדרי (לחן שונה, עיבוד וביצוע: חגית כפיר)

https://www.youtube.com/watch?v=O49phAdTYLo




               
  
להסרה מרשימת התפוצה לחץ כאן

יום חמישי, 13 ביולי 2017

קנאות גברית וצדק נשי On Feminine Justice

מחר, בפרשת "פינחס", נקרא  שני סיפורים מעניינים; על פינחס, נכדו של אהרון, הקנאי, שעקף את "הממסד" והרג את כזבי וזמרי. המקרא מספר לנו שהוא עצר את המגפה וזכה ל"ברית שלום". התייחסות חכמי התלמוד לקנאות מורכבת ומסוייגת יותר. הנצי"ב מוולוז'ין מזהיר מפני מניעים לא טהורים במעשי קנאות וגם דואג מפני השפעת האלימות על נפש האדם.   לעומת זאת, דרישת  בנות צלפחד,  בניגוד ל"הלכה" המקובלת את זכות הירושה על נחלת אביהן, זכתה לתמיכת  הקב"ה, למרות שלא היה תקדים לכך שבנות ירשו את אביהן. 
האם ניתן ללמוד מזה שהאל  מאשר פריצת דרך נשית מוצדקת, המהווה תקדים "הלכתי" המתקן מצב מעוות לעומת קנאות, שאינה יכולה לשמש תקדים לשום דבר?
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם


זכרתי לך חסד נעורייך (ירמיהו פרק ב, סיום ההפטרה )

  https://www.youtube.com/watch?v=mKQ9-h2s9Ic 





Dear Family and Friends,
Tomorrow we'll read an interesting story about the 5 daughters of Tzelofchad, who were audacious enough to claim the right of inheritance. G-d was on their side, although there was no precedent of women inheriting land. Even more interesting is the fact that Tzelofchad  died "because of his sins". Maybe this teaches us that innocent children (male or female) shouldn't be punished because of their father's misdeeds.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family

--( זכרתי לך חסד נעורייך (ירמיהו פרק ב, סיום ההפטרה 

  https://www.youtube.com/watch?v=mKQ9-h2s9Ic 

יום שישי, 7 ביולי 2017

חש חכמה השמורה לבעליו לרעתו - Prophecy and Morality

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
ה"גיבור" של פרשת בלק הוא בלעם. קוסם? נביא?
הוא מכנה עצמו בכינויים מגוונים כמו: "שומע אמרי אל" ו"גלוי עיניים" ומציג עצמו לבלק, שהזמין אותו כ"מומחה לקללות", כ"מדיום" המעביר אליו את דבר האל.
חכמים רואים בו נביא עם פוטנציאל נבואי הדומה למשה רבנו, באמרם: לא קם נביא עוד בישראל כמשה - בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם, ואיזה? זה בלעם.
זכור לי שהמורה שלי למתמטיקה בכיתה ט' נפרד מאיתנו במשפט: ואל תחשבו שהמתמטיקה הופכת אנשים למאושרים...
דומני שחכמים מלמדים אותנו שהכישרון הנבואי אינו הופך אדם למוסרי, ואולי ניתן ללמוד מזה שאף מעמד, משרה, תפקיד, דרגה (פוליטית, רבניתאקדמית וכו') ,  או כישרון אינו מבטיח את רמת מוסריותו של אדם. הכל תלוי בבחירתו של אדם.
שבת שלום
פנחס, ציפי ובני משפחתם 
http://pinchaspeace.blogspot.com 
מה טובו אהליך יעקב
 https://www.youtube.com/watch?v=6Wo087SSCSA 

Dear Family and Friends,
The "Hero" of the Torah Section we'll read tomorrow is Bil'aam. Is he a prophet? a magician? 
Our Sages believe that his prophetic attributes were similar to Moshe, the Highest Prophet in Jewish Tradition.
Does that teach us that a person can have many qualities and also be in a high position and nevertheless, not be committed  to moral standards?
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com

מה טובו אהליך יעקב
 https://www.youtube.com/watch?v=6Wo087SSCSA 
-- 
פשבן

יום שישי, 30 ביוני 2017

התסכלות טרסצנדנטית "כלפי מעלח" Maturity and Collective Responsibility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בפרשת חֻקת שנקרא מחר מסופר בין היתר על "נחש הנחושת" אותו תלה משה על נס, בעקבות ציוויו של האל אחרי מגפת נחשים שנשכו רבים מבני ישראל.
והמקרא מספר לנו: "והיה אם נשך הנחש את איש, והביט אל נחש הנחושת וחי"  כלומר: לפי פשוטו של מקרא: רפואה מאגית הומיאופתית במיטבה...
חכמי המשנה והתלמוד לא חיו בשלום עם תפיסה מאגית זו ולכן, במשנה העוסקת בכוונה הנדרשת לתקיעת שופר (ראש הנשה ג, ח), נאמר:

"עשה  לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי" - . וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה?! אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים.
כמו-כן, מספר לנו התלמוד שאחד הדברים החיוביים שעשה חזקיהו המלך היה לכתת את נחש הנחושת.
דבר זה , המזכיר את שבירת הלוחות ע"י משה אחרי חטא העגל, מלמד אותנו את הסכנה שבפטישיזם דתי ומזכיר לנו שאין לייחס שום קדושה מהותית לעצם כלשהו, לא לאדמה, לא לאבנים וגם לא לבני אדם.
שבת שלום לכולכם
פנחס,ציפי ובני משפחתם 
http://pinchaspeace.blogspot.com
וכי ידיו של משה...וכי נחש ממית...
https://www.youtube.com/watch?v=2kMf9Y6Khvc 



English not identical to Hebrew:

Dear Family and Friends,
Before entering the Promised Land, the three great Leaders of the Desert; Miriam, Aharon and Moshe, who believed in Redemption and Liberation in the most difficult times will die. About the death of two of them (Miriam and Aharon) we'll read tomorrow. Each of them had a specific symbolic role in the process of liberation, but all three of them also reflect the long journey of the Desert, where the people of Israel wasn't able to assume the responsibility of freedom and therefore was entirely dependent on Heavenly protection, Food and Water.
Entering the Promised Land may require maturity, more individual and collective responsibility, without relying on charismatic leadership.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family

 וכי ידיו של משה...וכי נחש ממית...
https://www.youtube.com/watch?v=2kMf9Y6Khvc