יום שישי, 18 בינואר 2019

שירה כפרספקטיבה של תקווה ואור Poetry as Eternity

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
"שירת הים" המופיעה בפרשה שנקרא מחר מתחילה במילים "אז ישיר"; מילים אלו איפשרו לחז"ל לפרשן כנבואה לעתיד ולראות בהן רמז ל"תחיית המתים". במדרש התנאים ספרי על ספר דברים יש משפט על שירה, האהוב עליי במיוחד:
"גדולה שירה שיש בה עכשיו, ויש בה לשעבר, ויש בה לעתיד לבוא, ויש בה לעולם הבא"
בשבוע שעבר קראנו על "מכת החושך" ותיארנו אותו כעיוורון, כחושך פנימי ואף כעיוורון מוסרי; כל מי שהיה חשוף רק לכותרות העתונים ולעיקרי החדשות אינו יכול שלא להבחין בעיוורון המוסרי וב"מכת החושך" המאפילה על לא מעט אור, אך השירה מאפשרת הסתכלות שהיא מעבר ל"כאן ועכשיו", היא מאפשרת פרספקטיבה, תקווה, צמיחה והתחדשות
שבת של שירה, תקווה והתחדשות לכולכם.
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
שירת העשבים ( נעמי שמר - ביצוע: אתי אנקרי)
https://www.youtube.com/watch?v=sFfgH0oJdwE
Dear Family and Friends,
Tomorrow, we'll read about the Crossing of the Red Sea. The Midrash tells us that the Angels wanted to 'Sing" and Praise G-d, who reacted by saying:" My handiwork is drowning and you want to sing?!" Another Midrash describes Song, Poetry and Praise as being untemporal. Maybe this teaches us that "Praise", "Song" and "Poetry" should be "pure" and beyond "time, expressing Joy at being rescued does without gloating over the enemy's defeat" . The great poet, Wislawa Shimborska, left this world 7 years ago; her poetry, even when dealing with everyday issues, reached eternity. May her memory be blessed.
Shabbat Shalom to all and Shana Tova to the Trees.
Pinchas, Tzippie and Family
שירת העשבים ( נעמי שמר - ביצוע: אתי אנקרי)

יום חמישי, 10 בינואר 2019

החושך הוא פנימי - On Moral Internal Blindness

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
המכה התשיעית - אחת לפני האחרונה - המוזכרת בפרשה שנקרא בשבת (פרשת בא) היא מכת ה"חושך". חלק מהפרשנים (ביניהם רבי יצחק שמואל רג'יו - צפון איטליה במאה ה-19) כותבים שלא  היתה חשיכה בחוץ בימים אלו,באזורים בהם גרו המצרים, אלא "כי נתחדש עניין מה נגד עיניהם (של המצרים), שהפסיק בין האור ובין העין, עד שאפילו סמוכים זה לזה לא ראו איש את אחיו" (כך בלשונו של רג'יו).
את המילים האלו כותב רג'יו כפירוש למילים "לא ראו איש את אחיו".
דומני שלא קשה  היום לחשוב על עיוורון פנימי ומוסרי המונע מאנשים לראות "איש את אחיו", למרות שיש מספיק "אור" , ואולי בכלל יש מצבים בהם החושך והייאוש הפנימי חוסמים את התקווה.
שבת של' אור, של  שלום ושל תקווה לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
תפילות חדשות (חוה אלברשטיין)
https://www.youtube.com/watch?v=Z-YGCFDe9bc

וכל מי שנמצא/ת בירושלים בשבת, מוזמן/ת בחום לשיעור/הרצאה של הרב פרופ' אברהם יצחק (ארט) גרין 
בקהילת ידידיה, רחוב שליפשיץ 12 (שכונת בקעה) בשעה 11
הנושא: שאלת הניאו-חסידות - איזו חסידות אפשר ליצור לדורות שלנו?

Dear Family and Friends
The ninth plague inflicted to the Egyptians, mentioned in the Torah Section we'll read on Shabbat is "Darkness"
Some commentators explain it as an extraordinary phenomenon obstructing the vision of the Egyptians, who were the oppressors to the point that there were unable to see each other.
Maybe this teaches us that sometimes, although there is light outside, internal moral blindness disables our vision of the other. It may also affect our ability to hope.
We wish you a Shabbat of Light, Hope and Peace
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
תפילות חדשות (חוה אלברשטיין)
https://www.youtube.com/watch?v=Z-YGCFDe9bc
  

-- 
פשבן

יום חמישי, 3 בינואר 2019

על ענווה ומנהיגות Modesty and Leadership

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
משה רבנו מכנה עצמו "כבד פה וכבד לשון"; מהי משמעותן של אותן מילים? האם, כפי שנהוג לחשוב, הוא גימגם? האם השפה המצרית לא היתה שגורה בפיו? האם היה חסר ביטחון?
מכל מקום, אולי מלמד אותנו הדבר שאיכותו של מנהיג אינה תלויה ברטוריקה שלו ואולי חוסר שלמות וענווה עשויים לעודד צניעות ואינטרוספקציה. לצערנו, נפרדנו השבוע מהסופר עמוס עוז, שלא היסס, מתוך אהבת העם והארץ, לומר את אשר לבו, ללא מורא. כמו-כן, ולהבדיל, נכנסנו לאווירה של מערכת בחירות בה אין דיבור אמתי, אלא  הבטחות שווא, שתיקות טקטיות, ומאבקים אישיים מכוערים. האם מוגזם לצפות לקצת יותר  אמת, אומץ וענווה?
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם
שלח נא את עמי

https://www.youtube.com/watch?v=ZF_EuS1l8Zw
ובהרחבה על הפרשה
 http://ozveshalom.org.il/blog/shabath/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%98-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-1083/





Dear Family and Friends,

There are different interpretations about the Moshe's speech problem; did he stutter? was it a problem of fluency in the Egyptian language? Did he feel insecure?
In any case, this may teach us that  the quality of a leader doesn't depend on his eloquence, and there are good chances that some imperfection may improve modesty and introspection.
Shabbat Shalom  to all
Pinchas, Tzippie and Family
 שלח נא את עמי
 https://www.youtube.com/watch?v=ZF_EuS1l8Zw

יום שישי, 28 בדצמבר 2018

חירות אידיווידואלית וחירות קולקטיבית One Book, 2 names

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
מחר, מתחילים לקרוא בבתי הכנסת בספר חדש ; במקור העברי הוא נקרא לרוב ספר "שמות", בתלמוד (מסכת סוטה דף לו, עמ' ב), שם הספר הוא: החומש השני; הרמב"ן מכנה אותו "ספר הגאולה" ובתרגומים הלועזיים הוא נקרא EXODUS, המנכיח את יציאת מצרים כאירוע מרכזי ומכונן, ואולי דווקא השם בו הוא מכונה ע"י הרמב"ן תואם את הרעיון הזה.
לא נתייחס כאן לכל ההיבטים והשמות, אך נראה לי שבדומה לכל כותרת, שם הספר נותן לו הקשר ובוחר עבורנו את המשקפיים דרכם נקרא אותו.
שם בו מכונה הספר ע"י הרמב"ן ובתרגום מתייחס לגאולה (גאולת מצרים וגאולה בכלל, בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים") רואה אולי באירוע מכונן של שחרור מעבדות לחירות הצעה לקריאה לאומית קולקטיבית.
לעומת זאת, השם המקובל "שמות", הקשור למילים הראשונות : ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרים את יעקב...בו מוזכרים השמות של בני יעקב, מזכיר לנו שלכל איש יש שם, והשם כזהות הוא ביטוי לקיום ולחירות; לעתים, ל"עבדים", לאנשים שאינם בני חורין, אין שם; הם מוזכרים כקולקטיב, או ע"י מספר סידורי.
ואלי בא הדבר ללמדנו שהחירות האישית כביטוי לכבוד האדם, או בשפה דתית כ"צלם אלהים" היא תנאי לחירות וקולטיבית, ואף לעתים חשובה ממנה;לעתים ניתן לשעבד את הגוף, אך לא את הרוח.
דברים אלו נכתבים לזכר הורי, שנפטרו בחודש טבת; לאבי ז"ל, נתן לייזר, ב ב'בטבת לפני 45 שנים, היה "מספר" על זרועו בשנות השואה; אמי ז"ל, מרים לייזר, שנפטרה בכ"א בטבת לפני 23 שנים, הסתתרה יחד עם אחותי תבל"א עם שם בדוי. שניהם ב"ה זכו לחזור לזהותם האישית החופשית אחרי השואה.
שבת של שלום ושל חירות לכולנו
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
ניגונים (לזכר הוריי)
https://www.youtube.com/watch?v=BT384zmJOSo
Dear Family and Friends,
Tomorrow, we start reading the Book Of Shemoth. ("Names")
The translations use the name "Exodus" for this Second Book of the Torah.
It seems to me that the 2 different names emphasize 2 different aspects of Freedom and Liberation; Exodus refers to the Collective Liberation for Slavery in Egypt, while maybe "Shemoth"- "Names" reminds us that Free People have names, while people are not free, have no individual names or are "identified" by numbers.
Maybe Indivdual Freedom is a precondition for Collective Freedom and may even be more important.
In memory of my Parents, who both passed away during the month of Teveth; My Father, Natan Leiser of Blessed Memory, had a "number" on his arm during the Shoah; My late Mother, of Blessed Memory, was hidden under a different identity during those years, together with my sister, to whom I whish many more happy years. Fortunately, they both recovered their original free identity after the Shoah
We wish you all a peaceful Shabbat of Freedom
http://pinchaspeace.blogspot.com
ניגונים (לזכר הוריי)
https://www.youtube.com/watch?v=BT384zmJOSo
PINCHASPEACE.BLOGSPOT.COM

יום שישי, 21 בדצמבר 2018

מגורים וחיים Hessed and Emeth

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בפרשת ויגש, שקראנו בשבת שעברה, כאשר יעקב אבינו מגיע למצרים, יוסף מביא אותו לפגוש את פרעה, ולשאלת  פרעה "כמה ימי שני חייל?", משיב  יעקב: "ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה; מעט ורעים היו ימי שני חיי...". יעקב מבחין בין "חיים" לבין "מגורים", ומעניין לקרוא את המילים הראשונות של פרשת ויחי, שנקרא מחר: ויחי יעקב בארץ מצרים. פתאום, אחרי שנים רעות, בערוב ימיו, יעקב אבינו מרגיש שהוא "חי".
דומני שבמילה "מגורים" יש צליל של זרות, של נדודים, של תחושה של חוזר יציבות, ויש בה גם צליל חזר של פחד, של חרדה. 
נראה לי שלעתים יש בחיינו, במישור האישי, אך גם הקולקטיבי, תחושה של "מגורים"; פחד וחרדה המשתלטים עלינו ועל השיח הציבורי, אך הבחירה בחיים עשויה, כשהיא מלווה בתודעה המתאימה ובסדר העדיפויות הנכון, לגבור על אותה תחושה משתקת ועקרה.
שבת של שלום וחיים לכולנו
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אספרסו קצר (חוה אלברשטיין)

https://www.youtube.com/watch?v=BCr9myeFjiM
בן אדם, עלה למעלה,עלה (הרב קוק- אביגיל עוזיאל- קולות רבים)
https://www.youtube.com/watch?v=uu_ru_QlC5Q
Dear Family and Friends,
Two concepts are used by Jaacov when he asks his son Joseph to burry him in the land of his Fathers, and not in Egypt; "Hessed" and "Emeth".
Should these notions be translated as "kindness" and "truth"? Or, is 'Emeth" faithfulness?
Actually, this linguistic dilemma raises a more meaningful question: Hessed seems to be something that you are not forced to do, and Emeth sound like something you can rely upon. So, is Emeth in contradiction with Hessed? Or is it a complementary attribute? Can a society, a world, rely on kindness as such, or will it be possible some day?.
Shabbat Shalom to all,
PInchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com  
  
אספרסו קצר (חוה אלברשטיין)

https://www.youtube.com/watch?v=BCr9myeFjiM
בן אדם, עלה למעלה,עלה (הרב קוק- אביגיל עוזיאל- קולות רבים)
https://www.youtube.com/watch?v=uu_ru_QlC5Q

-- 
פשבן

יום שישי, 14 בדצמבר 2018

התבגרות והתגברות Foreigners -Threat or Brothers

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
שבוע עצוב עבר עלינו כאן;  שבוע של פיגועים, בו נרצחו ונפצעו בני אדם. מטבע הדברים, אירועים כאלו מעוררים לעתים, מעבר לעצב, רגשות של כעס ושנאה ויש המאמינים שנקמה תפתור את הבעיה.
אפשר להבין את רגשותיו של יוסף כלפי אחיו שבצורה כזו או אחרתהיו מוכנים לוותר עליו; בין אם  להרוג אותו ממש, בין להשאיר אותו בבור בו  "אין מים, אבל יש בו נחשים ועקרבים" או למכור אותו לעבד ואת הרצון, כאשר הכוח בידו, "לעשות להם בית ספר", אך בפרשה שנקרא מחר חל מפנה; גם הוא עובר טרסנפורמציה, במקביל לטרנספורמציה של יהודה. יהודה שהציע למכור אותו לישמעאלים, לוקח אחריות על בנימין, אחיו הקטן.
יתכן שהדבר מלמד אותנו שאם מוכנים להתבגר ולהתגבר על תחושות מובנות של כעס ושנאה ולקחת אחריות, יש סיכוי שזה יעורר שיח אחראי ואמפתי המקדש את החיים, ולא את השנאה ואת המוות.
באיחולים לשבת של שלום, של טוב, של אחריות
פנחס, ציפי ובני משפחתם
נ.ב. למי שנמצא השבת בירושלים, אני מצרף מודעה על שתי הרצאות מעניינות בקהילת ידידיה - מוזמנים בחום , גם הערב, וגם מחר בבוקר אחרי (או במקום...) התפילה

http://pinchaspeace.blogspot.com 
וכרתי להם (בהשראת ההפטרה, אם כי על פסוק מהושע פרק ב)
https://www.youtube.com/watch?v=KIBp7dxm1hU
-- 

Dear Family and Friends,

Yehuda (the foreigner) tries to arouse Joseph's (the Egyptian-foreign vice-king) empathy to his (their) aging and bereaved father. Following this empathic encounter, Jacob-Israel comes to Egypt and is allowed to settle in Goshen, with Pharaoh's blessing.
A generation later, a new king will convince his people that these "foreigners" are a threat.
Maybe this teaches us that the foreigner can be a "brother" or a "threat", depending also on how we relate to them.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com  
וכרתי להם (בהשראת ההפטרה, אם כי על פסוק מהושע פרק ב)
https://www.youtube.com/watch?v=KIBp7dxm1hU
-- 

יום חמישי, 6 בדצמבר 2018

בין חושך לאור Darkness and Light

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בתלמוד (עבודה זרה דף ח, עמ' א) מובאת אגדה בה מסופר שכאשר אדם הראשון שם לב שהימים הולכים ומתקצרים, הוא נבהל וחשש שהעולם הולך ליהרס בגללו. כאשר הבין שאחרי היום הקצר והחשוך ביותר, מתארכים הימים והכל מחזורי, הוא נרגע. דומני שאגדה זו "מתכתבת" עם המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל בעניין הדלקת הנרות בחנוכה; כידוע,  לשיטת בית שמאי מתחילים בשמונה נרות ומסיימים בנר אחר, ולשיטת בית הלל - כפי שאנו נוהגים - מתחילים בנר אחד ומוסיפים נר בכל יום. האם הנס "פוחת והולך" (בית שמאי), או "מוסיף והולך" (בית הלל)?
דומני שבכל מצב או תקופה בהם יש תחושה של התגברות החושך, קיימת האפשרות לחשוש מחושך מוחלט ומהרס טוטאלי בלתי הפיך, אך דברי האגדה ובית הלל מלמדים אותנו שיש מחזוריות בין אור לחושך, אך אולי מלמד אותנו "בית שמאי" שאין לבלבל בין אופוריה שאננה לתקווה ושהאחריות על האור מוטלת עלינו.
שבת וחנוכה וחודש של אור, שלום ותקווה לכולנו
פנחס, ציפי ומשפחתם
Http://pinchaspeace.blogspot.com 

צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר
 https://www.youtube.com/watch?v=Utvab1fXFgw
-- 
Dear Family and Friends,
According to Shammai, we should light the Hanukkah candles in decreasing order, starting with 8 candles the first night and 1 candle the last evening (today).
We follow Hillel's approach and are adding every day one candle, which increases gradually the amount of light.
Maybe this teaches us that when the cycle of life has light and shadow, you can be anxious, when there is a lot of "light" that things will have to get worse, but you can also believe that when you reach the maximal darkness, inevitably there will be more and more light.
Shabbat Shalom, Hanukah Sameach.
Pinchas, Tzippie, and  Family
Http://pinchaspeace.blogspot.com 

צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר
 https://www.youtube.com/watch?v=Utvab1fXFgw