יום שישי, 29 בנובמבר 2019

קנאה, איבה ותיקון Rivalry between brothers

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
אחד מהמוטיבים המרכזיים בספר בראשית הוא: קנאה בין אחים; החל מקין והבל, שם אנו קוראים על הרצח הראשון. קראנו על יצחק וישמעאל, אם כי בסופו של דבר, אין שם סיפור של קנאה בין האחים עצמים, אלא בין שרה להגר, אך יצחק וישמעאל באו לקבור ביחד את אברהם אביהם ולפי המדרש יצחק גם החזיר את הגר לאברהם ,אחרי מות שרה.והשבוע אנו עדים  להתפתחות הקנאה בין  התאומים  יעקב ועשיו. כנראה בסיפור יכול היה  להסתיים בטרגדיה, אך בעוד שבועיים נקרא על מפגש  בין האחים בו הם התחבקו והתנשקו. הדמויות המקראיות יצחק, ישמעאל , יעקב ועשיו הפכו לארכיטיפים ולסמלים כמייצגי המפגשים בין עם ישראל לאומות ולדתוות שונות. יתכן שהתורה מספרת לנו על הפיוס בין היתר כדי ללמד אותנו שהקנאה בין אחים, בין בני אדם  בכלל ובין קבוצות ועמים מובנת , שהיא יכולה להביא לתחושות קשות של איבה, אך החלק האנושי שבנו  נותן לנו את הכוח להתגבר על תחושות אלו ולהתפייס.
שבת שלום וחודש טוב לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
מי האיש החפץ חיים - ביצוע: חוה אלברשטיין

--
Dear Family and Friends,
The entire Book of Bereishit tells us about rivalry between siblings due to one or both parents discriminating between them. Does the Torah tell us these stories in order to teach us that it's inevitable, that one of the children has to be "the Chosen" (it even starts when G!d prefers – at least that's the way Kain experiences it – Hevel's offer), or maybe it teaches us that frustration, offence and rivalry engenders tragic conflicts, sometimes lasting for many generations…
Shabbat Shalom  and Hodesh Tov to all,
Pinchas, Tzippie and Family

 מי האיש החפץ חיים - ביצוע: חוה אלברשטיין

יום שישי, 22 בנובמבר 2019

לעשות צדקה ומשפט - Corrective Experience

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
הפעם, חשוב לי ללמוד מהפרשה משהו פשוט, כי לעתים הדברים הפשוטים והמובנים מאליהם  מוטלים בספק, מתוך עיוות המציאות ובגלל אינטרס אישי.
ארץ ישראל הובטחה לאברהם אבינו על ידי האל. יחד עם זאת כאשר הוא רצה לקבור את שרה אשתו בחברון, היה לו ברור שאינו יכול להסתמך  אפילו על הבטחת האל, אלא קנה את מערת המכפלה מעפרון החתי, כי ידע שמה שקובע הוא החוק, ולא איזו זכות אלוהית. האל  ראה באברהם שותף לעשיית צדק ומשפט, לכן קיים אתו דיון על הפיכת סדום. ואולי זה פשוט מלמד אותנו הוא שהחוק הוא חוק, ואין אדם,  שהוא מעל החוק.
שבת שלום וחודש טוב לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אין לי ארץ אחרת - מלים: אהוד מנור- לחן: קורין אלאל- ביצוע: גלי עטרי 



Dear Family and Friends,

Maybe the Torah section we'll read tomorrow is a "corrective experience" of what happened last week; the destruction of Sedom, the banishment of Hagar and Yishmael and the Akeda.
At the end of Haye Sarah, we'll meet Yitzhak at "Beer laHay Roei", where according to the Midrash, he brought Hagar-Keturah back to his father and afterwards, he and Yishmael buried Avraham together.
This seems to be a total reconciliation. Could that happen if Sarah didn’t die?
Shabbat Shalom and Hodesh Tov  to all,
Pinchas, Tzippie and Family 
http://pinchaspeace.blogspot.com
אין לי ארץ אחרת - מלים: אהוד מנור- לחן: קורין אלאל- ביצוע: גלי עטרי 

-- 

יום שישי, 1 בנובמבר 2019

שפה טוטליטרית אחת - Post-Trauma

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים"- כך מספרת לנו התורה בסוף פרשת נח על סיפור מגדל בבל. לכאורה, מה יפה ונכון יותר מ"שפה אחת" "ודברים אחדים", אך מאחורי אותה "שפה אחת" מסתתר משטר טוטליטרי, בו הקונצנזוס הוא כלי בידי השלטון השולל כל שפה אחרת, המוגדרת כבגידה או ככפירה בעיקר. אני תוהה אם יצירת חברה כזאת, בה השליט מכתיב את השפה הלגיטימית היחידה היא תגובה פוסט-טראומטית למבול. האנושות מפחדת מאיום קיומי ולכן השליט (נמרוד ע"פ המדרש) מצליח לשכנע את העם שרק אם יהיה "מאוחד" , בלי ביקורת, הוא יוכל להתמודד עם הסכנות הקיומיות. 
אין ספק שהעם היהודי עדיין פוסט-טראומטי. כוונת הציונות היתה לרפא את הטראומה. האם היא מצליחה בכך, או שמא נדרש תהליך ארוך יותר?
שבת של שלום, של מנוח, של שיח חופשי
פנחס, ציפי, ובני משפחתם 
http://pinchaspeace.blogspot.com
יונה מצאה בו מנוח - ניגון ברסלב- ביצוע: יהלה ושני לחמיש

--
Dear Family and Friends,

Human society – or more specifically ; the survivors of the Flood – experienced a trauma. People and societies react to traumatic experiences in different ways.
Noach, maybe because he felt guilty about his survival and didn’t (unlike Avraham) argue about the destruction of the entire human world, got drunk.
The entire human society became "one nation", "unified" under a totalitarian regime, where humanity can got lost and humankind had to be dispersed all over the world, in order to enable diversity of cultures .
What does that teach us about appropriate coping with traumatic events?
Shabbat Shalom a Tov to all,
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
יונה מצאה בו מנוח - ניגון ברסלב- ביצוע: יהלה ושני לחמיש