יום שישי, 18 באוגוסט 2017

על הקשבה ופרשנות - Curses and Blessings

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
הפרשה שקראנו בשבת שעברה (עקב) מתחילה במילים "והיה עקב תשמעוןובהמשך מופיעה פרשת "והיה אם שמוע תשמעו".
הפרשה שנקרא מחר מתחילה במילים "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה".
אולי בא הדבר ללמדנו שדרושה שמיעה -  בעצם הקשבה -  לאחר , וכאן יש צורך בדיוק; ההקשבה ממוקדת במקום בו נמצא האחר ובמה שהוא מבקש מאיתמנו.
לעומת זאת, הראייה היא האופן בו אנחנו מתייחסים למציאות ובמשמעות שאנחנו נותנים לה, ובמה שאנחנו עושים איתה; ברכה או קללה.
שבת של ברכה ונחמה וחודש טוב לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com

כל צמא לכו למים (מתוך ההפטרה) 
https://www.youtube.com/watch?v=7DVdF0iqOwk

Dear Family and Friends,
Tomorrow we'll read about Blessings (Berachot) and Curses (Kellalot). It's interesting to notice that "the Blessing"  seems to be connected geographically to one mountain and "the Curse" to another one.
Maybe blessings and curses depend on our perspective and depend very much on "where we stand" and how we look at things. In another month, just before Rosh HaShana we'll wish that the curses of the past year will leave us and we'll pray for a New Blessed Year.
Probably, sometimes a New Year enables us as well to experience events differently.
Shabbat Shalom & Hodesh Tov to all
Pinchas, Tzippie and Family
כל צמא לכו למים (מתוך ההפטרה) 
https://www.youtube.com/watch?v=7DVdF0iqOwk

יום שישי, 4 באוגוסט 2017

שבר ותיקון -Destruction and Consolation

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
לפני כמה ימים, בתשעה באב,  היינו בתודעה של חורבן, שבר וקלקולים; המשנה במסכת תענית מונה מספר "אירועי שבר וחורבן" המקושרים לתשעה באב. אין ספק שהרשימה המובאת במשנה אינה שלמה; במהלך הדורות וגם בדורנו, לא יקשה על כל אחת ואחד מאיתנו לחשוב על מצבי שבר וחורבן  ברמה האישית, המשפחתית, הלאומית והכלל-אנושית.
אך, הלוח העברי מזמין אותנו, כמה ימים לאחר מכן ליום של פיוס, תיקון ונחמה, הוא יום חמישה עשר (טו) באב, המושווה במשנת  תענית ליום הכיפורים ועל שני ימים אלו אומרת המשנה: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים".
גם ההפטרה (ישעיהו מ) המתחילה במילים "נחמו, נחמו עמי" פותחת תהליך של התסתכלות מחדש על מציאות שהשתנתה. גם הפרשה, בה עדיין אנו שומעים את צערו וכאבו של משה רבנו על סיום תפקידו ועל כך שלא ייכנס לארץ כנען, מתנחם אולי משה בכך שהוא משאיר משהו ממנו (שמע ישראל ועשרת הדברות) שילווה את העם בהמשך הדרך.
ואולי יש כאן הזמנה לעבודה על פיוס, תיקון ונחמה בכל מישורי חיינו.
שבת שלום וחג תיקון שמח לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם

נחמו, נחמו עמי (שלמה קרליבך)-

After Tish'a beAv,  a day of introspection about Destructive Processes, we'll soon meet Tu beAv, a day of Reconciliation, Consolation and Healling. The Mishna even compares Tu be'Av (the 15th of Av) to Yom Kippur and calls them both "Uncomparable Good and Happy Days".
The Haftara we'll read tomorrow (Isaia 40) starts with the words "Nachamu, Nachamu - Ami- Console, oh console , my people" and although Moshe feels sad about not entering the Promised Land, he knows that his Legacy will follow the people in all their journeys.
Maybe this incites us to look for opportunities of reconciliation, healing and consolation in our lives/
Shabbat Shalom and Happy Tu be'Av to all

Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family

נחמו, נחמו עמי (שלמה קרליבך)-

יום שישי, 21 ביולי 2017

חשיבות המילה ושלטון החוק Reflections on Journey

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים
פרשות מטות-מסעי שנקרא מחר, מסיימות את ספר במדבר, וגם יש בה, בדומה לספר דברים,  הכנת העם לקראת כניסתו לארץ המובטחת, ולהקמת חברה מתוקנת. 
פרשת מטות  מתחילה עם הלכות "נדרים", ופרשת מסעי מסתיימת עם הציווי להקים "ערי מקלט" להורג אדם בשוגג.
הנדרים זכו למסכת שלמה במשנה ובתלמודים, והדינים המתייחסים להריגה בשוגג ולערי מקלט זכו לפרק שלם במסכת מכות, הנקרא: אלו הן הגולין.
ואולי בא הדבר ללמדנו את חשיבות ההקפדה על הדיבור, על המילים שיוצאות מפינו, על הרצינות בה יש להתייחס למחויבות שאנו לוקחים על עצמנו.  כמו-כן, כל אדם, גם אם הוא חשוד ברצח, זכאי להגנה עד שיתברר במשפט אם הדבר נעשה בכוונה תחילה. אם אכן מתברר שהיתה כאן שגגה, מחויבת החברה להגן עליו מפני נקמה בתנאים טובים בהרבה מבתי הסוהר שלנו. 
שבת שלום וחודש טוב לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com

כל נדרי (לחן שונה, עיבוד וביצוע: חגית כפיר)

https://www.youtube.com/watch?v=O49phAdTYLo

Dear Family and Friends,
Tomorrow we'll read, in the last Torah Section of Bamidbar, about the journeys of the Israelites in the desert.
Since we are all engaged in "journeys" and maybe our entire life could be described as one long "Journey", it may seem important and interesting before getting "somewhere", before getting close to a certain goal, to look back at the different stations of your journey, to reflect and consider if this was the best way, if at all it lead you to the point you wanted to be. Besides that, if we look at the calendar, we'll discover that in another 8 days, Tish'a be'Av will revive the tragedies of Jewish History; less than a week later, the 15th of Av is considered by our Sages a very festive day and even compared to Yom Kippur; that's maybe what characterizes every journey; there are ups and downs.
Shabbat Shalom and Hodesh Tov to all,
Pinchas, Tzippie and Family

                                  
כל נדרי (לחן שונה, עיבוד וביצוע: חגית כפיר)

https://www.youtube.com/watch?v=O49phAdTYLo




               
  
להסרה מרשימת התפוצה לחץ כאן

יום חמישי, 13 ביולי 2017

קנאות גברית וצדק נשי On Feminine Justice

מחר, בפרשת "פינחס", נקרא  שני סיפורים מעניינים; על פינחס, נכדו של אהרון, הקנאי, שעקף את "הממסד" והרג את כזבי וזמרי. המקרא מספר לנו שהוא עצר את המגפה וזכה ל"ברית שלום". התייחסות חכמי התלמוד לקנאות מורכבת ומסוייגת יותר. הנצי"ב מוולוז'ין מזהיר מפני מניעים לא טהורים במעשי קנאות וגם דואג מפני השפעת האלימות על נפש האדם.   לעומת זאת, דרישת  בנות צלפחד,  בניגוד ל"הלכה" המקובלת את זכות הירושה על נחלת אביהן, זכתה לתמיכת  הקב"ה, למרות שלא היה תקדים לכך שבנות ירשו את אביהן. 
האם ניתן ללמוד מזה שהאל  מאשר פריצת דרך נשית מוצדקת, המהווה תקדים "הלכתי" המתקן מצב מעוות לעומת קנאות, שאינה יכולה לשמש תקדים לשום דבר?
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם


זכרתי לך חסד נעורייך (ירמיהו פרק ב, סיום ההפטרה )

  https://www.youtube.com/watch?v=mKQ9-h2s9Ic 





Dear Family and Friends,
Tomorrow we'll read an interesting story about the 5 daughters of Tzelofchad, who were audacious enough to claim the right of inheritance. G-d was on their side, although there was no precedent of women inheriting land. Even more interesting is the fact that Tzelofchad  died "because of his sins". Maybe this teaches us that innocent children (male or female) shouldn't be punished because of their father's misdeeds.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family

--( זכרתי לך חסד נעורייך (ירמיהו פרק ב, סיום ההפטרה 

  https://www.youtube.com/watch?v=mKQ9-h2s9Ic 

יום שישי, 7 ביולי 2017

חש חכמה השמורה לבעליו לרעתו - Prophecy and Morality

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
ה"גיבור" של פרשת בלק הוא בלעם. קוסם? נביא?
הוא מכנה עצמו בכינויים מגוונים כמו: "שומע אמרי אל" ו"גלוי עיניים" ומציג עצמו לבלק, שהזמין אותו כ"מומחה לקללות", כ"מדיום" המעביר אליו את דבר האל.
חכמים רואים בו נביא עם פוטנציאל נבואי הדומה למשה רבנו, באמרם: לא קם נביא עוד בישראל כמשה - בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם, ואיזה? זה בלעם.
זכור לי שהמורה שלי למתמטיקה בכיתה ט' נפרד מאיתנו במשפט: ואל תחשבו שהמתמטיקה הופכת אנשים למאושרים...
דומני שחכמים מלמדים אותנו שהכישרון הנבואי אינו הופך אדם למוסרי, ואולי ניתן ללמוד מזה שאף מעמד, משרה, תפקיד, דרגה (פוליטית, רבניתאקדמית וכו') ,  או כישרון אינו מבטיח את רמת מוסריותו של אדם. הכל תלוי בבחירתו של אדם.
שבת שלום
פנחס, ציפי ובני משפחתם 
http://pinchaspeace.blogspot.com 
מה טובו אהליך יעקב
 https://www.youtube.com/watch?v=6Wo087SSCSA 

Dear Family and Friends,
The "Hero" of the Torah Section we'll read tomorrow is Bil'aam. Is he a prophet? a magician? 
Our Sages believe that his prophetic attributes were similar to Moshe, the Highest Prophet in Jewish Tradition.
Does that teach us that a person can have many qualities and also be in a high position and nevertheless, not be committed  to moral standards?
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com

מה טובו אהליך יעקב
 https://www.youtube.com/watch?v=6Wo087SSCSA 
-- 
פשבן

יום שישי, 30 ביוני 2017

התסכלות טרסצנדנטית "כלפי מעלח" Maturity and Collective Responsibility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בפרשת חֻקת שנקרא מחר מסופר בין היתר על "נחש הנחושת" אותו תלה משה על נס, בעקבות ציוויו של האל אחרי מגפת נחשים שנשכו רבים מבני ישראל.
והמקרא מספר לנו: "והיה אם נשך הנחש את איש, והביט אל נחש הנחושת וחי"  כלומר: לפי פשוטו של מקרא: רפואה מאגית הומיאופתית במיטבה...
חכמי המשנה והתלמוד לא חיו בשלום עם תפיסה מאגית זו ולכן, במשנה העוסקת בכוונה הנדרשת לתקיעת שופר (ראש הנשה ג, ח), נאמר:

"עשה  לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי" - . וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה?! אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים.
כמו-כן, מספר לנו התלמוד שאחד הדברים החיוביים שעשה חזקיהו המלך היה לכתת את נחש הנחושת.
דבר זה , המזכיר את שבירת הלוחות ע"י משה אחרי חטא העגל, מלמד אותנו את הסכנה שבפטישיזם דתי ומזכיר לנו שאין לייחס שום קדושה מהותית לעצם כלשהו, לא לאדמה, לא לאבנים וגם לא לבני אדם.
שבת שלום לכולכם
פנחס,ציפי ובני משפחתם 
http://pinchaspeace.blogspot.com
וכי ידיו של משה...וכי נחש ממית...
https://www.youtube.com/watch?v=2kMf9Y6Khvc 



English not identical to Hebrew:

Dear Family and Friends,
Before entering the Promised Land, the three great Leaders of the Desert; Miriam, Aharon and Moshe, who believed in Redemption and Liberation in the most difficult times will die. About the death of two of them (Miriam and Aharon) we'll read tomorrow. Each of them had a specific symbolic role in the process of liberation, but all three of them also reflect the long journey of the Desert, where the people of Israel wasn't able to assume the responsibility of freedom and therefore was entirely dependent on Heavenly protection, Food and Water.
Entering the Promised Land may require maturity, more individual and collective responsibility, without relying on charismatic leadership.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family

 וכי ידיו של משה...וכי נחש ממית...
https://www.youtube.com/watch?v=2kMf9Y6Khvc 

יום שישי, 23 ביוני 2017

אמת אינה זהה לניצחון Conflicts and Tolerance

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
לאחרונה, מדברים לא מעט על "קנאות", "קיצוניות", "דליגיטימציה", "סתימת פיות" לעומת חופש הדיבור, חופש אדמי,  דמוקרטיה, פלורליזם.
כמו-כן, חכמים (מסכת אבות) עושים הבחנה חדה בין "מחלוקת לשם שמים" ל"מחלוקת שאינה לשם שמים" ומייחסים את הקטגוריה הראשונה ל"הלל ושמאי" ואת השנייה ל"קורח ועדתו".
מסתבר שהדברים אינם פשוטים כל כך; בתלמוד הירושלמי מספרים על מצב בו בית שמאי השיגו רוב באמצעים אלימים.
לעתים יש נטיה לבלבל בין מאבק על האמת לבין הצורך לנצֵח בכל מחיר,כאשר אנו משוכנעים שהאמת לצדנו. יתכן שהמאבק על האמת חייב לכלול ענווה והקשבה לאמִתות אחֵרות, ונכונות "להפסיד". 
שבת שלום לכולכם,
פנחס, ציפי ומשפחתם


מן המקום שבו אנו צודקים (יהודה עמיחי- ביצוע: רונה קינן ויוני רכטר)

 https://www.youtube.com/watch?v=jQ0wmdJU5lU


Dear Family and Friends,
It seems that sometimes people disagree strongly, but nevertheless these disagreements have no influence on their personal relationship, since basically they respect each other and are able to tolerate other approaches to life. Intolerance may mask some emotional involvement or blind spots; that's maybe the difference of what our Masters call "Mahloket leShem Shamaym – for the Cause of Heaven" and "Mahloket loleShem Shamayim – not for the Cause of Heaven",  which is the difference between the disputes between Hillel and Shammai and Korach's dissidence.
Shabbat Shalom to all
Pincha, Tzippie and Family
 מן המקום שבו אנו צודקים (יהודה עמיחי- ביצוע: רונה קינן ויוני רכטר)

 https://www.youtube.com/watch?v=jQ0wmdJU5lU

יום שישי, 9 ביוני 2017

פה אל פה - Direct communication and Forgiveness

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים
הפרשה שנקרא מחר מסתיימת בתקרית משפחתית; מרים ואהרון מדברים "במשה" ומבקרים אותו על "האישה הכושית אשר לקח" ( האם, כפשוטו של מקרא, מדובר באישה נוספת "כושית" או שמא בפרישה מאשתו? יתכן שהתוכן משני).
האל מתערב, מזמין את שלושתם לפגישה ב"אוהל מועד" , "נוזף" באהרון ובמרים ו"מסביר" להם מה מבדיל בין נבואתם לנבואתו של משה, שהיא "פה אל פה", ואולי בהדגשה הזאת, מעבר להסבר ה"תיאולוגי", האל  אומר להם: אתם נמנעים מדיבור "פה אל פה" עם אחיכם, לכן הקשר אתי הוא ברמזים, בחידות.
האם ניתן ללמוד מזה משהו על ערכו וחשיבותו של דיבור אינטימי, ישיר, פנים אל פנים, בין בני אדם, בין קבוצות, בין עמים?
שבת של שלום והקשבה,
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com 

אל נא רפא נא לה

https://www.youtube.com/watch?v=EwpACu2Z-v8


Dear Family and Friends,
At the end of the Torah section we'll read tomorrow : "And Miriam and Aaron spoke against Moses because of the Cushite woman whom he had married; for he had married a Cushite woman. And they said: 'Hath HaShem indeed spoken only with Moses? hath He not spoken also with us?' And HaShem heard it."
We have the following sequence: a. Miriam and Aharon have a conversation about their brother; b. G!d listens and reacts by calling  the 3 of them together and then c. speaks to Aharon and Miriam about what happened; d. Following this event, "And when the cloud was removed from over the Tent, behold, Miriam was leprous, as white as snow". E. after noticing this: Aharon admitted that "have done foolishly"(JPS translation…) and asks Moshe to pray.
F: Moshe prays: "And Moses cried unto HaShem, saying: 'Heal her now, O G-d, I beseech Thee".
Maybe this teaches us that even a "private" conversation has its consequences; that there is no alternative to open direct communication, and that healing depends on the ability of the offended person to forgive.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
אל נא רפא נא לה

https://www.youtube.com/watch?v=EwpACu2Z-v8

יום שישי, 2 ביוני 2017

על החשדנות כקלקול -Lack of Communication as a curse

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
"למה נסכמה פרשת נזיר לפרשת סוטה?" – הסברם של חכמים (מסכת סוטה ב, ע"א) ורש"י לסמיכות הפרשיות האלו ידוע. אך אולי, ניתן להציע כיוון דרשני אחר, ולהסביר עי"כ גם את סמיכותה של ברכת כהנים לפרשת הנזיר.
ה"קלקול"  אינו מתחיל בהשפעת "המים המאררים" על האישה הסוטה; הוא נעוץ בחשדנות בין בני הזוג, כאשר הבעל אינו סומך על אשתו ואינו מסוגל לדבר איתה, אלא מביא אותה לבית הדין. לכן, הבעל הזה, דווקא כאשר חשד על אשתו לשווא, חייב לקבל על  עצמו "נזירות" כתהליך של היטהרות, תיקון ותשובה. הכהנים מברכים את העם "באהבה", בהארת פנים, ובשלום כדי לעודד את כל מאחד מאיתנו לוותר על החשדנות והאיבה ולאמץ גישה של הקשבה, אֵמון ואהבה.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם

ליאונרד כהן
ברכת כהנים

https://www.youtube.com/watch?v=F6NM2_mlY2k 




Dear Family and Friends,
Our Sages and Commentators dealt with the juxtaposition of sections in the Torah portion we'll read tomorrow and specifically explained the fact that the chapter about the "Nazirite" follows the chapter about the "Sotah" (the women suspected of adultery by her husband).
Maybe an additional interpretation could be suggested: The problem starts with a lack of communication and trust, leading a man to be suspicious. The suspicious man, especially if it appears that there was no basis for his suspicion, has to become a "Nazirite", as a process of purification and atonement. Following these 2 chapters, we read about "Birkat Kohanim", the Blessing accorded by the Kohanim, a Blessing of Love and Peace; maybe this invites us to a sort of "healing" suspicion and resentment.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
   

-- ליאונרד כהן Leonard Cohen
ברכת כהנים

https://www.youtube.com/watch?v=F6NM2_mlY2k 

יום שישי, 26 במאי 2017

בין יום ירושלים לחג השבועות Desert, Uncertainty and Hope

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
באופן פרדוקסלי, אנחנו מתחילים מחר  לקרוא את ספר במדבר, בו מתוארות תלאותיהם של בני ישראל במדבר במשך 40 שנות נדודים במדבר בשבת בין "יום ירושלים" המציין את היום בו צה"ל נכנס לעיר העתיקה בירושלים לפני  50  שנה, במהלך מלחמת ששת הימים לחג השבועות, זמן מתן תורתנו..
יתכן שלגבי "איחוד ירושלים", אנחנו עדיין במעין מדבר, במצב של אי וודאות, עם עליות וירידות, אך אולי עדיין ניתן לקוות שאחרי מסע מבגר ומגדל, נוכל להגיע לארץ המובטחת ולראות בירושלים המאוחדת עיר השלום והצדק, עיר שחוברה לה יחדיו – שעושה את כל תושביה חברים, ואולי התורה שניתנה במדבר, ב"שטח הפקר", מעניקה לנו מצד אחד מסגרת של חוקים ונורמות המאפשרים בניית קהילה, חברה ועם גם ללא טריטוריה,  אךך יחד עם זאת, לימודה מלמד אותנו לחיות עם שאלות, ועם אי וודאות מדברית מצמחיה ומגדלת.

שבת שלום וחג שבועות שמח
פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com  

כה אמר ה' - זכרתי לך חסדר נעוריך...
https://www.youtube.com/watch?v=mKQ9-h2s9Ic


Dear Family and Friends,
In a paradoxical way,50 ago, during the 6 day war, the Israeli army entered East Jerusalem; this Shabbat we'll start reading "Bemidbar", dealing with the ups and downs of the Jewish People during a Journey of 40 years in the desert.
Maybe, regarding the dream of a "United Jerusalem", we are still in a sort of desert; a situation of uncertainty, with ups and downs,  but  with some hope that some day, after an enriching Journey of growth and maturation, we'll reach the Promised Land.
Shabbat Shalom to all, Chag Sameach
Pinchas, Tzippie and Family.
http://pinchaspeace.blogspot.com
   כה אמר ה' - זכרתי לך חסדר נעוריך...
-- 
https://www.youtube.com/watch?v=mKQ9-h2s9Ic

יום ראשון, 21 במאי 2017

יובל ה-50 כאתגר

"וקדשתם את שנת החמישים, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה." –
      הרהורים ליום ירושלים
בתחילת פרשת בהר אנו קוראים על השמיטה והיובל, כאשר אולי עיקרון העל העומד מאחורי ההלכות הספציפיות המוזכרות בפרשה הוא: "כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי".
אין לנו, כבני אדם, גם לא כיהודים, בני אברהם, בעלות על הארץ, אלא יש לנו את הזכות לשבת בה וליהנות מפירותיה, בתנאי שננהג בה כפי שהתורה מחייבת.
לפני חמישים שנה, בעקבות מלחמת ששת הימים, נוצר מצב בו חלקים נוספים מארץ ישראל הועברו לשליטתנו וקיימת היום מחלוקת ערכית חשובה על האופן בו יש לציין – יש האומרים לחגוג, ויש האומרים להתבונן – את ה"יובל" הזה.
אינני בא להמעיט בחשיבות הניצחון במלחמה זו, כי אני מניח שהאלטרנטיבה לניצחון היתה גרועה בהרבה. אינני יודע בוודאות אם מלחמה זו היתה הכרחית, או שניתן היה למנוע את מותם של רבים, ויתכן שלשאלה הזו אין היום תשובה חד-משמעית וגם אין לה משמעות.
יחד עם זאת, שאלת המשמעות של אותו "ניצחון" עדיין שנויה במחלוקת; האם, כפי שחשבו – ועדיין חושבים – לא מעטים בציבור הדתי-לאומי, מדובר בשלב נוסף בגאולה השלמה של עם ישראל?
והאם, בעקבות כך, עלינו לראות בכל הקשיים בהם אנחנו נתקלים ביטויים של "חבלי משיח", ובמקביל עלינו לחיות במתח משיחי מתמיד, לקדם כל דבר שיחזיר "עטרה ליושנה", כגון תרגולים לקראת הקרבת קרבן פסח, עלייה להר הבית,השלטת חוקי ההלכה ככל האפשר על החברה הישראלית?
האם, לעומת זאת, האלטרנטיבה הדתית היחידה היא , כפי שכתב הרבי מסאטמר , לראות בניצחון הזה פיתוי של השטן, הגורם גם לאנשים מאמינים להתחבר לממלכת הרשע הציונית ולהזהיר מפני האסון הזה?
האם יש לנתק את כל מה שקרה מהרצף ההיסטורי המסורתי של עם ישראל ולהסתכל על זה בעיניים "חילוניות" מנוכרות למסורת?
דומני שיש אלטרנטיבה המחייבת אותנו כציונים דתיים לראות במה שקרה לפני 50 שנה אתגר מוסרי שאיננו יכולים להתעלם ממנו; איננו יכולים להיות עוורים לקיומו של עם אחר בארצנו ולא יתכן להנציח מצב בו נמשיך לשלוט לאורך זמן על בני אדם נטולי זכויות.
גם אם כוונותיהם של אנשים טובים שהחשיבו את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל כמצווה היו טהורות, השנים שעברו הראו לנו, לצערנו, שהדבקות העיוורת באידיאל הזה, תוך כדי התעלמות מקיומו של עם אחר שאינו מעוניין בשליטתנו עליו, הובילה לתוצאות חמורות הנוגדות את ערכינו הדתיים והאנושיים וגם לא תרמו לביטחונינו. אין מקום, במסגרת הזו, לדון בפתרון הפוליטי של בעיה זו, אבל עלינו, לדעתי, לראות ביובל הזה הזדמנות להתייחס למציאות הבלתי נסבלת הזו כאתגר מוסרי ותורני. גם אם אין מדובר כאן בשנת יובל "הלכתית", עלינו להקדיש מחשבה לאפשרות של ההכרה בעובדה שלה' הארץ ומלואה ושעלינו למצוא את הדרך לקדש את שנת החמישים ע"י קריאת דרור לכל יושביה.

 בתקווה לירושלים של שלום, המאחדת את תושביה השונים. 

יום שישי, 12 במאי 2017

ספירה וסיפור -Liberation as a process

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
ספירת הימים בין פסח לשבועות – ספירת העומר – היא ביטוי לאופי התהליכי של השחרור. תופעות הטבע הן מחזוריות; יש בהן עליות, ירידות ולא מעט אי-וודאות.  ספירת הימים מעניקה לנו הזדמנות להתבונן בתהליכים אלו ולפתח מודעות ואחריות כלפיהם. בנוסף, אולי הספירה מזמינה אותנו לא רק לספור , אלא גם לספר את סיפורנו האישי, המשפחתי, הקולקטיבי והאנושי ולהתבונן בו. ובהמשך ללאה גולדברג: לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.
יהיה יומי (כל ימיי וימינו) סיפור...


שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
 למדני אלוהי
 https://www.youtube.com/watch?v=jaMZTccrC6U 

Dear Family and Friends,
Counting the days between Pessach and Shavuot, the Omer, reflects the fact that , alike nature, liberation is a process, and sometimes, there are, at all levels, ups and downs, but as long as, even though cyclic, the direction is upwards and in a positive direction, that process reflects growth. Counting the days gives us the opportunity of acknowledging that process in a more responsible and conscious way.
Shabbat Shalom to all.
Pinchas, Tzippie and Family
-- 
למדני אלוהי
 https://www.youtube.com/watch?v=jaMZTccrC6U 

יום שישי, 5 במאי 2017

אחרי מות קדושים - Independence, Sanctity and Redemption

לבני משפחתנו, חברותינו, וחברינו  היקרים,

הפרשות שנקרא מחר "אחרי מות" המזכירה את מותם של בני אהרון ו"קדושים" המאתגרות אותנו להתמודד עם מושג הקדושה מתחברות עבורי עם  הלוח העברי מצד אחד ועם פרידתנו מחברה קרובה שנפטרה אחרי מחלה קשה. גם אדם עם ביוגרפיה מיוחדת, האדמו"ר  הקיבצניק (בית ישראל- קיבוץ עירוני בירושלם) רבי ישראל פרידמן בן שלום, לשושלת רוז'ין, חתנו של הרבי מוויז'ניץ, הלך לעולמו השבוע.
יום הזיכרון לשואה , יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מותם של בני אהרון  והמוות בכלל,  מזמינים אותנו לחשוב על הקשר בין מוות לקדושה. האם יש משמעות לחיבור "מות קדושים"? האם אין כאן סכנה בהאדרת המוות ?
אולי עדיף גם להבין את המילים "בקרובי אקדש" שמשה אומר לאהרון אחרי מות בניו כהנחיה לחיות חיי משמעות, חיים שיש בהם קדושה, כלומר: מימד טרנסצנדנטי, מימד שהוא מעבר לתועלת האישית הקונקרטית שלי?
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

ואהבת לרעך כמוך

https://www.youtube.com/watch?v=WEih87FUieg

Dear Family and Friends,
A 69-years old Jewish Independent State is definitely an important historical event; our parents and grandparents hardly dreamt about the possibility of something like that happening. Is it the ideal Jewish State we dreamt about? Is it the first stage of Messianic Redemption? Not necessarily, and maybe we aren't able yet to understand its significance in History; there is still a lot to achieve, but, nevertheless, there are many reasons to look back and celebrate the potential of freedom and independence.
This year, Yom Haatzmaut occurs before"Kedoshim Tihyu" ( literally: "You shall be Holy", but maybe the meaning should be: You shall strive towards holiness) and "Emor", dealing with the obligation of Kohanim to avoid impurity. Maybe this corresponds to the polar Israeli reality: Severe corruption and misbehavior of PM and former President versus extraordinary achievements in the field of Science, Literature, Art, Social Action and Talmudic Research.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family 
http://pinchaspeace.blogspot.com
ואהבת לרעך כמוך

https://www.youtube.com/watch?v=WEih87FUieg

יום שני, 1 במאי 2017

זיכרון ועצמאות Independence- Dreams and Reality

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים

המעבר החד בין יום הזיכרון ליום העצמאות מעורר תהיה וסימני שאלה; האם אנחנו בנויים למעברים פרדוקסליים אלו?
לפני מספר שנים, בני היה בחופשה מקורס טיס וליווה אותי לקברו של אבי, כאן בירושלים. אבי שרד את אושוויץ. גם מי שכמוני מעולם לא האדיר צבא ומלחמה, לא יכול היה שלא לחשוב שחיינו במדינה ריבונית, בה אנחנו יכולים להגן על עצמנו, הוא נס ומקור לשמחה גדולה, דבר שאבי ז"ל ובני דורו לא יכלו לחלום עליו. ולכן, יש בהחלט מקום לשמוח ולברך על הנס הזה.
יחד עם זאת , יום הזיכרון חייב להזכיר לנו בעיקר את המחיר הכבד  של מלחמות  ולעודד אותנו לעשות ככל אשר ביכולתנו כדי להפסיק את מעגל הדמים, כדי שכל יושבי חבל ארץ זה יוכלו לחיות  בשלום, כבני חורין.
שיהיה חג עצמאות שמח
 פנחס, ציפי   ובני משפחתם

הילה כהן אלעזר שרה דויד גרוסמן
לזכרו של אורי גרוסמן, בנם של מיכל ודויד


Dear Friends and Family,
Today we are celebrating 69 years of Independence. Is this the State we dreamt about? Are we evaluate its importance in the historical continuum of the Jewish People or of mankind?
I guess we aren't able to answer all these questions positively and the path of liberation may be longer ; even the Exodus lasted 40 years until the Jewish People reached the "Promised Land".
All this doesn't change the fact that we can rejoice what has been achieved already: the freedom to assume responsibility over our lives. This liberty is a blessing, but also a challenge. Let us hope (and pray) to be strong enough to assume that challenge.
Chag Sameach to all,
Pinchas, Tzippie and Family

הילה כהן אלעזר שרה דויד גרוסמן
לזכרו של אורי גרוסמן, בנם של מיכל ודויד