יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

על היכולת לסלוח


אחרי מותו של יעקב, חוששים אחי יוסף שהוא לא באמת סלח להם על מה שהם עוללו לו ומפחדים מנקמתו. הם אפילו מרגישים צורך לספר לו ש"אביו" ציווה עליו למחול להם, למרות שזה כנראה לא קרה. יוסף בכה אז בפעם השניה בדברו איתם.
האם הוא בכה, כי הוא לא היה מסוגל להבין למה, אחרי שנים כה רבות, הם עדיין לא האמינו ביכולתו לסלוח? מכל מקום, נראה שהטרגדיה ביחסי יוסף ואחיו טמונה בכך שמעולם לא הית להם באמת  הזדמנות להקשבה ולהבנה הדדית.
כנראה קנאה, חרדה, רגשות אשמה ו"שדים" אחרים  מחבלים באפשרות של דו-שיח "פנים אל פנים"
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם 




Dear Family and Friends,
After Yaacov's death, Joseph's brothers were afraid that he didn't really forgive them for what they did to him and thought he would revenge on them. They even found it necessary ttell himthat "his father" told him to forgive them, although this never happened. At this point, for the second time, Joseph cried while talking tthem.
Did he cry since he couldn't understand why, after so many years, they still thought he couldn'tforgive them? In any case, it seems that the tragedy between Joseph and his brothers was that they really never had the opportunitto listen and understand each other.
Probably  envy, anxiety, guilt feelings and other "inner ghosts" interfere witthe possibility of a "faceto face" dialogue.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
Shabat Shalom from the Leiser family

יום שישי, 21 בדצמבר 2012

יוסף ויהודה הבוגרים


לבני משפחתנו, חברותיו וחברינו היקרים,
הפרק הראשון בפרשת "ויגש" שנקרא מחר מתארת לנו מונולוג אמיץ של יהודה, המבטא את האחריות שלקח על עצמו על בנימין כלפי אביו. האם ידע יוסף שיהודה היה אחראי למכירתו? האם כל הסיפור הזה הוא מעין חוויה מתקנת עבור יהודה, אחרי השיעור שקיבל מתמר כלתו לפני כמה שנים? ואולי מונולוג זה ותגובתו של יוסף מבטאים שלב בוגר של צמיחת האחים והתפתחותם המאפשר להם להיפגש "פנים אל פנים".
ואולי בא הדבר ללמדנו שיש מסלולים שונים של התפתחות והבשלה העשויים להוביל למפגש חיובי ולהתפייסות.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם 
http://pinchaspeace.blogspot.com 



Dear Family and Friends,
 Hanukah is over and we are back with our regular cycle of everyday life and Torah reading.
The first chapter of the section we'll read this Shabbat describes a very courageous and assertive monologue of Yehudah in front of Yossef, actually assuming the responsibility he took in front of his father. Did Yossef know that Yehudah was responsible for his being a slave in Egypt? Is this entire story a corrective experience for Yehudah after the lesson Tamar gave him a few years ago? Maybe this monologue and Yossef's reaction reflect  a mature stage of growth and encounter between the 2 brothers, and also between their archetypes.
Maybe this teaches us also  that there are different pathways of growth and maturation that at the end may lead to a positive encounter and reconciliation.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and family 
http://pinchaspeace.blogspot.com 

יום שישי, 14 בדצמבר 2012

אורות וצללים


לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
ימי החנוכה חופפים פחות או יותר את "תקופת טבת", כלומר את  הלילה הארון ביותר בשנה. מכל מקום, השנה, אנחנו עדיין בשלב בו הימים הולכים ומתקצרים.
לפי שיטת בית שמאי, היינו מדליקים הערב שני נרות ומחר רק נר אחד, כשהאור "פוחת והולך".
אנחנו נוהגים לפי שיטת בית הלל, לכן , מדי יום, אנחנו מוסיפים קצת אור. ואולי בא הדבר ללמדנו שכאשר במחזור החיים שלנו, האישי והציבורי,  יש אור וצל; ולעתים, כאשר יש הרבה אור, אנו יכולים לחשוש שבהכרח הדברים יידרדרו, אך אולי גם כשמגיעים לשיא החושך, אנחנו יכולים להאמין שהאור יחזור, ילך ויתגבר .
שבת שלום, חודש טוב וחנוכה שמח
פנחס, ציפי ומשפחתם

 http://pinchaspeace.blogspot.com 



Dear Family and Friends,
Somehow, this year the last days of Chanukah correspond witthe date of the shortest day and the longest night, at least in this part of the world. According to Shammai, we should have lit  the Chanukah candles in decreasing order, starting with 8 candles the first night and 1 candle the last evening (today).
We follow Hillel's approach and are adding every day one candle, which increases gradually the amount of light.
Maybe this teaches us that when the cycle of life has light and shadow, you can be anxious, when there is a lot of "lightthat things will have to get worse, but you can also believe that when you reach the maximal darkness, inevitably there will be more and more light.
Shabbat Shalom, Hodesh Tov and still Hanukah Sameach.
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com   

יום שבת, 8 בדצמבר 2012

הנרטיב של חנוכה



לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
הפרשה אותה נקרא השבת מתחילה עם החלומות שמספר יוסף לאביו ולאחיו ומסתיימת בחלומותיהם של שר המשקים ושר האופים שיוסף פותר.
סיפור החלומות, ושיתוף המשאלות והשאיפות יכולים להניע אירועים רבים והחלטות שונות ולכן יכולים להשפיע על חייו של האדם.
לכן, אולי, בחירת הסיפור שאנחנו מספרים על חנוכה - פתיחת אפשרויות חדשות, ניצחון צבאי, הגברת האור והתקווה - משפיעה על חיינו האשיים והקבוצתיים.
לכן, אולי הכל תלוי בסיפור שאנחנו  בוחרים לספר לעצמנו וגם למי אנחנו מספרים אותו.
שבת שלום וחנוכה שמח לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם




Dear Family and Friends,
The section we'll read tomorrow starts with Joseph telling his dreams to his father and brothers and ends witthe butler and the baker of Pharaoh telling their dreams to Joseph. Sharing your dreams, wishes and aspirations can lead to many events or decisions and can have a major impact on somebody's life.
 Maybe emphasizing one or other narrative of Chanukah  - the opening of unexpected options, the military victory, the gradual increase of light and hope - has an influence on our lives as individuals and as a society.
So, all depends on which story you decide ttell yourself and whom with you'll share your story.
Shabbat Shalom and Happy Chanukah to all,
Pinchas, Tzippie, Yael, Naty & Naama Leiser