יום רביעי, 23 באוגוסט 2017

לא אשמים, אבל אחראים Not Guilty, but Responsible

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בסוף פרשת שופטים, אותה נקרא בשבת הקרובה, מופיע טקס "עגלה ערופה": "כי ימצא חלל באדמה...לא נודע מי היכהו" – יש נרצח, אבל אין רוצח מזוהה. אחרי עריפת ראש העגלה בנחל, מכריזים "זקני העיר הקרובה": "ידינו לא שפכו את הדם הזה, ועינינו לא ראו". חכמים רואים בהצהרה הזאת ביטוי לאחריות המוסרית של המנהיגות, גם אם לא היה לה שום חלק ברצח הזה.
ואולי בא הדבר ללמדנו שגם כאשר "אנשי שוליים" מתנהגים באלימות כלפי אחרים, החברה כולה צריכה להרגיש אחראית ולחשוב על מה ניתן לעשות כדי למנוע מעשי אלימות כלפי כל אדם או קבוצה.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם


כי האדם עץ השדה

 https://www.youtube.com/watch?v=GTjYHa4r_CQ 
  
Dear Family and Friends,
At the end of the Torah section we'll read  on Shabbat, we'll read about a ceremony, after discovering a corpse and not finding the murderer, during which a calf is decapitated and sacrificed. During this ceremony, the "elders" (the leadership) after washing their hands over the decapitated calf at the stream shall speak up and say, 'Our hands have not spilled this blood, and our eyes have not witnessed it'.
According to our Sages, this reflects the moral responsibility of the leadership even if they weren't involved directly in this murder.
Maybe this teaches us that even now, when even marginal people act violently towards others, the entire society should feel responsible and think what could be done to avoid this.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and family

כי האדם עץ השדה

 https://www.youtube.com/watch?v=GTjYHa4r_CQ 

יום שישי, 18 באוגוסט 2017

על הקשבה ופרשנות - Curses and Blessings

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
הפרשה שקראנו בשבת שעברה (עקב) מתחילה במילים "והיה עקב תשמעוןובהמשך מופיעה פרשת "והיה אם שמוע תשמעו".
הפרשה שנקרא מחר מתחילה במילים "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה".
אולי בא הדבר ללמדנו שדרושה שמיעה -  בעצם הקשבה -  לאחר , וכאן יש צורך בדיוק; ההקשבה ממוקדת במקום בו נמצא האחר ובמה שהוא מבקש מאיתמנו.
לעומת זאת, הראייה היא האופן בו אנחנו מתייחסים למציאות ובמשמעות שאנחנו נותנים לה, ובמה שאנחנו עושים איתה; ברכה או קללה.
שבת של ברכה ונחמה וחודש טוב לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com

כל צמא לכו למים (מתוך ההפטרה) 
https://www.youtube.com/watch?v=7DVdF0iqOwk

Dear Family and Friends,
Tomorrow we'll read about Blessings (Berachot) and Curses (Kellalot). It's interesting to notice that "the Blessing"  seems to be connected geographically to one mountain and "the Curse" to another one.
Maybe blessings and curses depend on our perspective and depend very much on "where we stand" and how we look at things. In another month, just before Rosh HaShana we'll wish that the curses of the past year will leave us and we'll pray for a New Blessed Year.
Probably, sometimes a New Year enables us as well to experience events differently.
Shabbat Shalom & Hodesh Tov to all
Pinchas, Tzippie and Family
כל צמא לכו למים (מתוך ההפטרה) 
https://www.youtube.com/watch?v=7DVdF0iqOwk

יום שישי, 4 באוגוסט 2017

שבר ותיקון -Destruction and Consolation

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
לפני כמה ימים, בתשעה באב,  היינו בתודעה של חורבן, שבר וקלקולים; המשנה במסכת תענית מונה מספר "אירועי שבר וחורבן" המקושרים לתשעה באב. אין ספק שהרשימה המובאת במשנה אינה שלמה; במהלך הדורות וגם בדורנו, לא יקשה על כל אחת ואחד מאיתנו לחשוב על מצבי שבר וחורבן  ברמה האישית, המשפחתית, הלאומית והכלל-אנושית.
אך, הלוח העברי מזמין אותנו, כמה ימים לאחר מכן ליום של פיוס, תיקון ונחמה, הוא יום חמישה עשר (טו) באב, המושווה במשנת  תענית ליום הכיפורים ועל שני ימים אלו אומרת המשנה: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים".
גם ההפטרה (ישעיהו מ) המתחילה במילים "נחמו, נחמו עמי" פותחת תהליך של התסתכלות מחדש על מציאות שהשתנתה. גם הפרשה, בה עדיין אנו שומעים את צערו וכאבו של משה רבנו על סיום תפקידו ועל כך שלא ייכנס לארץ כנען, מתנחם אולי משה בכך שהוא משאיר משהו ממנו (שמע ישראל ועשרת הדברות) שילווה את העם בהמשך הדרך.
ואולי יש כאן הזמנה לעבודה על פיוס, תיקון ונחמה בכל מישורי חיינו.
שבת שלום וחג תיקון שמח לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם

נחמו, נחמו עמי (שלמה קרליבך)-

After Tish'a beAv,  a day of introspection about Destructive Processes, we'll soon meet Tu beAv, a day of Reconciliation, Consolation and Healling. The Mishna even compares Tu be'Av (the 15th of Av) to Yom Kippur and calls them both "Uncomparable Good and Happy Days".
The Haftara we'll read tomorrow (Isaia 40) starts with the words "Nachamu, Nachamu - Ami- Console, oh console , my people" and although Moshe feels sad about not entering the Promised Land, he knows that his Legacy will follow the people in all their journeys.
Maybe this incites us to look for opportunities of reconciliation, healing and consolation in our lives/
Shabbat Shalom and Happy Tu be'Av to all

Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family

נחמו, נחמו עמי (שלמה קרליבך)-