יום שישי, 23 במרץ 2012

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים

מחר, צפויים לנו חידושים: חודש האביב מתחדש עלינו לטובה. לכבודו, גם נקרא, בנוסף לקריאה הרגילה לראש חודש, את "פרשת החודש" בה אנו מצווים, עם שחרורנו מעבדות להפסיק להיות עבדי הזמן, אלא להיות בני חורין; במסגרת השחרור, אנו גם מצווים להקריב את "אלוהי מצרים", שהוא "קרבן הפסח". וכמובן, נקרא על הקריאה והדיבור הטרנצנדנטי בספר חדש, ספר "ויקרא", בו יש תיאור מפורט של "עבודת הקרבנות". האם אולי, מכיוון שהדיבור, "העבודה שבלב", הוא תחליף לעבודת הקרבנות, עלינו להתחדש ולשמוע את הקריאה המופנית אלינו ולדעת להתבונן בה?

שבת שלום וחודש טוב



Dear Family and Friends,

Tomorrow, we'll experience various aspects of renewal: we'll welcome the Month of Nissan, month of spring and hope. In its honour, we'll read, in addition to the regular section we read on Rosh Hodesh, the section called "Parashat HaHodesh", that can be considered as the second "beginning" of the Torah. This section teaches us about freedom, liberation from Time and from Egyptian idols. We also start reading the book of Vayikra, where Moshe hears the Transcendental Voice calling him and in which we'll find a detailed description of Sacrifices. Maybe, since the Language, the Worship of the Heart replaces the Sacrifices, we should see it as an opportunity of renewal enabling us to listen to ethical challenges?

Shabbat Shalom and Hodesh Tov to all,

יום שישי, 2 במרץ 2012

נוכחות נעדרת ומופנמת וזיכרון

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

מחר, נקרא את פרשת תצווה, בה יש תיאור מפורט של בגדי הכהונה. הדבר המפתיע הוא שבפרשה זו, שמו של משה רבנו, הגיבור של כל 4 חומשי התורה, אינו מופיע. כמו-כן, בסוף ספר דברים, מספרת לנו התורה שגם מקום קבורתו של משה רבנו אינו ידוע. במקביל, אנחנו קוראים מחר את פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק". האם מלמדת אותנו התורה מה עלינו לזכור ולשם מה? האם, אולי, התורה רוצה לחנך אותנו לא להיות תלויים במנהיג כריזמטי? ומאידך לזכור שיש רוע בעולם ושעלינו לא להתפתות ל"עמלקיות", דהיינו לניצול חלשים מאיתנו?

שבת שלום ופורים שמח




Dear Family and Friends,

In the Torah section we'll read tomorrow, Moshe's name doesn't appear; in the Book of Esther, which we'll read on Purim, G-d's name doesn't appear.

Maybe this teaches us that what happens "behind the scenes" is much more meaningful than what we see; our visual perception may lead to superficial conclusions. Reality has more than one layer. This may explain the unpredictable or the mysterious.

Shabbat Shalom- Purim Sameach to all,