לובה אליאב ז"ל , מגדלור של תבונה, צדק וחמלה שכבה

היום התבשרנו על מותו של אחד מענקי הדור; איש ישר, נבון, רודף שלום וצדק, מאחרוני הנפילים אשר בארץ.

יתכן שלמותו של לובה אליאב ביום בו ממשלת ישראל החליטה להשתלט באלימות על המשט ההומניטרי לרצועת עזה יש משמעות סמלית. המשנה האחרונה במסכת סוטה מציינת שלמותם של חכמים היתה תוצאה על האווירה והערכים בדורם, למשל "משמת רבי יהושע, בטלה טובה מן העולם". האם ביטול ה"טובה" נובעת ממותו של רבי יהושע? או שמא רבי יהושע אינו יכול לחיות בעולם בו בוטלה הטובה?

מה היה קורה אם ממשלת ישראל היתה מאפשרת למשט להגיע לעזה? גורמי ההסברה הממשלתיים הציגו את המשט כ"פרובוקציה". האם, במידה ואכן היתה זו פרובוקציה, לא היה עדיף לא להיגרר לפרובוקציה ועל ידי כך לנטרל את השפעתה?

ואם לא היתה כאן פרובוקציה, האם לא היה עדיף לשתף פעולה ולאפשר סיוע הומניטרי לתושבי עזה?

נניח - דבר שלא הוכח וגם לא נטען אפילו בתעמולה הממשלתית - שבספינה היה גם נשק, האם זה הנשק שהיה מסכן את בטחוננו יותר מכל דבר אחר?

נניח שהיה צורך לעצור את המשט, האם באמת היה הכרחי ומוצדק להרוג יותר מ-10 אנשים ולפצוע כ-50? האם לא למדו להשתלט על הפגנות לא חוקיות בצורה פחות אלימה ובלי שפיכות דמים?

דור יתום אנחנו; ישעיהו ליבוביץ ניבא את מה שיקרה לנו אם לא "נסתלק מהשטחים" - הוא התלבט, ואנחנו איתו, מה יש כאן יותר: איוולת מרושעת אן רישעות אווילית?

אמש, הלך לעולמו עוד מגדלור של תבונה ומוסר. חבל על דאבדין

the Nazir- a Saint or a Sinner

Is the Nazir (a person who makes a vow of abstinence) a Saint or a sinner?

Our sages discuss this issue and argue about it; maybe sometimes ignoring or repressing very human tendencies (or weaknesses) in order to be a "saint" engender a continuous experience of being a sinner and feeling guilty. Maybe in order to be human, we have to accept and live with our imperfections.

Shabbat Shalom to all

על בועז ופלוני אלמוני

רבים תהו על הקשר בין מגילת רות לחג השבועות וניתנו כמה הסברים המעניקים משמעות לחיבור הזה.

בשנה שעברה הצבענו על ההבדל בין "בועז", בעל העוז, האמיץ, לבין "פלוני אלמוני" (הפונדמנטליסט השמרן)- בועז הסכים לשאת את רות המואביה לאישה למרות איסור מפורש בתורה (לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה') – "פלוני אלמוני" סירב.

האם אנחנו לומדים מכך שכדי לחוות התגלות, אנחנו חייבים למצוא דרכים "לצאת מהקופסה" ואולי היציאה עצמה מהקופסה, אם היא נעשית "לשם שמים", דהיינו עם הפנים ל"אחר", היא התגלות (ותודה למורי ורבי הרב דניאל אפשטיין שהאיר את עיניי בסוגיה זו)

חג שמח לכולכם,

http://pinchaspeace.blogspot.com

Dear Family and Friends,

On Shavuot we read the Book of Ruth. Many explanations were given to that custom, but maybe there is a profound meaning connecting Ruth to Revelation

Last year we wrote about the difference between Boaz (the audacious) and Ploni Almoni (the "anonymous" – everybody, representing the conservative formalist).

Boaz agreed to marry Ruth the Moabite , despite of the explicit interdiction in the Scripture – the "anonymous"refused.

Does that teach us that in order to experience Revelation, we have to be audacious and creative and think "outside the box", or maybe being audacious and creative, if our intentions are "pure" and oriented towards the "Other" is Revelation..

Hag Sameach to All,

The Desert

After the Exodus, everything happens in the Desert; the Book we'll start reading tomorrow is 'Bamidbar" – "in the Desert"; many things happen in the Desert; the first Encounter and Covenant between G!d and the Sons of Israel as a people (which will happen in another few days on Shavuot…), the Golden Calf, the Tabernacle, the Exploration of the Land, and some ups and many downs, leading to the fact that the Generation of the Desert, including Moshe and Aharon, will never enter the "Promised Land" .

Is this the inevitable scenario? Does every process, involving much uncertainty, a frustrating tragedy for the First Generation, who'll never reach the Promised Land? Maybe some generations have to get satisfaction and comfort by believing that the "Promised Land" will be reached by the next generation.

Shabbat Shalom and Hodesh Tov to all,

בהר-בחוקותי- בין ל"ג בעומר ויום ירושלם

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים,

אחד הפסוקים הראשונים בפרשה שנקרא מחר מתחיל במילים: "כי תבואו אל הארץ" ושתי הפרשות (בהר ובחוקותי) עוסקות בעיצוב חברה ראויה בארץ ישראל וגם במה שעלול לקרות אם לא נשכיל ליצור כאן חברה צודקת. אנו נמצאים בין ל"ג בעומר לבין "יום ירושלים".

שתי הדמויות הקשורות לל"ג בעומר מבטאים גישה משיחית טואטלית שאיכזבה.

שמעון בר כוזיבא, המכונה בר כוכבא – גיבור בעיני רבים – האמין ביכולתו להילחם נגד הרומאים – המיט אסון על רבים בביתר; רבי עקיבא, מגדולי התנאים, האמין שהוא המשיח וטעה. רבי שמעון בר יוחאי, שגם הוא מרד ברומאים, נאלץ לברוח למערה ובצאתו בפעם הראשונה מהמערה לא השכיל להכיל את עולם שאיננו נגאל, "עולם שכמנהגו נוהג".

כיבוש ירושלים העתיקה במלחמת ששת הימים עורר תקוות רבות וגם יצר אצל רבים תודעה משיחית; יש לקוות שנשכיל, עם חזרתנו לארץ ישראל ולירושלים, ליצור כאן חברה צודקת המכבדת בני אדם.

שבת שלום לכולכם

Dear Family and Friends,

The Torah-section we'll read tomorrow starts with: "When you come to the land that I am giving you…".

The 2 sections we'll be reading tomorrow are teaching us that in order to live here, we have to establish a society based on Justice and Human Dignit and also tells us what happens if we don't .

We are between Lag Baomer and "Yom Yerushalayim.

Two figures are related to Lag Ba'omer; Bar Kochva and R. Shimon Bar Yochai.Both had Messianic connotations. Bar Kochva believed he could overcome the Roman empire and R. Akiva believed he was the Messiah, but… was wrong.

R.Shimon bar Yochai had to hide in a cave, since he thought that it was necessary to criticize the Roman civilization openly and after leaving the cave after 12 years, wasn't able to accept a non-redempted world.The annexation of the Old City of Jerusalem aroused in many people Messianic aspirations; let us hope that our return to Israel and Jerusalem will enable us to build a Society based on Justice, Peace and Human Dignity for all its inhabitants.

Shabbat Shalom to all

http://pinchaspeace.blogspot.com