על ניצחון בדמונים

יעקב נעדר מביתו למעלה מ 20- שנה ועם חזרתו הוא מתכונן למפגש עם עשו אחיו,

ממנו ברח. את אחיו הוא עזב פגוע וכועס ומטבע הדברים המפגש המחודש איתו

מעורר פחד וחרדה.

אך, לפני המפגש, הוא פוגש "איש" " - שלפי המדרש הוא "שרו של עשו", ואולי

מדובר במעין "רוח רפאים" הרודפת את יעקב .

יעקב נאבק ב"איש" ואף מנצח אותו ולאחר מכן , פוגש את אחיו "פנים אל פנים".

ואולי ניתן ללמוד מזה שכדי לראות את ה"אחר " כאדם ולפגוש אותו "פנים אל

פנים", עלינו להתגבר על הדימוי הדמוני שיש לנו ממנו.

שבת שלום לכולכם

After being away for more than 20 years, Yaacov is on his way back home and will be meeting his brother, whom he left full of resentment. This encounter arouses anxiety and before he actually meets him, he struggles with a mysterious figure - the Angel-Spirit-Ghost of Esav according to the Midrash - and he succeeds to have him surrender. Afterwards he meets his brother "face to face".

This may teach us that sometimes in order to be able to meet a person "face to face" and establish a real relationship, we have to overcome some "ghosts", some inner images who distort the human aspect of the Other.

Shabbat Shalom to all,

" מלאכי אלוהים" עולים ויורדים ב"סולם יעקב" , ה"מוצב ארצה וראשו מגיע

השמימה" . ואולי לכולנו יש רגעים של התעלות, בהם אנחנו עולים לכיוון "השמים", אל עבר פסגות", אך לעתים, אחרי אותה עלייה , יש גם ירידה.

אך , יתכן שירידה זו הכרחית כדי לא לאבד את הקשר עם "הארץ , או כדי להביא קצת מה"שמים לארץ".

שבת שלום

"And he dreamed and behold a ladder stationed on the earth and its top reaches the sky, and behold the angels of God ascending and descending on it". … (Genesis 28:12-13)

Maybe all of us experience moments of grandeur, when we are "ascending", but sometimes, after "ups" there are "downs", but maybe these "downs" are inevitable, since as humans we have to keep in touch with the earth and also maybe add some "heaven" to earth

Shabbat Shalom to All,

יצחק הפוסט-טראומטי חופר בארות

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

מחר נקרא על יצחק, הנער הפוסט-טראומטי שהיה קרוב למוות, אך ניצל ברגע

האחרון. בין יתר הדברים, מספר לנו המקרא על כך שיצחק חופר מחדש בארות

שחפר אברהם; על שניים מהבארות מתפתח סכסוך בין רועי יצחק לרועי גרר,

ולבארות האלה נותן יצחק שמות, כלומר מנציח את זיקתו אליהן ובעצם אומר לנו:

לגבי הבעלות על המקום הזה לא הגענו לידי הסכמה; אך הוא ממשיך עד לבאר

"המוסכמת". האם היותו ניצול פוסט-טראומטי עזר לו להעריך את החיים ואת

השלום?

שבת שלום לכולכם,

Dear Family and Friends,

Tomorrow, we'll read about Yitzhak, the post-traumatic survivor.

Among other issues we'll read about the wells he digged at the same places where his father had digged them before.

Two of them aroused a conflict between him and the local owners of the land and perhaps the names Yitzhak gives them symbolize his relation to them as well as the fact that they are conflictuous.

Nevertheless, Yitzhak digs until there is no dispute about the 3rd well. Does his post-traumatic identity influence his appreciation of life and peace?

Shabbat Shalom to all