טרנצנדנטיות במרחב ובזמן

לסיפור המפורט על הקמת המשכן, מקדימה התורה כמה פסוקים על השבת. ואולי בא הדבר ללמדנו שאם המשכן הוא ניסיון של יצירת קדושה (מימד טרנצנדנטי) במרחב וניסיון זה תלוי מקום ובאפשרות ליצור את המרחב, השבת איננה תלויה במרחב ובמקום, ולכן מאפשרת לנו ליצור את המימד הזה בזמן, בכל מקום.

שבת שלום לכולכם

Before the Torah tells us the detailed story of the Mishkan (Sanctuary of the Desert), we read a few verses about the Shabbat.

Maybe this teaches us that the Mishkan, representing a human effort to experience a Transcendent Dimension in Space, needs the appropriate Place. Shabbat is our option to create and experience Transcendence in Time, and this can be achieved anytime and anywhere.

Shabbat Shalom to all,

אשר שיברת- ייר כוחך ששיברת

משה ירד מהר סיני וכאשר ראה את בני ישראל רוקדים סביב עגל הזהב, הוא שבר את לוחות הברית. לא נתקלתי באף פרשן המגנה את משה על שבירת הלוחות. המדרש ורש"י בעקבותיו אף משבחים אותו על כך ודורשים "אשר שִברת" – "יישר כוחך ששיברת".

ואולי דבר זה בא ללמדנו שאין קדושה בעצמים קונקרטיים, גם לא כאשר הם "כתובים באצבע אלוהים" ולכן אין לסגוד לבני אדם, אבנים, אדמה, מדינה או קברים; אין בהם קדושה, כי הקדושה, בהיותה טרנצנדנטית, אינה מוחשית ולכן גם אין עליה בעלות או שליטה. כל מה שבידינו לעשות הוא להיות אנושיים ככל האפשר, לתרום את חלקנו לחברה המכבדת צלם אנוש (צלם אלוהים) ועל ידי כך להתקרב ככל שניתן ל"אחר" האולטימטיבי

שבת שלום לכולם

When Moshe saw the people of Israel dancing around the golden calf, he broke the Tablets of Testimony (Luchot Haberith) and threw them down. I didn't see any commentator blaming Moshe for doing this; on the contrary: the Midrash and Rashi are praising him.

Maybe this teaches us that any concrete object, even if "G'd's script is engraved on it", shouldn't be an object of adoration and worship; There isn't anything in this world - no person, no stone, no grave, no land, no building - that can be considered Holy; holiness cannot be perceived with our senses, since it's something we cannot possess, control or reach. We can try to be as human as possible, contribute to a more human society and hence strive as much as possible towards the Unreachable Other.

Shabbat Shalom to all

המשכן האנושי

מחר נקרא על המשכן, ה"מקדש" הזמני שהקימו בני ישראל במדבר.

הקמת המשכן (וגם בשלב מאוחר יותר בית המקדש) מעלה שאלה קשה: האם ניתן לצמצם את האלוהות במרחב, בממדים אנושיים?

ואולי דווקא מכיוון שאי אפשר, עלינו ליצור מימד רוחני טרנצנדנטי בתוך עצמנו וביחסינו עם אחרים, כי "לא בשמים היא".

שבת שלום לכולכם

---

Tomorrow, we'll read about the Tabernacle, the temporary Sanctuary of the Desert.

This raises the question about the possibility of confining Divine Providence into human dimensions, or maybe it challenges us to perceive and establish spirituality within ourselves and in our relationship with others, not in Heaven.

Shabbat Shalom to all,