משה ירד מהר סיני וכאשר ראה את בני ישראל רוקדים סביב עגל הזהב, הוא שבר את לוחות הברית. לא נתקלתי באף פרשן המגנה את משה על שבירת הלוחות. המדרש ורש"י בעקבותיו אף משבחים אותו על כך ודורשים "אשר שִברת" – "יישר כוחך ששיברת".
ואולי דבר זה בא ללמדנו שאין קדושה בעצמים קונקרטיים, גם לא כאשר הם "כתובים באצבע אלוהים" ולכן אין לסגוד לבני אדם, אבנים, אדמה, מדינה או קברים; אין בהם קדושה, כי הקדושה, בהיותה טרנצנדנטית, אינה מוחשית ולכן גם אין עליה בעלות או שליטה. כל מה שבידינו לעשות הוא להיות אנושיים ככל האפשר, לתרום את חלקנו לחברה המכבדת צלם אנוש (צלם אלוהים) ועל ידי כך להתקרב ככל שניתן ל"אחר" האולטימטיבי
שבת שלום לכולם
When Moshe saw the people of Israel dancing around the golden calf, he broke the Tablets of Testimony (Luchot Haberith) and threw them down. I didn't see any commentator blaming Moshe for doing this; on the contrary: the Midrash and Rashi are praising him.
Maybe this teaches us that any concrete object, even if "G'd's script is engraved on it", shouldn't be an object of adoration and worship; There isn't anything in this world - no person, no stone, no grave, no land, no building - that can be considered Holy; holiness cannot be perceived with our senses, since it's something we cannot possess, control or reach. We can try to be as human as possible, contribute to a more human society and hence strive as much as possible towards the Unreachable Other.
Shabbat Shalom to all
2 תגובות:
את הרש"י הזה אבא שלי תמיד מביא כדי להדגיש את עצמתה של תורה שבעל-פה. למי יש זכות לשבור משהו?- רק לבעלים שלו. קבלנו את התורה- היא שלנו. שים לב שגם הרש"י הראשון על התורה וגם זה האחרון נראים "חצופים" במידה מסוימת- ומדגישים את כוחו של האדם בתורה. מיותר להוסיף שעם כוח באה גם אחריות.
בהחלט תובנה מעניינת, אבל הרש"י הראשון אומר: לה' הארץ ומלואה- אין לאף אדם בעלות על הארץ - אולי הדברים מתחברים ע"י המשפט האלמותי בסיפור "תנורו של עכנאי: מה עושה הקב"ה בעת הזאת? (אחרי שרבי יהושע הכריז: לא בשמים היא - אחרי רבים להטות) - קא מחייך ואומר: נצחוני בני...
הוסף רשומת תגובה