מקלט להתבוננות

מחר נקרא על "ערי מקלט":

וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט.

חכמים קבעו סדרי חיים בערים אלו שיאפשרו לאנשים שהרגו שלא בכוונה להמשיך את חייהם בצורה תקינה, מבלי שיצטרכו לחשוש לחייהם. זה עשוי ללמדנו את ההבדל בין אשמה לאחריות.

אין לזלזל בערכם של חיי אדם ויש לתת לאנשים שפגעו שלא במתכוון בחייו של אדם להתבונן באחריותם. הגלייתם לערי מקלט עשויה לעורר אנשים אלו להתבוננות והרגשת הביטחון האישי הכרחית להתבוננות זו. ללא תחושת ביטחון, עלולה הגלות להוות עונש חסר תוחלת, כפי שקורה לעתים בעונש מאסר.

שבת שלום לכולכם

Tomorrow, we'll read about "refuge cities" (Arey Miklat):

You must designate towns which shall serve you as refuge cities to which a murderer, who killed a person accidentally, can flee.

According to our Sages, these refuge cities were conceived as places were these accidental murderers could live their lives normally, without having their being in danger. This may teach us the difference between responsibility and guilt.

The importance of a human life cannot be minimized; the person responsible for it has to be given the opportunity to reflect on his responsibility. "Exile" may enable people to reflect on their responsibility and their identity; feeling safe enough is a necessary condition for reflection; otherwise, the "exile" would only become a useless punishment, as sometimes happens with prisons.

Shabbat Shalom to all,