לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו
היקרים,
"למה נסכמה פרשת נזיר לפרשת
סוטה?" – הסברם של חכמים (מסכת סוטה ב, ע"א) ורש"י לסמיכות הפרשיות
האלו ידוע. אך אולי, ניתן להציע כיוון דרשני אחר, ולהסביר עי"כ גם את סמיכותה
של ברכת כהנים לפרשת הנזיר.
ה"קלקול" אינו מתחיל בהשפעת "המים המאררים" על
האישה הסוטה; הוא נעוץ בחשדנות בין בני הזוג, כאשר הבעל אינו סומך על אשתו ואינו
מסוגל לדבר איתה, אלא מביא אותה לבית הדין. לכן, הבעל הזה, דווקא כאשר חשד על אשתו
לשווא, חייב לקבל עצמו "נזירות" כתהליך של היטהרות, תיקון ותשובה. הכהנים
מברכים את העם "באהבה, בהארת פנים, ובשלום כדי לעודד את כל מאחד מאיתנו לוותר
על החשדנות והאיבה ולאמץ גישה של הקשבה, אמון ואהבה.
שבת שלום לכולכם
Dear Family and Friends,
Our Sages and Commentators dealt with the juxtaposition
of sections in the Torah portion we'll read tomorrow and specifically explained
the fact that the chapter about the "Nazirite" follows the chapter about
the "Sotah" (the women suspected of adultery by her husband).
Maybe an additional interpretation could be suggested:
The problem starts with a lack of communication and trust, leading a man to be
suspicious. The suspicious man, especially if it appears that there was no
basis for his suspicion, has to become a "Nazirite", as a process of
purification and atonement. Following these 2 chapters, we read about
"Birkat Kohanim", the Blessing accorded by the Kohanim, a Blessing of
Love and Peace; maybe this invites us to a sort of "healing"
suspicion and resentment.
Shabbat Shalom to all
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה