המלחמה ביעמלק היא מלחמה בייאוש - The Challenge of Growth

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

ההתפעלות השירית של בני ישראל מקריעת ים סוף לא עמדה בפני ה"פרוזה" של חיי השגרה, בהם הם נאלצו להתמודד עם מחסור  במים. חכמים וחלק מפרשני המקרא דרשו את המילה רפידים מלשון רפיון. בהמשך לכך, גם דרשו את סמיכות הפרשיות בין רפיון זה לבין התקפתו של עמלק. רפיון זה מתואר ברש"י במילים: "היש ה' בקרבנו אם אין.". יתכן שה"עמלק" הפנימי, החווה את העולם במונחים של ניצול החלש ע"י החזק (המאוים לעתים ע"י החלש?),  מתעורר במצב של ייאוש וחרדה מהאחריות שבחירות בוגרת, והניצחון על אותו עמלק כרוך בהסתכלות כלפי מעלה, כלומר: בהסתכלות מעבר לפחדים, לייאוש, לפמציאות השגרתית הקשה אל אופק של תקווה.

שבת שלום ושנה טובה ומצמיחה לאילנות ולנו

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

 

Dear Family and Friends,

 

Maybe TuBiShvat reflects the first signs of spring, which sometimes are hard to detect. It's as if, when the Israelites came out of Egypt and stood in front of the Red Sea, only a minority saw the option of Liberation and Freedom.

Sometimes, a little light, if we pay attention to it and believe in its potential, even there is a lot of darkness around, will grow and have a cumulative inlfuence on our attitude and experience. 

It's all about being attentive enough to observe minor signs and have enough faith and patience to delay gratification and being able to appreciate processes of growth, even you the outcome isn't close.

Maybe the Renewal of Nature could be a source of inspiration and hope for a renewal of human spirit and empathy.

Shabbat Shalom

Pinchas, Tzippie and Family

  http://pinchaspeace.blogspot.com  

 

על העוורון - Emotional and Moral Blindness

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

מחר, בפרשת בא, נקרא על מכות מצרים האחרונות; בין היתר נקרא על מכת ה"חושך". התורה אומרת לנו ש"לבני ישראל היה אור בכל מושבותם" ורק למצרים היה חושך. דיוק זה הביא פרשנים מסוימים להבנה שלא היה חושך של ממש, אלא משהו שמנע מהמצרים לראות את האור, ולכן לא יכלו "לראות איש את אחיו". ואולי מדובר כאן בעווריון רגשי ומוסרי הפוגע בכל אדם ובכל עם המדכא אדם אחר או עם אחר? והשיא של עוורון זה הוא אי היכולת "לראות איש את אחיו" או אפילו את עצמו. בני ישראל היו בשלים לשחרור כאשר היו מסוגלים לראות איש את רעהו, וגם לפי פרשנים מסוימים, לספק מזון לשכניהם המצרים שהיו באפילה.

שבת שלום וחודש טוב לכולכם

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeaec.blogspot.com 

-------

---

---

---

Dear Family and Friends,

We'll read tomorrow about one of the plagues   afflicted to the Egyptians : "Hoshech" (darkness) .

According to some commentators, since only the Egyptians were afflicted by the 'darkness', everywhere, it meant that something was interfering between their eyes and the outside world and therefore they weren't able to 'see' each other.

Maybe this emotional and moral blindness, the inability to see "the other", affects every oppressor at a certain stage and reaches its peak when people don’t see their brothers or even themselves. The Israelites reached the stage of liberation, when they were able to see each other and even, according to some commentators provide food to the "blind" Egyptians.

Shabbat Shalom and Hodesh Tov to all,

Pinchas, Tzippie and Family

  

[http://pinchaspeace.blogspot.com]

Shabbat Shalom from the Leiser family

הקול האלוהי והקול החייתי - Self-confidence , Identity and Vision

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

משה רבנו, עליו נקרא החל מהפרשה שנקרא מחר ועד לפרשה האחרונה בתורה, מהסס לקבל עליו את תפקיד המנהיג המשחרר; הוא מרגיש שדיבורו אינו רהוט, שאינו מרגיש ביטחון, שהעם אינו בשל להקשיב לו, שלפרעה בוודאי אין סיבה להקשיב לרעיונות ההזויים שלו הפוגעים בסדר הציבורי, אך הקול האלוהי   - חיצוני? פנימי? חיבור בין שני הקולות? הכל תלוי בעמדה התיאולוגית שלכם - אומר לו: אל תתייאש! אולי הקול הזה מושתק כאשר אנשים רוצחים ומפעילים אלימות  בשם האלוהים בפריז, בירושלים ובכל מקום   וכאשר אין דיבור; הדיבור הוא  ביטוי לצלם האלוהים; האלימות היא חייתית.

שבת שלום לכולכם,

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

---

Dear Family and Friends,

Moshe, in reply to G!d's mission replies; and here we have 2 different translations-interpretations:

"how then shall Pharaoh hear me, who am of uncircumcised lips?'"

'How can I expect Pharaoh to listen to me? I have no self-confidence when I speak.'

The first translation (JPS) is a literal rendition of the Hebrew "Aral Sefatayim"; the second one (ORT) relates to a psychological inhibition.

The immediate context of Moshe's hesitation is probably related to his feeling that the people and his leaders have lost any hope for change, liberation and redemption. Nevertheless, the use of the term "Arel" (=uncircumcised) may also allude to the story mentioned about the circumcision of his sons by his wife Tzippora, while Moshe failed to do so and eventually about the fact that he might be considered by Pharao an (uncircumcised) Egyptian, since he was raised in the Palace.

Altogether, this may teach us that in order to feel confident about being a leader of any kind, especially if you want to change the ongoing situation, you have to believe that people will trust you even in uncertain risky situations, but you have also to be confident about your identity and vision.

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and Family  

http://pinchaspeace.blogspot.com

הקץ הסתום והרווח בין המילים - Yaakov's legacy

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

רש"י, בעקבות המדרש, מעניק משמעות לעובדה שאין רווח בין סוף הפרשה הקודמת לבין תחילת פרשתנו, ושואל: למה פרשה זו "סתומה"?

ומפרש שיעקב רצה לגלות לבניו את "הקץ" ו"נסתם ממנו". ניתן ללמוד מכך כנראה שהקץ אינו ידוע ושכל ניסיון לפרש את ההיסטוריה במונחים של גאולה משיחית נועד לכישלון ושלמרות הציפייה והעשייה  לטובת עולם מתוקן יותר, יש להתמקד בהווה ולא לשקוע באשליות שווא. מאידך, ניתן אולי ללמוד שהרווח בין המילים  מאפשר חופש פרשני, שהוא סוג של גאולה.

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

 The Hebrew version is not identical to the English. 

---

---

 Dear Family and Friends,

This Shabbat  we'll  read the last section of Bereishit.

Yaacov and his family are in Egypt. He knows that his life is reaching its end and he wants to leave a legacy to his children. The term generally used is "Berachot" (blessings), but if we read them carefully, not all of them are  "blessings".

To Shim'on and Levi he says:

"Let my soul not enter their plot; let my spirit not unite with their meeting - for they have killed men with anger, maimed bulls with will.
Cursed be their rage, for it is fierce, and their fury, for it is cruel. I will disperse them in Jacob, scatter them in Israel."  He refers of course to what they did to the inhabitants of Shechem. Maybe this teaches us that our legacy implies the interdiction of using immoderate violence against innocent people. Shabbat Shalom to all, Pinchas, Tzippie and Family

 

...

[http://pinchaspeace.blogspot.com]

Shabbat Shalom from the Leiser family