יום חמישי, 24 בנובמבר 2016

להנמכת הלהבות ולהעצמת הלבבות Reconciliation

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים, 
שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה! 
עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ, 
בָּה רוּחוֹת שְׁחֹרוֹת יִסְעָרוּ, 
כך כתב מרדכי גבירטיג ב-1938 (ביידיש) כתגובה לפוגרום פשיטיק ב-1936.
בימים האחרונים אנו עדים לשריפות במקומות רבים בארץ. יש המדברים על הצתות מכוונות, יש המדברים על רשלנות, אך מה שלא תהיה הסיבה לשריפות אלו, אנשים רבים הופכים לפחות באופן זמני לפליטים.
כולנו תקווה שבניגוד למצבנו בפולין ובמקומות אחרים בשנים ארורות אלו, כוחות ההצלה והכיבוי יצליחו להשתלט על השריפות ובעיקר שלהבות השנאה במקומותינו ייעלמו בהדרגה.
ואולי, חוויית הפליטות שהפכה לנחלת רבים עשוייה ללמד אותנו ואת ממשלתנו כמה קשה לאנשים שנאלצו לעזוב את ביתם  ואת האחריות המוטלת עלינו ועל חברתנו להאיר להם פנים.
שבת של שלום, שבת של הנמכת הלהבות והעצמת הלבבות
פנחס, ציפי ובני משפחתם 
 ולזכרו של המלחין החסידי הענק, רבי בן ציון שנקר שהלך לעולמו השבוע :  מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, בנאות דשא ירביצנו, על מי מנוחות ינהלני, בביצוע אהוד בנאי:
https://www.youtube.com/watch?v=2LKyhmYRECc 

http://pinchaspeace.blogspot.com


Dear Family and Friends,

Maybe the Torah section we'll read tomorrow is a "corrective experience" of what happened last week; the destruction of Sedom, the banishment of Hagar and Yishmael and the Akeda.
At the end of Haye Sarah, we'll meet Yitzhak at "Beer laHay Roei", where according to the Midrash, he broght Hagar-Keturah back to his father and afterwards, he and Yishmael buried Avraham together.
This seems to be a total reconciliation. Could that happen if Sarah didn’t die?
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
ולזכרו של המלחין החסידי הענק, רבי בן ציון שנקר שהלך לעולמו השבוע :  מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, בנאות דשא ירביצנו, על מי מנוחות ינהלני, בביצוע אהוד בנאי:
https://www.youtube.com/watch?v=2LKyhmYRECc 



יום חמישי, 17 בנובמבר 2016

השופט כל הארץ לא יעשה משפט?Divine Voice and Moral Responsibility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
ה' קשוב לזעקת סדום -כלומר לזעקת העשוקים אשר בסדום -  ומזמין את אברהם ל"לימוד בחברותא" לפני שהוא חורץ את גורלה של סדום ואת גורל תושביה. ואברהם, שהבין שכוונת ה' היא להחריב את סדום על יושביה, מתווכח, ומתקומם נגד   הענישה הקולקטיבית ואפילו מביא את האל לקבל את האפשרות שעשרה צדיקים יצילו את העיר וימנעו את הריסתה. יש ההמדייקים בלשון "צדיקים בתוך  העיר" ;כלומר לא מספיק שתהיה כמות של אנשים לא מושחתים בעיר, אם הם מנותקים ומתבודדים, אלא אנשים המוכנים למחות על העוולות שבעיר. 
ואולי שופטי בית המשפט העליון (מנחם בגין: "יש שופטים בירושלים") ולוחמי זכויות אדם הם אותם צדיקים המצילים את חברתנו מכיליון מוסרי?
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם 
אאמינה גם בעתיד, אף אם ירחק זה היום...
https://www.youtube.com/watch?v=P95JDT3UPzc 

-- 
Dear Family and Friends,

Tomorrow we'll read about 3 very tragic stories; the destruction of Sedom, the expulsion of Yishmael and Akedat Yitzhak.
When G!d announced Abraham that Sedom will be destroyed, he argued and said: "Shall the whole world's Judge not act justly?!"
But, when he heard G!d telling him to listen to Sarah and expulse Yishmael or to sacrifice Yitzhak, he complied with what he perceived as G!d's voice.
Does that teach us something about the necessity to assume responsibility and distinguish between what we consider to be Divine voices; we cannot avoid being morally responsible for our deeds.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
...אאמינה גם בעתיד, אף אם ירחק זה היום..
https://www.youtube.com/watch?v=P95JDT3UPzc 

יום שישי, 11 בנובמבר 2016

ימים קשים, אבל מעט מן האור... Lot and Avraham

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

בשבת שעברה פגשנו את נוח, ומחר ניפגש לראשונה עם אברהם, שהוזכר אמנם בפרשת נח, אבל רק ב-3 הפרשות הבאות הוא הופך להיות הגיבור, הדמות המרכזית, ה"אב" של כולנו.
דומני שנח , - "צדיק בדורותיו" , עם שני הפירושים הידועים - הוא אב-טיפוס לכל מי שבמצב של חברה מקולקלת ומושחתת, שומע קול אלהי האומר לו : לך תסתגר בתוך תיבה, תציל את עצמך ואת משפחתך ותבנה משהו חדש, ונח מציית, אינו מתווכח. אברהם לעומת זאת אינו נָח, הוא שומע קול אלהי האומר לו : "לך לך" והוגים חסידיים פירשו את הדבר לאו דווקא כיציאה ממקום במרחב, אלא כ"לך לך אל עצמך, אל הייעוד שלך"; ואברהם גם אינו מקבל בצורה עיוורת את רצון האל להרוס את סדום ואת כל יושביה.  נּח שנָח ואינו נאבק איננו אבי האומה. יתכן שפרשות אלו באות ללמד אותנו שלעתים, כאשר אדם או קבוצה של אנשים מרגישים שהארץ או החברה שלהם מושחתת וחוטאת לייעוד של עשיית צדק ומשפט, יש דרך "נוחה" והיא להסתגר, אך הדרך המומלצת היא "לך לך", לא לוותר, להיאבק, לא להתייאש. מעט מן האור ידחה הרבה מן החושך, גם בארה"ב, גם אצלנו, וגם בכל העולם.
שבת של שלום, של אור , ושל תקווה
פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com  
ולזכרו של  לאונרד כהן, אדם יקר, שלא וויתר על מאבק, , שהלך לעולמו היום, כמה משיריו:

 https://www.youtube.com/watch?v=YrLk4vdY28Q
--  https://www.youtube.com/watch?v=v0nmHymgM7Y
https://www.youtube.com/watch?v=n7lg6kL1Bb0
Dear Family and Friends,
Rashi, following the Midrash, interprets the conflict between Lot and Abraham as an ideological-moral conflict; can G-d's Promise of the Land be realized unilaterally and immediately, although there is still another people living in the Land.
After they separated, Lot landed in Sedom.
Maybe this teaches us that the inability of delaying gratification leads almost inevitably to a sodomic culture of selfishness, ethnocentrism and cruelty. I guess that here is no need to explain about the danger of a society going in that direction, anywhere in the world
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie,and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com  
ולזכרו של  לאונרד כהן, אדם יקר, שלא וויתר על מאבק, , שהלך לעולמו היום, כמה משיריו:
Leonard Cohen, of Blessed Memory: 
 https://www.youtube.com/watch?v=YrLk4vdY28Q
--  https://www.youtube.com/watch?v=v0nmHymgM7Y
https://www.youtube.com/watch?v=n7lg6kL1Bb0

יום ראשון, 6 בנובמבר 2016

לא רצח פוליטי?

אור ל-(בעצם חושך ל-) יב בחשוון
לפני 21 שנה נפל דבר בישראל וקרה דבר שלא חשבנו שיכול לקרות: ראש  ממשלת ישראל נרצח ע"י יהודי הנחשב לאדם דתי, שומר מצוות בשם אמונתו הדתית. הרצח הזה לא היה מעשה מבודד של איש אחד ש"לקח את החוק לידיים" והחליט לעשות מעשה, מבחינתו לטובת עם ישראל, אלא רבין נרצח באווירת הסתה ודלגיטימציה שקדמה לרצח בהפגנה בה נכחו פוליטיקאים שהיו אז באופוזיציה. כמו-כן, יש עדויות חשובות ואמינות לגבי החלת "דין רודף" על רבין בידי רבנים מסוימים.
דומני שהחברה הישראלית לא השכילה לעבד את הטראומה מאז הרצח; יש אמנם ניסיונות מרשימים של הידברות ושיח בין אנשים וקבוצות שהדמוקרטיה (לא רק כשלטון הרוב, אלא כתרבות ) חשובה להם, אך  גם היום יש אווירה קשה ואלימה של דלגיטימציה.
מלבד הדלגיטימציה אנו עדים, לצערנו, לטשטוש הטראומה;  באופן מוזר התחילו לציין ולהזכיר  מאז  את יום פטירתה של רחל אמנו בחינוך הממלכתי-דתי שחל בי"א במרחשוון.
כמו-כן, מאז שרחבעם זאבי נרצח בפעולת טרור, החליטו משום מה "להנציח" את זכרו ואת "מורשתו" מתוך מגמה של "סימטריה", כאילו מדובר כאן בשני  סיפורים דומים, ואינני מתייחס אפילו לדמותו של רחבעם זאבי ולתהיה לגבי הפיכתו לאדם שיש להקדיש לו ולמורשתו שעת חינוך.
האם מדובר במבוכה וברגשי אשמה שאינם מאפשרים חשבון נפש של ממש והפקת לקחים ? האם מדובר במניפולציה מכוונת?
דומני שיש כאן  החמצה רצינית של הדמנות לחשבון נפש ולתשובה, וזאת ללא כל התייחסות לבחירה הפוליטית שעשה רבין או להסכמה עם דרכו; חברה בוגרת ודמוקרטית חייבת ללמוד להתווכח ולנהל מחלוקת מתוך כבוד לעמדות השונות ולאמץ את גישתם של הלל ושמאי, לגביהם נאמר בתוספתא יבמות (א, ג):  
"אע"פ שנחלקו בית שמאי כנגד בית הלל בצרות ואחיות ובספק אשת איש ובגט ישן והמקדש את האשה] בשוה פרוטה, והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק, לא נמנעו בית שמאי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי,  אלא נהגו האמת והשלום ביניהן שנא' (זכריה ח) 'האמת והשלום אהבו'."

פנחס לייזר

יום שישי, 4 בנובמבר 2016

אחרי המבול הטראומטי Post-traumatic behavior

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים

האנושות – או ליתר ביטחון הניצולים – עברה טראומה אחרי המבול; אנשים שונים, כיחידים וכקבוצות, מגיבים בצורות שונות לאירועים טראומטיים. 
נח, אולי מתוך תחושת אשמה  האופינית לניצולים, אולי מכיוון שלא התווכח עם הא-ל שהודיע לו על המבול (בניגוד לאברהם כשהאל הודיע לו על כוונתו להרוס את סדום), נטע כרם והשתכר.
החברה האנושית כולה "התלכדה" תחת משטר טוטליטארי, בו בני אדם והאנושיות הלכו לאיבוד (מעין '1984' עתיק יומין...) והיה צריך להפיץ את בני האדם, כדי לאפשר  התפתחות של שונות וכבוד לייחודיות התרבותית של כל קבוצה.
האם יש לנו כאן מה ללמוד לגבי התמודדות עם טראומות, אישיות או קבוצתיות, בחיינו? האם אנחנו מחוסנים מפני  הרס הדמוקרטיה, מפני בריחה, הסתגרות והתקרנפות?
שבת שלום וחודש טוב לכולכם,
פנחס, ציפי ומשפחתם
 יונה מצאה בו מנוח
https://www.youtube.com/watch?v=8lTcgXX8Pic 

Dear Family and Friends,

Human society – or more specifically ; the survivors of the Flood – experienced a trauma. People and societies react to traumatic experiences in different ways.
Noach, maybe because he felt guilty about his survival and didn’t (unlike Avraham) argue about the destruction of the entire human world, got drunk.
The entire human society became "one nation", "unified" under a totalitarian regime, where humanity can got lost and humankind had to be dispersed all over the world, in order to enable diversity of cultures .
What does that teach us about appropriate coping with traumatic events?
Shabbat Shalom and Hodesh Tov to all,
Pinchas, Tzippie and Family 

 יונה מצאה בו מנוח
https://www.youtube.com/watch?v=8lTcgXX8Pic