יום שישי, 30 ביוני 2017

התסכלות טרסצנדנטית "כלפי מעלח" Maturity and Collective Responsibility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בפרשת חֻקת שנקרא מחר מסופר בין היתר על "נחש הנחושת" אותו תלה משה על נס, בעקבות ציוויו של האל אחרי מגפת נחשים שנשכו רבים מבני ישראל.
והמקרא מספר לנו: "והיה אם נשך הנחש את איש, והביט אל נחש הנחושת וחי"  כלומר: לפי פשוטו של מקרא: רפואה מאגית הומיאופתית במיטבה...
חכמי המשנה והתלמוד לא חיו בשלום עם תפיסה מאגית זו ולכן, במשנה העוסקת בכוונה הנדרשת לתקיעת שופר (ראש הנשה ג, ח), נאמר:

"עשה  לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי" - . וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה?! אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים.
כמו-כן, מספר לנו התלמוד שאחד הדברים החיוביים שעשה חזקיהו המלך היה לכתת את נחש הנחושת.
דבר זה , המזכיר את שבירת הלוחות ע"י משה אחרי חטא העגל, מלמד אותנו את הסכנה שבפטישיזם דתי ומזכיר לנו שאין לייחס שום קדושה מהותית לעצם כלשהו, לא לאדמה, לא לאבנים וגם לא לבני אדם.
שבת שלום לכולכם
פנחס,ציפי ובני משפחתם 
http://pinchaspeace.blogspot.com
וכי ידיו של משה...וכי נחש ממית...
https://www.youtube.com/watch?v=2kMf9Y6Khvc 



English not identical to Hebrew:

Dear Family and Friends,
Before entering the Promised Land, the three great Leaders of the Desert; Miriam, Aharon and Moshe, who believed in Redemption and Liberation in the most difficult times will die. About the death of two of them (Miriam and Aharon) we'll read tomorrow. Each of them had a specific symbolic role in the process of liberation, but all three of them also reflect the long journey of the Desert, where the people of Israel wasn't able to assume the responsibility of freedom and therefore was entirely dependent on Heavenly protection, Food and Water.
Entering the Promised Land may require maturity, more individual and collective responsibility, without relying on charismatic leadership.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family

 וכי ידיו של משה...וכי נחש ממית...
https://www.youtube.com/watch?v=2kMf9Y6Khvc 

יום שישי, 23 ביוני 2017

אמת אינה זהה לניצחון Conflicts and Tolerance

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
לאחרונה, מדברים לא מעט על "קנאות", "קיצוניות", "דליגיטימציה", "סתימת פיות" לעומת חופש הדיבור, חופש אדמי,  דמוקרטיה, פלורליזם.
כמו-כן, חכמים (מסכת אבות) עושים הבחנה חדה בין "מחלוקת לשם שמים" ל"מחלוקת שאינה לשם שמים" ומייחסים את הקטגוריה הראשונה ל"הלל ושמאי" ואת השנייה ל"קורח ועדתו".
מסתבר שהדברים אינם פשוטים כל כך; בתלמוד הירושלמי מספרים על מצב בו בית שמאי השיגו רוב באמצעים אלימים.
לעתים יש נטיה לבלבל בין מאבק על האמת לבין הצורך לנצֵח בכל מחיר,כאשר אנו משוכנעים שהאמת לצדנו. יתכן שהמאבק על האמת חייב לכלול ענווה והקשבה לאמִתות אחֵרות, ונכונות "להפסיד". 
שבת שלום לכולכם,
פנחס, ציפי ומשפחתם


מן המקום שבו אנו צודקים (יהודה עמיחי- ביצוע: רונה קינן ויוני רכטר)

 https://www.youtube.com/watch?v=jQ0wmdJU5lU


Dear Family and Friends,
It seems that sometimes people disagree strongly, but nevertheless these disagreements have no influence on their personal relationship, since basically they respect each other and are able to tolerate other approaches to life. Intolerance may mask some emotional involvement or blind spots; that's maybe the difference of what our Masters call "Mahloket leShem Shamaym – for the Cause of Heaven" and "Mahloket loleShem Shamayim – not for the Cause of Heaven",  which is the difference between the disputes between Hillel and Shammai and Korach's dissidence.
Shabbat Shalom to all
Pincha, Tzippie and Family
 מן המקום שבו אנו צודקים (יהודה עמיחי- ביצוע: רונה קינן ויוני רכטר)

 https://www.youtube.com/watch?v=jQ0wmdJU5lU

יום שישי, 9 ביוני 2017

פה אל פה - Direct communication and Forgiveness

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים
הפרשה שנקרא מחר מסתיימת בתקרית משפחתית; מרים ואהרון מדברים "במשה" ומבקרים אותו על "האישה הכושית אשר לקח" ( האם, כפשוטו של מקרא, מדובר באישה נוספת "כושית" או שמא בפרישה מאשתו? יתכן שהתוכן משני).
האל מתערב, מזמין את שלושתם לפגישה ב"אוהל מועד" , "נוזף" באהרון ובמרים ו"מסביר" להם מה מבדיל בין נבואתם לנבואתו של משה, שהיא "פה אל פה", ואולי בהדגשה הזאת, מעבר להסבר ה"תיאולוגי", האל  אומר להם: אתם נמנעים מדיבור "פה אל פה" עם אחיכם, לכן הקשר אתי הוא ברמזים, בחידות.
האם ניתן ללמוד מזה משהו על ערכו וחשיבותו של דיבור אינטימי, ישיר, פנים אל פנים, בין בני אדם, בין קבוצות, בין עמים?
שבת של שלום והקשבה,
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com 

אל נא רפא נא לה

https://www.youtube.com/watch?v=EwpACu2Z-v8


Dear Family and Friends,
At the end of the Torah section we'll read tomorrow : "And Miriam and Aaron spoke against Moses because of the Cushite woman whom he had married; for he had married a Cushite woman. And they said: 'Hath HaShem indeed spoken only with Moses? hath He not spoken also with us?' And HaShem heard it."
We have the following sequence: a. Miriam and Aharon have a conversation about their brother; b. G!d listens and reacts by calling  the 3 of them together and then c. speaks to Aharon and Miriam about what happened; d. Following this event, "And when the cloud was removed from over the Tent, behold, Miriam was leprous, as white as snow". E. after noticing this: Aharon admitted that "have done foolishly"(JPS translation…) and asks Moshe to pray.
F: Moshe prays: "And Moses cried unto HaShem, saying: 'Heal her now, O G-d, I beseech Thee".
Maybe this teaches us that even a "private" conversation has its consequences; that there is no alternative to open direct communication, and that healing depends on the ability of the offended person to forgive.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
אל נא רפא נא לה

https://www.youtube.com/watch?v=EwpACu2Z-v8

יום שישי, 2 ביוני 2017

על החשדנות כקלקול -Lack of Communication as a curse

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
"למה נסכמה פרשת נזיר לפרשת סוטה?" – הסברם של חכמים (מסכת סוטה ב, ע"א) ורש"י לסמיכות הפרשיות האלו ידוע. אך אולי, ניתן להציע כיוון דרשני אחר, ולהסביר עי"כ גם את סמיכותה של ברכת כהנים לפרשת הנזיר.
ה"קלקול"  אינו מתחיל בהשפעת "המים המאררים" על האישה הסוטה; הוא נעוץ בחשדנות בין בני הזוג, כאשר הבעל אינו סומך על אשתו ואינו מסוגל לדבר איתה, אלא מביא אותה לבית הדין. לכן, הבעל הזה, דווקא כאשר חשד על אשתו לשווא, חייב לקבל על  עצמו "נזירות" כתהליך של היטהרות, תיקון ותשובה. הכהנים מברכים את העם "באהבה", בהארת פנים, ובשלום כדי לעודד את כל מאחד מאיתנו לוותר על החשדנות והאיבה ולאמץ גישה של הקשבה, אֵמון ואהבה.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם

ליאונרד כהן
ברכת כהנים

https://www.youtube.com/watch?v=F6NM2_mlY2k 




Dear Family and Friends,
Our Sages and Commentators dealt with the juxtaposition of sections in the Torah portion we'll read tomorrow and specifically explained the fact that the chapter about the "Nazirite" follows the chapter about the "Sotah" (the women suspected of adultery by her husband).
Maybe an additional interpretation could be suggested: The problem starts with a lack of communication and trust, leading a man to be suspicious. The suspicious man, especially if it appears that there was no basis for his suspicion, has to become a "Nazirite", as a process of purification and atonement. Following these 2 chapters, we read about "Birkat Kohanim", the Blessing accorded by the Kohanim, a Blessing of Love and Peace; maybe this invites us to a sort of "healing" suspicion and resentment.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
   

-- ליאונרד כהן Leonard Cohen
ברכת כהנים

https://www.youtube.com/watch?v=F6NM2_mlY2k