לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
חכמים מכנים אירועים מרכזיים בחיי אברהם אבינו "נסיונות". ניתן אולי, בשפה מודרנית, להגדירם כשלבים בהתפתחות, בהם נידרש אברהם, ואולי כל אחת ואחד מאיתנו, להתמודד עם אתגרים מצמיחים ומבגרים.
די ברור שה"נסיון" המכונן והמשמעותי ביותר הוא "העקידה", שהוא גם האחרון בסדרת הניסיונות.
פירושים שונים ניתנו לעקידה על ידי הוגים שונים, יהודים ושאינם יהודים
אין ספק שהבנת הציווי הראשון "קח נא את בנך, את יחידך אשר אהבת... והעלהו לעולה" כציווי אלוהי להקריב את יצחק פשוטו כמשמעו מקומם ואינו מסתדר עם תחושותינו המוסריות והאנושיות הבסיסיות ביותר.
חכמים כבר חשו ככה ודרשו פסוק בירמיהו (יט, ה) המסתיים במילים "ובנו את במות הבעל לשרוף את בניהם באש עולות לבעל , אשר לא צויתי ולא דיברתי, ולא עלתה על לבי" : "...ולא עלתה על לבי - זה יצחק בן אברהם (בבלי תענית ד, ע"א) ; כלומר, לא יעלה על הדעת שהאל ידרוש מאברהם להקריב את בנו! הדבר אינו שונה מפולחן האלילי לבעל...
ובכל זאת, אין המקרא יוצא מידי פשוטו.
דומני שהניסיון האמתי הוא, כאשר האדם שומע שני קולות אלוהיים ; "קח נא..והעלהו לעולה" לעומת "אל תשלח ידך אל הנער", לדעת לבחור נכון בין הקולות. ואולי מלמדת אותנו התורה שבסופו של דבר אחריות זו מוטלת על האדם עצמו; איננו יכול לברוח מאחריות ולהסתמך על החוק, על משמעת קואליציונית, על פקודה, על פסיקה רבנית או על כל "קול" אחר, גם אם הוא מוצג כקול אלוהי.
שבת של שלום והקשבה
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
חכמים מכנים אירועים מרכזיים בחיי אברהם אבינו "נסיונות". ניתן אולי, בשפה מודרנית, להגדירם כשלבים בהתפתחות, בהם נידרש אברהם, ואולי כל אחת ואחד מאיתנו, להתמודד עם אתגרים מצמיחים ומבגרים.
די ברור שה"נסיון" המכונן והמשמעותי ביותר הוא "העקידה", שהוא גם האחרון בסדרת הניסיונות.
פירושים שונים ניתנו לעקידה על ידי הוגים שונים, יהודים ושאינם יהודים
אין ספק שהבנת הציווי הראשון "קח נא את בנך, את יחידך אשר אהבת... והעלהו לעולה" כציווי אלוהי להקריב את יצחק פשוטו כמשמעו מקומם ואינו מסתדר עם תחושותינו המוסריות והאנושיות הבסיסיות ביותר.
חכמים כבר חשו ככה ודרשו פסוק בירמיהו (יט, ה) המסתיים במילים "ובנו את במות הבעל לשרוף את בניהם באש עולות לבעל , אשר לא צויתי ולא דיברתי, ולא עלתה על לבי" : "...ולא עלתה על לבי - זה יצחק בן אברהם (בבלי תענית ד, ע"א) ; כלומר, לא יעלה על הדעת שהאל ידרוש מאברהם להקריב את בנו! הדבר אינו שונה מפולחן האלילי לבעל...
ובכל זאת, אין המקרא יוצא מידי פשוטו.
דומני שהניסיון האמתי הוא, כאשר האדם שומע שני קולות אלוהיים ; "קח נא..והעלהו לעולה" לעומת "אל תשלח ידך אל הנער", לדעת לבחור נכון בין הקולות. ואולי מלמדת אותנו התורה שבסופו של דבר אחריות זו מוטלת על האדם עצמו; איננו יכול לברוח מאחריות ולהסתמך על החוק, על משמעת קואליציונית, על פקודה, על פסיקה רבנית או על כל "קול" אחר, גם אם הוא מוצג כקול אלוהי.
שבת של שלום והקשבה
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אל תשלח ידך אל הנער
https://www.youtube.com/watch?v=t5XSOY0jFcY&t=4792s
https://www.youtube.com/watch?v=t5XSOY0jFcY&t=4792s
--
Dear Family and Friends,
Last week we read about Lot who, after leaving Abraham, landed in Sedom. Tomorrow, we'll read about Abraham's dialogue with G-d trying to argue about the Divine Judgment. Afterwards we'll meet Sedom at its worst which inevitably leads to destruction. There are many elaborations on Sedomic culture in Rabbinic Literature, but the Torah itself emphasizes the attitude towards strangers, which is characterized by violence, humiliation and exploitation.
I guess that a society who behaves in a non respectful and violent way towards strangers has no right of existence, since anybody at a certain point can be considered as the stranger , as the "Other".
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
אל תשלח ידך אל הנער
https://www.youtube.com/watch?v=t5XSOY0jFcY&t=4792s
https://www.youtube.com/watch?v=t5XSOY0jFcY&t=4792s
Attachments area
Preview YouTube video אל תשלח ידך אל הנער 3 5 2003
Preview YouTube video אל תשלח ידך אל הנער 3 5 2003
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה