יום שישי, 23 באוגוסט 2019

על הקשבה ON Listeninng

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בשבת שעברה, קראנו בפרשת "ואתחנן" את "שמע ישראל". בשבת הקרובה, פרשת "עקב" מתחילה במילים "והיה עקב תשמעון"; כמו-כן, נקרא גם את הפרשה השניה של "שמע", המתחילה במילים "והיה אם שמוע תשמעו".
מדובר אם כך ב"שמיעה", ואולי אפילו ב"הקשבה"; לעתים קשה לנו להבין איך "עובדת" הברית בין האל לבני האדם.
אך, אולי כשמתבוננים ביחסינו עם בני אדם אחרים, עם "האחר", מגלים שהרבה תלוי ביכולתנו להקשיב לעצמנו ולזולתינו, גם ביכולתנו לקבל אנשים החושבים אחרת מאיתנו; רגישותנו לאחר מולידה בדרך כלל אווירה של הקשבה הדדית, של חברות ואחבה, גם אם אין הסכמה. 
אנחנו מאחלים לכולכם שבת וחיים של הקשבה, אהבה, אושר וצמיחה.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם 
עוד , ביתר הרחבה על הפרשה , משהו שכתבתי בעלון "שבת שלום" על החשיבות הערכית וה"רייטינג" של מצוות

ולכבוד השבת השניה של "נחמה" - מתוך ההפטרה-"כי נחם ה' ציון" - לחן: אלי יפה, ביצוע מקהלת חזנים ירושלמית
Dear Family and Friends,
Last week, we read the portion of Shema Yisrael; tomorrow we'll also meet issues of listening: "Vehaya Eikev Tishmeun" and "Vehaya im Shamoa Tishmeu".So, it's all about listening. Sometimes it's difficult to understand how the Covenant between God and Men works.
Nevertheless, when we are dealing with our relationship with others, with the other, it seems that the whole issue is about listening to ourselves and to others  ,about being able to accept people who disagree with us ; being sensitive to the other generally engenders an atmosphere of mutual listening, friendship and love. even when there are disagreements. 
We wish all of you a Shabbat and life of listening, love, happiness and growth.
Shabbat Shalom to all,Pinchas, Tzippie and family
עוד , ביתר הרחבה על הפרשה , משהו שכתבתי בעלון "שבת שלום" על החשיבות הערכית וה"רייטינג" של מצוות

ולכבוד השבת השניה של "נחמה" - מתוך ההפטרה-"כי נחם ה' ציון" - לחן: אלי יפה, ביצוע מקהלת חזנים ירושלמית

יום שישי, 16 באוגוסט 2019

נחמה וחרטה Consolation and Sorrow

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
השבת אחרי תשעה באב מכונה "שבת נחמו", על שם ההפטרה בישעיהו פרק מ', המתחילה במילים "נחמו, נחמו, עמי".  פרשני המקרא המודרניים רבי יצחק שמואל  רג'יו (צפון איטליה) והרש"ר הירש (גרמניה) במאה ה-19, עמדו על המשמעויות השונות של השורש "נחם", וגם אני התייחסתי לכך בעבר; מדובר בנחמה, כפי שאנחנו מבינים אותה בעברית עכשווית; אך כבר בספר בראשית, נאמר: "וינחם ה' על אשר עשה את האדם בארץ", כלומר: "התחרט". ברור ש"דיברה תורה בלשון בני אדם" וייחוס "חרטה" לאל הוא אנטרופומורפיזם. אך אולי כפילות זו מזמינה אותנו להתבונן בקשר בין חרטה לנחמה.  יתכן שלעתים, כאשר מדובר בטעות שעשינו, החרטה היא תנאי (הכרחי, אך לא מספיק) לנחמה;כלומר: הנחמה היא יכולתנו, גם כאשר קורה לנו משהו קשה שאיננו בשליטתנו, היא לא לאבד תקווה ולראות איך ממשיכים בעולם בו משהו או מישהו יקר כבר איננו, והחרטה, כאשר איננה "תוקעת" אותנו, פותחת פתח לאותה  אמונה בשינוי.
שבת של שלום, תקווה ונחמה לכולנו
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
נחמו נחמו עמי (שלמה קרליבך)
נחמו (בן ציון שנקר- מודז,יץ)


-- Dear Family and Friends,
Tomorrow's Haftara starts with the words "Nachamu"; the usual meaning of the root "NHM" in Hebrew, signifies: consolation.
Nevertheless, in the Torah we meet 2 apparent contradictory meanings of that word:
The Lord saw how great was man's wickedness on earth, and how every plan devised by his mind was nothing but evil all the time. And the Lord regretted [vayinahem] that He had made man on earth, and His heart was saddened.
However, just a few verses earlier we read in connection with Noah’s birth:
And he named him Noah, saying, "This one will provide us comfort [yenahamenu] from our work and from the toil of our hands, out of the soil which the Lord placed under a curse." (Bereishit 5:29).
Maybe we have to redefine the meaning of that root by saying that nehama can be defined as a new vision of reality that requires that a decision already taken be changed, or which creates a different relationship of consciousness or of emotion that lends new significance to an event beyond our control.
We wish you a Shabbat Shalom, that will provide us nechama=comfort
Pnchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
נחמו נחמו עמי (שלמה קרליבך)
נחמו (בן ציון שנקר- מודז,יץ)


יום חמישי, 8 באוגוסט 2019

על כאב ותקווה

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
מילת ה"מפתח" המופיעה גם בפרשת דברים, גם בחזון ישעיהו , שהיא הפטרת השבת, וגם במגילת איכה (הנקראת גם "קינות") היא "אֵיכָה"
חכמי המדרש התייחסתו למשה, ישעיהו וירמיהו ש"התנבאו" וקוננו בלשון   "אֵיכָה"  . כמו-כן, בפתיחה למדרש איכה רבה, משווים מחברי המדרש את גירושו של אדם הראשון מגן עדן לגלות אחרי החורבן, וכך לשון המדרש:  .
רבי אבהו פתח למגילת איכה, 'והמה כאדם עברו ברית' (הושע ו׳:ז׳), מהו כאדם? – כאדם הראשון, אמר הקב"ה:  אדם הראשון  הכנסתיו לגן עדן, וצויתיו ועבר על צוויי, וגרשתיו, ושלחתיו,וקוננתי עליו  אֵיכָה  , דכתיב ויאמר לו אַיֶכָּה –  אֵיכָה   כתיב, אף בניו הכנסתים לארץ ישראל וצויתים ועברו על צוויי וגרשתים, שנאמר (הושע ט׳:ט״ו) מביתי אגרשם, ושלחתים, שנאמר (ירמיהו ט״ו:א׳) שלח מעל פני ויצאו, וקוננתי עליהם  אֵיכָה .
המדרש משנה  בסיפור גן עדן את הניקוד מ"אַיֶכָּה" ל"אֵיכָה" ומייחס לאל צער גם על גירוש האדם מגן עדן וגם על גירוש עם ישראל מארצו. אנטרופומורפיזם זה משקף גם את התגובה הראשונית של אדם  לאסון, ותחושה ספונטנית זו של צער, של עצב, אולי אפילו של כעס, מזמינה תגובות מובנות של "למה זה מגיע לי?" ובקיצור:  אֵיכָה ?!
אך, נראה לי שאם בעלי המדרש הירשו לעצמם להחליף את הניקוד מ"אַיֶכָּה" ל"אֵיכָה", אפשר גם להמיר את  אֵיכָה ל -אַיֶכָּה; כלומר, גם כאשר קורה אסון מטלטל , לשאול את עצמנו "אַיֶכָּה?"; להפוך עצמנו ואף לסייע לזולתנו להפוך מאובייקט לסובייקט אחראי. לעתים,  זה לא קל, והדבר אינו יכול לקרות אלא לאחר זמן, אך בסופו של דבר, ההתמרה (טרנספורמציה)  הזאת היא סוג של נחמה מבגרת 

קשה, ביום בו  נרצח דביר שורק כאשר בידו ספר שקנה למוריו, לא לשקוע ב"אֵיכָה" לזמן מה, כי הכאב על קטיעה של חיים גדול . הדרך לריפוי תבוא כאשר נהיה מסוגלים לשאול את עצמנו "אַיֶכָּה?" , כלומר: לאן זה לוקח אותנו ומה אפשר לעשות כדי שדברים מזעזעים כאלו לא יקרו לאף ילד, נער או אדם.  
שבת של שלום, של תקווה לימים טובים יותר.
פנחס, ציפי ובני משפחתם.
אלי ציון ועריה - בביצוע רונה קינן

בצרופה: הזמנה לקריאת איכה  במוצ"ש, ליל תשעה באב, ליד קברו של יצחק רבין, כביטוי לאבל על השורשים לחורבן הבית: שנאה אידיאולוגית והסתה 


Dear Family and Friends,
Our Sages elaborated on a key word, appearing in the Torah section we'll read tomorrow, as well as in tomorrow's Haftarah, as well as in the canonic text we'll read on Tish'a beAv (Megillat Eichah).
The word is "Eichah?". I guess it's a kind of question individuals or societies may ask themselves when they are in distress, meaning: "How did that happen (to me, to us)?"
It's interesting that another Midrash relates the same expression to God, when starting his conversation with Adam, after he sinned. There, although the letters (consonants) are identical, the vocalization is different ; "Ayekah –אַיֶכָּה", hence the meaning: "Where are you?"
Maybe "where are we?" is a more reflective, introspective question that could help us understand "how did that happen".
Shabbat Shalom to all
Pinchas & Tzippie Leiser and family

 אלי ציון ועריה - בביצוע רונה קינן

יום חמישי, 1 באוגוסט 2019

המסע המדברי כהכשרה- Ends and Beginnings

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
פרשת מסעי, שנקרא בשבת הקרובה, מסיימת את ספר במדבר. ואכן, השהייה במדבר בין היציאה ממצרים עד לכניסה לארץ המובטחת היא "מסע" הנועד להכשיר את הדור שייכנס לארץ ישראל (כנען בלשון המקרא) לחיי ריבונות, עצמאות וחירות. אחת הפרשות המרכזיות ב"סידרה" זו  היא פרשת "ערי מקלט"; העם מצווה, לקראת הכניסה לארץ ישראל, להקים חברה צודקת, המגנה על האדם מפני נקמה. גם מי שהרג, זכאי לדין צדק, ובלשון התורה (במדבר לה, יב):"ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט". כמו-כן, אם יתברר שלאדם לא היתה כל כוונה להרוג, אלא הוא פגע באדם אחר למוות, מתוך אי זהירות מספקת (ההלכה מכנה זאת: שוגג), הוא זכאי וגם חייב לשהות בעיר מקלט, כהגנה מפני גואל הדם וכמקום לחשבון נפש ולתיקון (אולי: מעין  מסע מדברי שיקומי) . ואולי  מלמדת אותנו התורה מחד גיסא  שהמעבר לחיים עצמאיים כרוך בסכנת ה"נורמליות" ( רוצחים, אנסים, גנבים ועוד), אך מחייבת אותנו מאידך גיסא לאחריות לשלוט בתופעות אלו על ידי מנגנונים משפטיים וחינוכיים, ואולי גם (אם נחשוב על אירועי השבוע ואירועים דומים)  על ידי צמצום האפשרות של הריגה באמצעות הקפדה מחמירה יותר על  החזקת נשק בידי אזרחים.
שבת של מסע והתבוננות לכולנו, לזכרו הברוך  של הרב יהודה  עמיטל זצ"ל,  שהלך לעולמו לפני 9 שנים.  מי יתן לנו תמורתו
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
ולכבוד פרידה מהמדבר: נעימות ונופים מדבריים

 
 Dear Family and Friends,

The simultaneity of  events who reached their end this week raises the question: "what will happen now?"
Tomorrow we'll read the last section of Bamidbar and the generation who will enter the Land is already asking itself questions about that.

 9 Years ago, one of the prominent Rabbis, Rav Yehuda Amital passed away. As a Shoah  survivor, he represented a rare combination of Torah erudition, humanity and moral sensibility and dedicated his life to teach generations these values. Will somebody  take over?
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and children
http://pinchaspeace.blogspot.com
לכבוד פרידה מהמדבר: נעימות ונופים מדבריים