הגר-קטורה מ"באר לחי רואי"
האירועים המובאים בסדרות "וירא" "וחיי שרה" מזמינים התייחסויות של פרשנים ודרשנים בכל התקופות ל"סמיכות הפרשיות" בין האירועים השונים. פרופ' אוריאל סימון ואחרים עמדו על הקשר הלשוני והתֵמטי בין גירוש ישמעאל לעקדת יצחק. בעלי המדרש מצביעים על קשר סיבתי בין עקדת יצחק למותה של שרה.
מעניין במיוחד לראות איך רש"י מפרש, בעקבות המדרש, את אחד הפסוקים (כד, סב) המכינים אותנו למפגש הראשון בין יצחק ורבקה:
"מבוא באר לחי ראי - שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה"
המדרש בבראשית רבה, המהווה מקור לדברי רש"י (ס, ד"ה יד 'ותקם רבקה') מתאר בצורה עשירה יותר את הקשר בין שם המקום לבין הגר:
"'ויצחק בא מבוא', אתא ממיתא, ולהיכן הלך? 'באר לחי רואי', הלך להביא את הגר אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים 'ראֵה בעלבוני'.
'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב' - אין שיחה אלא תפילה, שנאמר (תהלים קב) 'תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו' וכן הוא אומר (שם /תהלים/ נה) 'ערב ובוקר וצהרים אשיחה וגו''. "
גם בעל מדרש תנחומא (חיי שרה, ח) מפליג בשבחה של הגר, ומתייחס לדאגתו של יצחק לאביו לאחר שהוא דאג לו:
"אמר יצחק: אני לקחתי אישה ואבי עומד בלא אישה?! מה עשה? הלך והביא לו אישה.
רבי אומר: היא הגר, היא קטורה; ולמה נקרא שמה קטורה? שהיתה קשורה כנוד.
ורבותינו אומרים: אישה אחרת לקח.
ומה טעם של רבי שאומר הגר היא קטורה? שכתוב ביצחק 'ויצחק בא מבא באר לחי רואי', אותה שכתוב בה 'ותקרא שם ה' הדובר אליה אתה אל ראי' (בראשית טז) מכאן אתה למד שהיא הגר.
דבר אחר: למה נקרא שמה קטורה? שנאים מעשיה כקטורת"
שני המדרשים רואים במילים "באר לחי רואי" רמז למפגש בין הגר, שפחת שרה, אשת אברהם, אם ישמעאל, לבין ה'. באר לחי רואי הוא 'מקום בו נשמעה תפילת שפחתו' (כדברי הספורנו) ומקום בו זכתה הגר להתגלות ובמקום זה בוחר יצחק להתפלל מנחה.
בעל המדרש בבראשית רבה מדגיש את זעקתה של הגר אל ה' "ראֵה בעלבוני". בעל מדרש תנחומא מדגיש את דאגתו של יצחק לאביו.
בשני המדרשים וגם בפרשה עצמה יש הרגשה של סגירת מעגל.
"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ, וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ"
יצחק מסיים את תקופת האבל על אמו עם נישואיו לרבקה ובמקביל דואג לסיים את אבלו של אביו על ידי הבאתה של הגר-קטורה לאביו.
בעלי המדרש רבה מדגישים כאן גם את התיקון שבהבאתה של הגר לאברהם על ידי יצחק; יש כאן סגירת מעגל נוסף על ידי מעשה זה: הא-ל שמע את ענייה (ישמעאל – כי שמע ה' אל עניך) וראה את עלבונה של הגר, כאשר גורשה על ידי שרה ואת העוול הזה (וראו את דברי בעל הטורים, הרמב"ן והרד"ק) צריך לתקן. יצחק הוא הסוגר גם את המעגל הזה ולאחר מכן "מתקן" תפילת מנחה, כדברי הגמרא במס' ברכות (כו ,ע " ב)
"יצחק תיקן תפלת מנחה - שנאמר (בראשית כ"ד) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר (תהלים ק"ב) תפלה לעני כי - יעטף ולפני ה' ישפך שיחו".
תפילתו של יצחק היא תיקון וגם תקנה. הוא מתפלל במקום בו שמע ה' את ענייה וראה את עלבונה של הגר, מחליט לתקן את העוול שנגרם לה על ידי אמו ולאחר מכן מתפלל תפילה שנקבעה לדורות. תפילתו של יצחק היא "שיחה" המתחברת לעונייה ועלבונה של הגר, אֵם ישמעאל אחיו ("תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו"); הוא שומע בתפילתו את זעקתה, את קול בכיה וגם את קול בכיו של הנער ישמעאל, אחיו.
כמו-כן, ניתן לראות שהגמרא במס' ראש השנה לומדת את אופיים של קולות התרועה והשברים מאֵם סיסרא (בבלי ראש השנה לג ע"ב):
"כתיב (במדבר כט) 'יום תרועה יהיה לכם', ומתרגמינן: יום יבבא יהא לכון. וכתיב באימיה דסיסרא (שופטים ה) 'בעד החלון נשקפה ותיבֵּב אם סיסרא'."
חז"ל היו רגישים לסבלן ולבכיין של אמהות, ולא לבכיין של אמהות יהודיות בלבד.
תפילת מנחה היא התפילה האחרונה של היום. צריך להספיק להתפלל תפילה זו "לפנות ערב", לפני שתשקע השמש. האם נוכל, לפני שקיעת השמש, כאשר אנחנו מתפללים מנחה, להקשיב לסבל ולבכי מסביבנו ולתקן את הדורש תיקון?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה