אחר קיצץ בנטיעות

אחר קיצץ בנטיעות

הרהורים בעקבות שיעור של מורי ורבי דניאל אפשטיין

הטהרה והקדושה מבטאות חיבור; הטומאה – ניתוק, תלישות.

הלידה מנתקת את העובר מהרחם ולכן פרידה זו יוצרת טומאה.

המוות מנתק את האדם מהחיים ומפריד אותו מבני אדם החיים, ולכן הבאים במגע עם המת מיטמאים; לעומת זאת, לקראת החזרתו למקורו באדמה (מחיה מתים ב"רחמים" רבים- האדמה, הקבר כרחם) עובר גופו של הנפטר (נפרד) מן העולם "טהרה" וכשקוברים אותו/ה, נאמרת תפילת א-ל מלא רחמים...במעלות קדושים וטהורים (פרידה מחיי שעה ואיחוד עם חיי עולם?)

אחת מהמלאכות האסורות בשבת היא "לתלוש מהמחובר" – המחובר לקרקע מייצג את עולמו הבראשיתי של הקב"ה, הסביבה שלא עברה עיבוד, אם כי חלק מהחיבורים נעשו על ידי האדם, בבחינת "לעבדה ולשמרה" ובזה האדם הפך ל"שותף למעשה בראשית". כל השבוע, העבודה היא "לתלוש מן המחובר", ליצור, לעבֵּד, לחיות בעולם של "טומאה", של נפרדות, מחוץ לגן העדן (בזיעת אפיך); בשבת, לעומת זאת, אנו נדרשים לחבר ולהתחבר למקור הבראשיתי (זכרון למעשה בראשית) וגם לחוויה של יציאת מצרים (היפרדות מהשעבוד, לשם התחברות למקור החירות במתן תורה)

מעניין לראות שכאשר אלישע בן אבויה, המכונה "אחר" יצא לתרבות רעה, כדי להוכיח לזונה שאותה פגש שהוא "אחר", הוא "עקר פוגלא", כלומר: תלש מהמחובר בשבת ועל ידי כך, קיבל מהזונה (האישה האחרת) את זהותו כ"אחר". אין זה מקרי כנראה שמעשי ה"אחרות" ה"טמאים" באים לידי ביטוי בשתי הדוגמאות המוזכרות בסיפור:

א. נפק, אשכח זונה – אלישע "יצא", לא בשלום, מחוויית הפרדס, בה יצר "הפרדה" בין הרשויות ולא יכול היה להכיל (בסיפור הבבלי התיאולוגי) את המורכבות השמימית; בסיפור אחר הוא לא יכול היה להתמודד עם עולם בו "קורים דברים רעים לאנשים טובים" (למען יאריכון ימיך?) – מכל מקום, הוא תלוש ונתלש,

ב. ולכן, מה שיכול "להוכיח" ו"להנכיח" את תלישותו, אחרותו, טומאתו, היא דווקא מלאכת ה"תלישה מהמחובר" המאפשרת לו להתחבר לאישה "האחרת", התלושה, והמאפשרת לו בעצם לנתק בין היצר לרגש.

ואהבת לרעך - כמוך.

One of the well known commandments of "Sanctity" is: "Veahavta lere'acha kamocha"; the usually known translation is: "You shall love thy neighbor as yourself". This is questionable, since:

1. Re'a is not neighbor; it's more like "friend" or "colleague", and some commentators even believe that this relates to all human beings

2. To love somebody else the way you love yourself seems to be very hard, if not impossible.

Therefore, most likely it should be translated: "you'll love your "neighbor" who is "kamocha", equal or similar to you", simply because he is a human being, created in G!s image. This of course also raises the question about the ability to love others if you don't love yourself and also who should be considered "similar" or "equal" to you.

Shabbat Shalom to all,

לשמוח על קיומה של המדינה למרות הנגעים

ברוב השנים, קוראים את הפרשות "תזריע-מצורע" בשבת שלפני יום העצמאות.

אחרי הלידות, ברית המילה, מתארת לנו התורה את הנגעים, בין היתר את נגעי הבית.

יתכן שהדבר מלמד אותנו שגם אחרי לידתה המשמחת והמרגשת של מדינה, והמחויבות שלנו כלפיה (הברית), יש לצפות להתפרצות של נגעים בבית.

הדבר מחייב בדיקת הנגעים וביעורם, אך איננו סותר את השמחה הגדולה על קיום הבית שנולד בסה"כ לפני 62 שנה.

שבת שלום וחג עצמאות שמח לכולכם,

Dear Family and Friends,

Tomorrow, as it happens mostly on Shabbat before Yom HaAtzmaut, we'll read about birth, Covenant and plagues. Among those plagues, there is a mysterious one: plague of leprosy in a house.

Maybe this teaches us that after the very moving and happy birth of a Jewish State, our commitment (covenant-brit) to it. The outburst of "plagues" is inevitable.

This requires of course acknowledgement of these plagues and "purification", but should not interfere with the Joy about the mere existence of our Home.

Shabbat Shalom and Happy Birthday to Israel

Shemini-Yom HaShoah

Generally we are reading about the tragedy of Nadav and Avihu, the two sons of Aharon who died during the inauguration of the Tabernacle, just before the Holocaust Memorial Day; in both cases it's very hard to understand "why" it happened.

It may teach us that, even if we have the very human tendency to "understand", sometimes, although very frustrating, it's impossible and nothing really explains it. It challenges our faith and may lead us to look for "explanations" which are mostly unsatisfactory.

All we can do is try to look for the meaning of the tragedy in our life.

Shabbat Shalom to all,

מעשי ידי טובעים בים

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו באשר הם שם,

יציאה מעבדות היא תהליך; לפני פחות משבוע יצאנו ממצרים ואנו עומדים בפני קריעת ים סוף. הנכונות "לקפוץ לים" ולהאמין שנצליח לעבור אותו בשלום מחייבת תקווה ותעוזה.

ניתן להבין את שמחת עם העבדים שהשתחרר על טביעת המצרים. רגש השמחה לאידם של אויבים הוא אנושי ומובן כשלב ראשוני של שחרור.

אך, חֵרות אמתית ונעלה יותר מחייבת יכולת לחוש אמפתיה גם עם סבלם של אויבים. הדבר קשה ולוקח זמן, אך, כאמור, תהליך השחרור הוא איטי וקשה.

לכן, נקרא מחר גם את שירת הים, אך את ההלל נקרא בדילוג: מעשי ידיו של הקב"ה טובעים בים, לכן עלינו גם להכיר במחיר השחרור.

חג שמח לכולכם

Dear Family and Friends,

Liberation is a process; less than a week ago, we left Egypt and now we are about to cross the Red Sea. The ability to do so and to believe that we'll succeed requires hope and courage.

Apparently, it's a human necessity to see the defeat of the oppressor, enjoy it and even praise God not only for saving our lives and liberating us, but also for punishing the Egyptians.

Nevertheless, a higher level of freedom, a more human and mature level, requires the ability to empathize with the suffering of enemies. This may take time, but without that ability, there is no real freedom.

Chag Sameach to all,