החרב והמזבח

בסוף פרשת יתרו, פרשת מתן תורה, נקרא:

וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ.

חכמים ורש"י בעקבותם מפרשים: המזבח נועד להאריך ימיו של אדם, והחרב מטרתו לקצרם- "לא יניף המקצר על המאריך".

האם אין זה אומר שיש ניגוד מוחלט בין קדושה, רוחניות ואלימות? לצערנו, האלימות הכי אכזרית בין בני אדם נעשתה בשם האל והדת, ולכן כדאי להיזהר כאשר אנשים מצדיקים שימוש באלימות בשם הדת או בשם אידיאולוגיה כלשהי.

שבת שלום לכולכם

Towards the end of this Shabbat's Torah reading we'll read:

"When you eventually build a stone altar for Me, do not build it out of cut stone. Your sword will have been lifted against it, you will have profaned it. Wouldn't it mean that there is an intrinsic contradiction between Sanctity, Spirituality and violence? Unfortunately, violence between men or societies in the name of G-d has always been the most intransigent in history; so, let's be careful when people start justifying violence in the name of religion or ideology. Shabbat Shalom to all,