שחרור, אלימות, נקמה ופיוס

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

בסוף הפרשה שנקרא מחר (אמור), יש סיפור על מריבה אלימה בין "בן איש מצרי", שהיה נשוי "לאישה ישראלית"  ואיש "ישראלי". אחרי תקרית אלימה זו "בן האישה הישראלית", שהוא בן האיש המצרי קילל את השם.

רש"י (בעקבות מדרש תנחומא) מזהה את את בן האיש המצרי עם בנו של המצרי שנהרג ע"י משה, כאשר משה יצא אל אחיו וראה "איש מצרי" מכה "איש עברי מאחיו". למרות שניתן היה להבין את מעשהו של משה בזמנו, משתמש אחד המדרשים במעשה זה כהנמקה של הקב"ה על אי היענותו לבקשתו של משה לא למות.

ואולי מלמד אותנו דבר זה שלעתים תהליך של שחרור מלווה באלימות, שהטינה מולידה נקמה גם בדורות הבאים ושאם אין פיוס, מעגל האלימות יכול להימשך לעד, ואז אין משמעות  לשאלה "מי התחיל".

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ומשפחתם

--------
http://pinchaspeace.blogspot.com

Dear Family and Friends,

At the end of the Torah section we'll read tomorrow, there is a story relating a sad violent event between a Jew and a son of a "mixed marriage". After that violent incident, the "Son of the Egyptian Man and the Israelite Woman" cursed G-d.

Rashi, according to the Midrash, claims that his father was the Egyptian who Moshe had killed many years ago, while he was hitting  a "Hebrew Man of his Brothers". Although this reaction of Moshe can be understood and justified, this act has been used in a Midrash as an argument against Moshe's desire to be immortal.

Maybe this teaches us that very often  a process of Liberation includes  violence, that generally  resentment  engenders vengeance in next generations, and if there is no reconciliation, the cycle of violence can go on for ever, when the question "who started" becomes meaningless.

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and Family

אהבה עצמית ואהבת האחר

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

מחר, בפרשת "קדושים", אחד מהציווים של קדושה הוא: "ואהבת לרעך כמוך". רבי עקיבא אמר על מצוה זו : זה "כלל גדול בתורה". בן עזאי, לעומתו אמר: "זה ספר תולדות אדם" כלל גדול מזה. מיהו הרֵע אליו מתייחסת התורה? חלק מהפרשנים חושבים שמדובר בכל אדם, לאו דווקא יהודי. האם התורה דורשת מאיתנו לאהוב את הרֵע כפי שאנחנו אוהבים את עצמנו? או שמא יש לקרוא "לרֵעך (שהוא) כמוך" - כלומר כולנו שווים כבני אדם. יחד עם זאת, מובלעת כאן הנחה שכדי לאהוב, אנחנו חייבים גם לאהוב את עצמנו.

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com  

---

Dear Family and Friends,

One of the well known commandments of "Sanctity" is: "Veahavta lere'acha kamocha"; the usually  known translations is: "You shall love thy neighbor as yourself". This is questionable, since:

1.       Re'a is not neighbor; it's more like "friend" or "colleague"

2.       To love somebody else the way you love yourself seems to be very hard, if not impossible.

Therefore, most likely it should be translated "you'll love your "neighbor" who is "kamocha", equal or similar to you". This of course also raises the question about the ability to love others if you don't love yourself and also who should be considered "similar" or "equal" to you.

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com 

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

הפרשות שנקרא מחר עוסקות בסוגים שונים של "טומאה" ו"טהרה". מושגים אלו לא בדיוק נהירים ומשמעותיים לאדם המודרני. הרמב"ם מתייחס למושג הטומאה כאל אמצעי הנועד להרחיק את האנשים ככל האפשר מהמקדש, מכיוון שהקדושה זקוקה למרחק.

ואולי בא הדבר ללמדנו שהקדושה אינה קלה להשגה, והיא איננה מובנת מאליה. יש צורך בקצת "רומנטיקה", בערגה, במשהו שיש צורך לחלום עליו.

יום העצמאות המתקרב הוא אולי הזדמנות להתבונן על החזון הציוני, על הפער בינו לבין המציאות הריאלית המורכבת ועל השאיפה למלא את החלל.

שבת שלום, חודש טוב וחג עצמאות שמח

פנחס, ציפי ומשפחתם

htpp://pinchaspeace.blogspot.com

----------

---

Dear Family and Friends,

Tomorrow we'll read about various forms of impurity. According to Rambam (Maimonides), the concept of impurity is related to the necessity of keeping people away as much as possible from the Sanctuary, since Holiness requires Distance.

Maybe this teaches us that Holiness cannot be easily accessible; otherwise it could be taken for granted. A certain degree of "romanticism" is needed; there has to be something  left to dream about.

The upcoming Yom Haatzmaut of the "real" independent Jewish State may be an occasion to reflect on romantic Zionism and the complex reality of the State of Israel.

Shabbat Shalom, Hodesh Tov and Hag Atzmaut Sameach to all,

Pinchas, Tzippie and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com 

...

Shabbat Shalom from the Leiser family

בני אהרון, תלמידי רבי עקיבא ויום הזיכרון לשואה

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

לפני כמה ימים בלבד חגגנו את חג הפסח, שהוא זמן חירותנו. ומחר נקרא  על מותם של בני אהרון בפרשת שמיני ופרשה זו נקראת בד"כ בשבת שלפני יום הזיכרון לשואה, שגם הוא נקבע "בין פסח לעצרת", כשמתו תלמידי רבי עקיבא במגיפה. 

יש לנו צורך אנושי למצוא הסבר למותם של אנשים ולכן גם נעשו ניסיונות "להסביר" כך או אחרת את מה שאירע לבני אהרון, לתלמידי רבי עקיבא או לנספים בשואה, אך אולי הניסיונות הרבים שנעשו להבין ולהסביר מלמדים אותנו שבעצם אין הסבר אחד משכנע ואמיתי וכל מה שבידינו לעשות הוא, בלשונו של קהלת : "והחי יתן אל לבו", לקחת את מתנת חיינו ברצינות ולהיות נאמנים למשמעות שאנו בוחרים לתת לחיינו.

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

---

Dear Family and Friends,

Maybe generally we are reading about the tragedy of Nadav and Avihu, the two sons of Aharon who died during the inauguration of the Tabernacle,  just before the Holocaust Memorial Day, since in both cases it's very hard to understand "why" it happened.

It may teach us that, even if we have the very human tendency to "understand", sometimes, although very frustrating, it's impossible and nothing really explains it.

What we can do is try to look for the meaning of the tragedy in our life.

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com