לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
לפני כמה ימים בלבד חגגנו את חג הפסח, שהוא זמן חירותנו. ומחר נקרא על מותם של בני אהרון בפרשת שמיני ופרשה זו נקראת בד"כ בשבת שלפני יום הזיכרון לשואה, שגם הוא נקבע "בין פסח לעצרת", כשמתו תלמידי רבי עקיבא במגיפה.
יש לנו צורך אנושי למצוא הסבר למותם של אנשים ולכן גם נעשו ניסיונות "להסביר" כך או אחרת את מה שאירע לבני אהרון, לתלמידי רבי עקיבא או לנספים בשואה, אך אולי הניסיונות הרבים שנעשו להבין ולהסביר מלמדים אותנו שבעצם אין הסבר אחד משכנע ואמיתי וכל מה שבידינו לעשות הוא, בלשונו של קהלת : "והחי יתן אל לבו", לקחת את מתנת חיינו ברצינות ולהיות נאמנים למשמעות שאנו בוחרים לתת לחיינו.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם
Dear Family and Friends,
Maybe generally we are reading about the tragedy of Nadav and Avihu, the two sons of Aharon who died during the inauguration of the Tabernacle, just before the Holocaust Memorial Day, since in both cases it's very hard to understand "why" it happened.
It may teach us that, even if we have the very human tendency to "understand", sometimes, although very frustrating, it's impossible and nothing really explains it.
What we can do is try to look for the meaning of the tragedy in our life.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה