לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בלעם, הקוסם-הנביא, הוזמן ע"י בלק מלך מואב לקלל את ישראל ובלעם שנענה להזמנת המלך ברך את העם במקום לקללו, וטען שרק את מה שהאלוהים שם בפיו הוא יכול לומר. המדרשים משלימים את התמונה ומגלים לנו שבעצם מכל "ברכה" ניתן ללמוד מה היתה הקללה בה התכוון בלעם לקלל את ישראל. האם ניתן ללמוד מכך שכאשר הנביא, ובעצם כל אדם, מחובר לחלק האלוהי שבתוכו, הוא יכול רק לברך, ולא להסית, ולא לנקום? האם בשבוע קשה זה מלמדת אותנו פרשה זו משהו על ההבדל בין התנהגותה האצילית של משפחות האבלים ההמקדשים שם שמים לבין מחללי שם שמים המסיתים לנקמה ולאלימות שתמיט עלינו קללה?
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
Dear Family and Friends,
Balak asked Bil'aam, the prophet, to join him and curse the People of Israel. Instead of cursing Israel, he blessed the people several times, claiming that he can only say what G-d puts in his mouth. The Midrashim reveal his real intentions beheind every "blessing". Does that teach us that a prophet, and maybe everybody, who is in connection with his Divine part, can only bless, and never curse or incite to violence and vengeance? In this very painful week, does ouir Parasha teach us something about the difference between the respectful way the mourning families behaved, which sanctifies the name of G-d, and the irresponsible way of people inciting people to revenge, profanating G-d's name and leading us to additional curses?
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה