יום שישי, 25 בדצמבר 2015

טרור הוא טרור -

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
לפני מותו, יעקב "מברך" את בניו. לא תמיד הדרך בה הוא בוחר להיפרד מבניו נשמעת כברכה. הוא אינו חוסך את תוכחתו  משמעון ולוי על הטבח בשכם, לעומת  תגובתו הראשונה לטבח שהיתה רק "עכרתם אותי" - תגובה המבטאת פחד מנקמה. האם אין זה בא ללמדנו שרצח הוא רצח ושטרור הוא טרור, לא משנה מי הרוצח או מי הנרצח?

שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם

Dear Family and Friends,
Two concepts are used by Jaacov when he asks his son Joseph to burry him in the land of his Fathers, and not in Egypt; "Hessed" and "Emeth".
Should these notions be translated as "kindness" and "truth"? Or, is 'Emeth" faithfulness?
Actually, this linguistic dilemma raises a more meaningful question: Hessed seems to be something that you are not forced to do, and Emeth sound like something you can rely upon. So, is Emeth in contradiction with Hessed? Or is it a complementary attribute? Can a society, a world, rely on kindness as such, or will it be possible some day?.
Shabbat Shalom to all,
PInchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com

יום שישי, 18 בדצמבר 2015

האומץ לשבור שתיקה- Citizens and Foreigners

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
מה נתן ליהודה את האומץ "לשבור שתיקה" כאשר ניגש אל יוסף , השליט הכל-יכול במצרים, ובא עמו חשבון? הרי אף בג"ץ לא עמד לצדו ולהגנתו.
יתכן השיעור שקיבל על ידי תמר כלתו שבסופו היה מסוגל לומר: "צדקה ממני", לימד אותו שיש דברים שהשתיקה אינה יפה להם. ואולי מספרת לנו התורה  דרך סיפורו של יהודה שכאשר נעשה עוול, כדי לתקנו, יש לזעוק כנגדו ולהתריע, גם אם האחראי לעוול הוא בעל סמכות.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם

Dear Family and Friends,
Yehuda (the foreigner) tries to arouse Joseph's (the Egyptian-foreign vice-king) empathy to his (their) aging and bereaved father. Following this empathic encounter, Jacob-Israel comes to Egypt and is allowed to settle in Goshen, with Pharaoh's blessing.
A generation later, a new king will convince his people that these "foreigners" are a threat.
Maybe this teaches us that the foreigner can be a "brother" or a "threat", depending also on how we relate to them.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family

יום שישי, 11 בדצמבר 2015

חכמה יוונית והתיוונות - Light and Darkness

לחברותינו, חברינו ובני משפחתנו היקרים,
נרות חנוכה באים להזכיר את "נס פח השמן", המהווה ייצוג של ניצחון המכבים על התרבות ההלניסטית בימי אנטיוכוס. קיימות התייחסויות שונות ל"חכמה יוונית" אצל חז"ל ואצל הוגי דעות בימי הביניים ובתקופות מאוחרות יותר. אולי יש צורך במאבק נגד תרבות הרוצה להשתלט על תרבות קיימת, כי השתלטות אינה מאפשרת דו-שיח והפרייה הדדית; במצב של קבלה וכבוד בין אנשים ובין תרבויות, יכולה כל תרבות להעשיר תרבות אחרת;
בלשון חכמים: יפיפותו של יפת באהלי שם
ובלשון הרמב"ם: שמע את האמת ממי שאמרה.
מפגשים בין בני אדם, בין עמים ובין תרבויות הופכים להיות אלימים, כאשר יש תחושה (מציאותית או דמיונית) של איום. אולי גם הצורך לשלוט קשור לאותה תחושה של איום, "והעיקר, לא לפחד כלל"
שבת שלום , חנוכה שמח וחודש טוב
פנחס, ציפי ומשפחתם

Dear Family and Friends,
According to Shammai, we should light the Hanukkah candles in decreasing order, starting with 8 candles the first night and 1 candle the last evening (today).
We follow Hillel's approach and are adding every day one candle, which increases gradually the amount of light.
Maybe this teaches us that when the cycle of life has light and shadow, you can be anxious, when there is a lot of "light" that things will have to get worse, but you can also believe that when you reach the maximal darkness, inevitably there will be more and more light.

Shabbat Shalom, Hanukah Sameach and Hodesh Tov.