לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
מה נתן ליהודה את האומץ "לשבור שתיקה" כאשר
ניגש אל יוסף , השליט הכל-יכול במצרים, ובא עמו חשבון? הרי אף בג"ץ לא עמד
לצדו ולהגנתו.
יתכן השיעור שקיבל על ידי תמר כלתו שבסופו היה מסוגל
לומר: "צדקה ממני", לימד אותו שיש דברים שהשתיקה אינה יפה להם. ואולי
מספרת לנו התורה דרך סיפורו של יהודה שכאשר נעשה עוול, כדי לתקנו, יש לזעוק
כנגדו ולהתריע, גם אם האחראי לעוול הוא בעל סמכות.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
Dear Family and
Friends,
Yehuda (the
foreigner) tries to arouse Joseph's (the Egyptian-foreign vice-king) empathy to
his (their) aging and bereaved father. Following this empathic encounter,
Jacob-Israel comes to Egypt and is allowed to settle in Goshen, with Pharaoh's
blessing.
A generation later, a
new king will convince his people that these "foreigners" are a
threat.
Maybe this teaches us
that the foreigner can be a "brother" or a "threat",
depending also on how we relate to them.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and
Family
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה