יום שישי, 29 בינואר 2016

חכמה בגויים, תאמין - Yitro's trigger for transformation

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
הפרשה שנקרא מחר נקראת על שם "גוי", יתרו כהן מדין, חותנו של משה. איש הדת הנכרי הזה מחזיר את בתו, צפורה, אשת משה וילדיה למשה "אחר שלוחיה". על הדרך, נכנס יתרו לתפקיד של "יועץ ארגוני". היש כאן התערבות מדיינית זרה? ועוד בפרשה בה כתובים עשרת הדברות?
האם זה בא ללמדנו שהקשר עם שוחרי הטוב שבעולם מפרה אותנו ומשביח אותנו?
שבת של  שלום ואהבת אדם
פנחס, ציפי ומשפחתם 
http://pinchaspeace.blogspot.com 


  Dear Family and  Friends,
Our Sages consider Yitro, Moshe's father in law, as a proselyte and discuss what made him join Moshe and the Jewish people; was it the splitting of the Red Sea, the war with Amalek, or the giving of the Torah?
Maybe this actually raises the question about  what could attract people and motivate them  to change their routine and their life; miraculous events, the victory over the Evil or spiritual search leading to some kind of Revelation; on the other side, what is our identity today that could be attractive for people in search for Truth?
Are we agents of Intellectual, Moral and Spiritual Search? Are we fighting the Evil (outside and inside?), are we experiencing spectacular miracles?
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie, and Family 

-- 
פשבןInline image 1

יום חמישי, 21 בינואר 2016

פריחה , תקווה ואמונה Blossoming and Faith

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים,

מחר, בפרשת בשלח, נקרא את 'שירת הים'. 'קריעת ים סוף' מסמלת אולי כל מכשול הנראה  לכאורה בלתי עביר בין המקום בו אנחנו נמצאים לבין המקום בו עלינו להיות, כדי להיות לגמרי בני חורין.
לעתים קרובות, פרשה זו נקראת בט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, כאשר 'השקדיה פורחת' ונוהגים לאכול מפרי ארצנו.
אולי "צירוף מקרים" זה עשוי ללמדנו שכדי שנוכל להעריך את 'פריחת השקדיות' ולהאמין שגם הפירות יגיעו, דרושה אמונה ביכולתנו לעבור את הים, ולא לטבוע בו.
שבת שלום ותהיה שנה טובה לאילנות ולכולנו
פנחס, ציפי ומשפחתם


-- Dear Family and Friends,
Tomorrow, among other chapters, we'll read "Shirat HaYam"- the 'Son gof  the Sea'; maybe  'crossing the sea' symbolizes every apparently insurmountable obstacle between where we are and where we want to be, or where we have to be in order to be really free.
Very often, the reading of this Passage coincides with "Tu biShvat", the "New Year of the Trees", when we celebrate the fruits of the Promised Land and when the almond trees start blossoming.
Maybe this 'coincidence"  can teach us that in order to be able to appreciate the blossoming of trees and believe that there will be fruit on the trees, you have to believe in 'crossing the sea', in overcoming apparently insurmountable obstacle.
Shabbat Shalom and  let us all be able to enjoy the trees and the fruit of the land.
Pinchas, Tzippie and  Family

יום שישי, 8 בינואר 2016

השלב האורלי בהכרת האל - Eloquence and leadership

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
כשהאל מתגלה למשה, הוא אומר לו "וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב באל שדי, ושמי ה' לא נודעתי להם". לשם שדי  מוצאים בעלי המדרש ופרשני המקרא משמעויות שונות. לפרשן האיטלקי רבי יצחק שמואל רג'יו יש הסבר  מעניין וכך לשונו: "ונגזר מן שַַד, כוח משפיע כשד ליונק, ומשפע השם הזה יינקו כל בני העולם הצדיק כצדקתו והרשע כרשעתו...". דומני שיש כאן אולי התייחסות למֵמד התפתחותי של תפיסת האל; קיים שלב של "יניקה", בו יש ציפייה שהעולם יתאים עצמו אלינו. כדי לצאת ממצרים, או מכל שעבוד, יש צורך בהתבגרות ובלקיחת אחריות. הגמילה מהשד מחייבת נפרדות ועצמאות המתפתחות באופן הדרגתי.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם

Dear Family and Friends,

There are different interpretations about the Moshe's speech problem; did he stutter? was it a problem of fluency in the Egyptian language? Did he feel insecure?
In any case, this may teach us that  the quality of a leader doesn't depend on his eloquence, and there are good chances that some imperfection may improve modesty and introspection.
Shabbat Shalom  to all
Pinchas, Tzippie and Family
 והפעם, במקום פרחים: שלח נא את עמי
Instead of Flowers; Let My People Go…

יום שישי, 1 בינואר 2016

האיום הדמוגרפי -The Demographric Threat

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

 מחר נקרא  על המלך החדש במצרים ש"לא ידע את יוסף" ומלך זה הציג את המיעוט האתני (בני ישראל במקרה הזה) כאיום על החברה המצרית. במהלך ספר שמות נקרא איך התגלגלו הדברים ואיזה מחיר שילמו המצרים על שיעבודו של אותו מיעוט. מסתבר שהצגת השונה והזר  כאיום גם עלולה להפוך אותו לכזה ואולי זה מה שיש ללמוד מספר שמות.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם


Dear Family and Friends,

 Tomorrow we'll read about the "new King of Egypt" who convinced his people that the ethnic minority (in this case: the Children of Israel, our forefathers) are a threat to the Egyptians.
The Book of Shemoth (Exodus) will teach us how things went on and what price the Egyptians paid for oppressing this minority.
Maybe this teaches us that defining and perceiving the other, the stranger as a threat becomes a self fulfilling prophecy.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family