לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
מחר נקרא על יצחק, הנער הפוסט-טראומטי שהיה קרוב למוות, אך ניצל ברגע האחרון. בין יתר הדברים, מספר לנו המקרא על כך שיצחק חופר מחדש בארות שחפר אברהם; על שניים מהבארות מתפתח סכסוך בין רועי יצחק לרועי גרר, ולבארות האלה נותן יצחק שמות, כלומר מנציח את זיקתו אליהן ובעצם אומר לנו: לגבי הבעלות על המקום הזה לא הגענו לידי הסכמה; אך הוא ממשיך עד לבאר "המוסכמת". האם היותו ניצול פוסט-טראומטי עזר לו להעריך את החיים ואת השלום, או שמא הבין שזיקה אינה מחייבת בעלות, ובוודאי אינה מצדיקה עוול?
שבת שלום לכולכם,
פנחס, ציפי ובני משפחתם
אל בורות המים- נעמי שמר - ביצוע: רונה קינן
https://www.youtube.com/watch?v=WK3WmcATcd0
Dear Family and Friends,
Tomorrow, we'll read about Yitzhak, the post-traumatic survivor.
Among other issues we'll read about the wells he digged at the same places where his father had digged them before.
Two of them aroused a conflict between him and the local owners of the land and perhaps the names Yitzhak gives them symbolize his relation to them as well as the fact that they are conflictuous.
Nevertheless, Yitzhak digs until there is no dispute about the 3rd well. Does his post-traumatic identity influence his appreciation of life and peace?
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
אל בורות המים- נעמי שמר - ביצוע: רונה קינן
https://www.youtube.com/watch?v=WK3WmcATcd0
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה