שלח את עמי - Let my people go

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

היום (27.1) מציינים את יום השואה הבינלאומי,זכרון ליום בו שחררו כוחות הברית את אושוויץ בינואר 1945.

אבי ז"ל , שנלקח למחנה כפייה מונוביץ  שהיה חלק מאושוויץ,   שוחרר גם הוא, וחזר לאנטוורפן  אשר בבלגיה, שם התאחד מחדש  עם אמי ז"ל  ועם אחותי תבל"א, ואני נולדתי  אז, בעולם אחרי אושוויץ. אחד מאחיו של אבי, דודי שאול ז"ל חשך לעצמו ולמשפחתו את ה"חוויה" הזאת והיגר לארה"ב, ארץ החופש והדמוקרטיה, לפני השואה. בתו, בת דודתי רייזל, שנקראה על שם סבתי שנספתה בשואה, נפטרה בואפן פתאומי והובאה אתמול לקבורה בבית שמש. יהי זכרה ברוך.

איך כל זה קשור? דומני שאושוויץ  המסמל את הרוע האולטימטיבי הכרוך בהשפלה של בני אדם גם מחייב אותנו להגדיר מחדש את האופן בו אנו חווים ומבינים את האלוהות בעולם; האל הראה לנו מה בני אדם מסוגלים לעשות לבני אדם אחרים והטיל עלינו את האחריות למנוע את זה בכל מחיר. האל של האבות "שדי", הוא הלא המבטיח; האל המשחרר (ה') הוא גם האל המטיל עלינו אחריות לכבד את צלם האלהים שבכל אדם. 

שבת של שלום וחירות

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

https://www.youtube.com/results?search_query=let+my+people+go+louis+armstrong 

Dear Family and Friends,

Today we commemorate the Liberation of Auschwitz (where my late father spent mre than a year) , a significant milestone, inviting us to reflect on  a redefinition of the Divine and of Human Dignity and Freedom.

My cousin, Razel, named after our common grandmother,  a victim of human evil, passed away and her funeral yesterday here in Israel, where we have the opportunity and challenge of building a society of Justice, Freedom and Human (Dvinie) Dignity, aroused the connection between memories of our family and thoughts about the struggle against oppression in our weekly Parasha. May ehr Memory be blessed.

Shabbat Shalom

Pinchas, Tzippie and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com

https://www.youtube.com/results?search_query=let+my+people+go+louis+armstrong 

אומץ נשי - Courageous Women

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים

בתחילת ספר שמות נקרא על המרד של נשים אמיצות (  המיילדות ה"עבריות", שלדברי חלק מהפרשנים (כולל נחמה ליבוביץ) היו מצריות, בת פרעה ומרים אחותו של משה) נגד הגזרות של פרעה החדש.

אולי נבחר סיפור זה כדי להתחיל בו את הסיפור הגדול שלנו, את שחרורנו מעבדות ואת הכנתנו להתגלות? ואולי גם כדי ללמדנו שהתנאי המקדים להתגלות הוא יחס הוגן לאחר, לזר.

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com  

 ולזכרו של מאיר בנאי

https://www.youtube.com/watch?v=9vweQZfJKBo 

Dear Family and Friends,

The Book of Shemoth starts with the rebellion of courageous women (the Midwives, who according to some commentators were Egyptians, Pharaoh's daughter and Miriam, Moshe's sister) against Pharaoh's draconian and cruel laws. Maybe this story has been chosen as the introduction to the Book of Shemoth, our Story, the Story of Liberation and Revelation? Or maybe also to teach us that Revelation requires a fair and human relation to the other, to the stranger.

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com  

---

 ולזכרו של מאיר בנאי

https://www.youtube.com/watch?v=9vweQZfJKBo 

נקמה והתפייסות Corrective Experience

לבני משפחתנו, חברותיו וחברינו היקרים,

ליוסף, כשליט מצרים , היו כל הסיבות הטובות והמוצדקות לנקום באחיו שבעצם זממו להרוג אותו, בהתחלה בצורה פעילה, בשלב מאוחר יותר, לדאוג להיעלמותו. הוא אכן "שיחק" קצת בנקמה ו"עשה להם בית ספר".

האם עשה זאת כדי "לחנך" אותם? האם גם קצת נהנה מזה? בסופו של דבר, למרות שיכול היה להמשיך בהתעללות, הבין שכאשר הוא חזק, עליו להתעלות מעל רגשות נקם ולגלות נדיבות. יתכן שהמפגש "פנים אל פנים" עם יהודה תרם למהפך התודעתי? האם גם אנחנו  מסוגלים לראות בכוח שיש בידינו הזדמנות להתעלות, לנדיבות ולרגשי אחווה אנושיים, ולוותר על ההתקרבנות ועל רגשות הנקם?  

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ומשפחתם 

http://pinchaspeace.blogspot.com 

על יוסף הצעיר המגלמוני וחלומותיו ואחיו- עמיר בניון

https://www.youtube.com/watch?v=pKU3_tUWQcA 

ולמי שיבלה את השבת בירושלים:

שבת עיון - בשבת פרשת ויגש, ט' בטבת, ה-17 לינואר, אחרי הקידוש (בסביבות השעה 11): הרב שי פינקלשטיין (רב קהילת ניצנים) ידבר על "הקהילה האורתודוכסית מודרנית ויחסה לחברה הלא-דתית". בבית קהילת ידידיה בירושלים

Dear Family and Friends,

 Hanukah is over and we are back with our regular cycle of everyday life and Torah reading.

The first chapter of the section we'll read this Shabbat describes a very courageous and assertive monologue of Yehudah in front of Yossef, actually assuming the responsibility he took in front of his father. Did Yossef know that Yehudah was responsible for his being a slave in Egypt? Is this entire story a corrective experience for Yehudah after the lesson Tamar gave him a few years ago? Maybe this monologue and Yossef's reaction reflect  a mature stage of growth and encounter between the 2 brothers, and also between their archetypes.

Maybe this teaches us also  that there are different pathways of growth and maturation that at the end may lead to a positive encounter and reconciliation.

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and family 

http://pinchaspeace.blogspot.com

על יוסף הצעיר המגלמוני וחלומותיו ואחיו- עמיר בניון

https://www.youtube.com/watch?v=pKU3_tUWQcA