לבני משפחתנו, חברותיו וחברינו היקרים,
ליוסף, כשליט מצרים , היו כל הסיבות הטובות והמוצדקות לנקום באחיו שבעצם זממו להרוג אותו, בהתחלה בצורה פעילה, בשלב מאוחר יותר, לדאוג להיעלמותו. הוא אכן "שיחק" קצת בנקמה ו"עשה להם בית ספר".
האם עשה זאת כדי "לחנך" אותם? האם גם קצת נהנה מזה? בסופו של דבר, למרות שיכול היה להמשיך בהתעללות, הבין שכאשר הוא חזק, עליו להתעלות מעל רגשות נקם ולגלות נדיבות. יתכן שהמפגש "פנים אל פנים" עם יהודה תרם למהפך התודעתי? האם גם אנחנו מסוגלים לראות בכוח שיש בידינו הזדמנות להתעלות, לנדיבות ולרגשי אחווה אנושיים, ולוותר על ההתקרבנות ועל רגשות הנקם?
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם
על יוסף הצעיר המגלמוני וחלומותיו ואחיו- עמיר בניון
https://www.youtube.com/watch?v=pKU3_tUWQcA
ולמי שיבלה את השבת בירושלים:
שבת עיון - בשבת פרשת ויגש, ט' בטבת, ה-17 לינואר, אחרי הקידוש (בסביבות השעה 11): הרב שי פינקלשטיין (רב קהילת ניצנים) ידבר על "הקהילה האורתודוכסית מודרנית ויחסה לחברה הלא-דתית". בבית קהילת ידידיה בירושלים
Dear Family and Friends,
Hanukah is over and we are back with our regular cycle of everyday life and Torah reading.
The first chapter of the section we'll read this Shabbat describes a very courageous and assertive monologue of Yehudah in front of Yossef, actually assuming the responsibility he took in front of his father. Did Yossef know that Yehudah was responsible for his being a slave in Egypt? Is this entire story a corrective experience for Yehudah after the lesson Tamar gave him a few years ago? Maybe this monologue and Yossef's reaction reflect a mature stage of growth and encounter between the 2 brothers, and also between their archetypes.
Maybe this teaches us also that there are different pathways of growth and maturation that at the end may lead to a positive encounter and reconciliation.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and family
על יוסף הצעיר המגלמוני וחלומותיו ואחיו- עמיר בניון
https://www.youtube.com/watch?v=pKU3_tUWQcA
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה