בין יום ירושלים לחג השבועות Desert, Uncertainty and Hope

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

באופן פרדוקסלי, אנחנו מתחילים מחר  לקרוא את ספר במדבר, בו מתוארות תלאותיהם של בני ישראל במדבר במשך 40 שנות נדודים במדבר בשבת בין "יום ירושלים" המציין את היום בו צה"ל נכנס לעיר העתיקה בירושלים לפני  50  שנה, במהלך מלחמת ששת הימים לחג השבועות, זמן מתן תורתנו..

יתכן שלגבי "איחוד ירושלים", אנחנו עדיין במעין מדבר, במצב של אי וודאות, עם עליות וירידות, אך אולי עדיין ניתן לקוות שאחרי מסע מבגר ומגדל, נוכל להגיע לארץ המובטחת ולראות בירושלים המאוחדת עיר השלום והצדק, עיר שחוברה לה יחדיו – שעושה את כל תושביה חברים, ואולי התורה שניתנה במדבר, ב"שטח הפקר", מעניקה לנו מצד אחד מסגרת של חוקים ונורמות המאפשרים בניית קהילה, חברה ועם גם ללא טריטוריה,  אךך יחד עם זאת, לימודה מלמד אותנו לחיות עם שאלות, ועם אי וודאות מדברית מצמחיה ומגדלת.

שבת שלום וחג שבועות שמח

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com  

כה אמר ה' - זכרתי לך חסדר נעוריך...

https://www.youtube.com/watch?v=mKQ9-h2s9Ic

Dear Family and Friends,

In a paradoxical way,50 ago, during the 6 day war, the Israeli army entered East Jerusalem; this Shabbat we'll start reading "Bemidbar", dealing with the ups and downs of the Jewish People during a Journey of 40 years in the desert.

Maybe, regarding the dream of a "United Jerusalem", we are still in a sort of desert; a situation of uncertainty, with ups and downs,  but  with some hope that some day, after an enriching Journey of growth and maturation, we'll reach the Promised Land.

Shabbat Shalom to all, Chag Sameach

Pinchas, Tzippie and Family.

http://pinchaspeace.blogspot.com

   כה אמר ה' - זכרתי לך חסדר נעוריך...

-- 

https://www.youtube.com/watch?v=mKQ9-h2s9Ic

יובל ה-50 כאתגר

"וקדשתם את שנת החמישים, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה." –

      הרהורים ליום ירושלים

בתחילת פרשת בהר אנו קוראים על השמיטה והיובל, כאשר אולי עיקרון העל העומד מאחורי ההלכות הספציפיות המוזכרות בפרשה הוא: "כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי".

אין לנו, כבני אדם, גם לא כיהודים, בני אברהם, בעלות על הארץ, אלא יש לנו את הזכות לשבת בה וליהנות מפירותיה, בתנאי שננהג בה כפי שהתורה מחייבת.

לפני חמישים שנה, בעקבות מלחמת ששת הימים, נוצר מצב בו חלקים נוספים מארץ ישראל הועברו לשליטתנו וקיימת היום מחלוקת ערכית חשובה על האופן בו יש לציין – יש האומרים לחגוג, ויש האומרים להתבונן – את ה"יובל" הזה.

אינני בא להמעיט בחשיבות הניצחון במלחמה זו, כי אני מניח שהאלטרנטיבה לניצחון היתה גרועה בהרבה. אינני יודע בוודאות אם מלחמה זו היתה הכרחית, או שניתן היה למנוע את מותם של רבים, ויתכן שלשאלה הזו אין היום תשובה חד-משמעית וגם אין לה משמעות.

יחד עם זאת, שאלת המשמעות של אותו "ניצחון" עדיין שנויה במחלוקת; האם, כפי שחשבו – ועדיין חושבים – לא מעטים בציבור הדתי-לאומי, מדובר בשלב נוסף בגאולה השלמה של עם ישראל?

והאם, בעקבות כך, עלינו לראות בכל הקשיים בהם אנחנו נתקלים ביטויים של "חבלי משיח", ובמקביל עלינו לחיות במתח משיחי מתמיד, לקדם כל דבר שיחזיר "עטרה ליושנה", כגון תרגולים לקראת הקרבת קרבן פסח, עלייה להר הבית,השלטת חוקי ההלכה ככל האפשר על החברה הישראלית?

האם, לעומת זאת, האלטרנטיבה הדתית היחידה היא , כפי שכתב הרבי מסאטמר , לראות בניצחון הזה פיתוי של השטן, הגורם גם לאנשים מאמינים להתחבר לממלכת הרשע הציונית ולהזהיר מפני האסון הזה?

האם יש לנתק את כל מה שקרה מהרצף ההיסטורי המסורתי של עם ישראל ולהסתכל על זה בעיניים "חילוניות" מנוכרות למסורת?

דומני שיש אלטרנטיבה המחייבת אותנו כציונים דתיים לראות במה שקרה לפני 50 שנה אתגר מוסרי שאיננו יכולים להתעלם ממנו; איננו יכולים להיות עוורים לקיומו של עם אחר בארצנו ולא יתכן להנציח מצב בו נמשיך לשלוט לאורך זמן על בני אדם נטולי זכויות.

גם אם כוונותיהם של אנשים טובים שהחשיבו את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל כמצווה היו טהורות, השנים שעברו הראו לנו, לצערנו, שהדבקות העיוורת באידיאל הזה, תוך כדי התעלמות מקיומו של עם אחר שאינו מעוניין בשליטתנו עליו, הובילה לתוצאות חמורות הנוגדות את ערכינו הדתיים והאנושיים וגם לא תרמו לביטחונינו. אין מקום, במסגרת הזו, לדון בפתרון הפוליטי של בעיה זו, אבל עלינו, לדעתי, לראות ביובל הזה הזדמנות להתייחס למציאות הבלתי נסבלת הזו כאתגר מוסרי ותורני. גם אם אין מדובר כאן בשנת יובל "הלכתית", עלינו להקדיש מחשבה לאפשרות של ההכרה בעובדה שלה' הארץ ומלואה ושעלינו למצוא את הדרך לקדש את שנת החמישים ע"י קריאת דרור לכל יושביה.

 בתקווה לירושלים של שלום, המאחדת את תושביה השונים. 

ספירה וסיפור -Liberation as a process

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

ספירת הימים בין פסח לשבועות – ספירת העומר – היא ביטוי לאופי התהליכי של השחרור. תופעות הטבע הן מחזוריות; יש בהן עליות, ירידות ולא מעט אי-וודאות.  ספירת הימים מעניקה לנו הזדמנות להתבונן בתהליכים אלו ולפתח מודעות ואחריות כלפיהם. בנוסף, אולי הספירה מזמינה אותנו לא רק לספור , אלא גם לספר את סיפורנו האישי, המשפחתי, הקולקטיבי והאנושי ולהתבונן בו. ובהמשך ללאה גולדברג: לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

יהיה יומי (כל ימיי וימינו) סיפור...

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

 למדני אלוהי

 https://www.youtube.com/watch?v=jaMZTccrC6U 

Dear Family and Friends,

Counting the days between Pessach and Shavuot, the Omer, reflects the fact that , alike nature, liberation is a process, and sometimes, there are, at all levels, ups and downs, but as long as, even though cyclic, the direction is upwards and in a positive direction, that process reflects growth. Counting the days gives us the opportunity of acknowledging that process in a more responsible and conscious way.

Shabbat Shalom to all.

Pinchas, Tzippie and Family

 http://pinchaspeace.blogspot.com

-- 

למדני אלוהי

 https://www.youtube.com/watch?v=jaMZTccrC6U 

אחרי מות קדושים - Independence, Sanctity and Redemption

לבני משפחתנו, חברותינו, וחברינו  היקרים,

הפרשות שנקרא מחר "אחרי מות" המזכירה את מותם של בני אהרון ו"קדושים" המאתגרות אותנו להתמודד עם מושג הקדושה מתחברות עבורי עם  הלוח העברי מצד אחד ועם פרידתנו מחברה קרובה שנפטרה אחרי מחלה קשה. גם אדם עם ביוגרפיה מיוחדת, האדמו"ר  הקיבצניק (בית ישראל- קיבוץ עירוני בירושלם) רבי ישראל פרידמן בן שלום, לשושלת רוז'ין, חתנו של הרבי מוויז'ניץ, הלך לעולמו השבוע.

יום הזיכרון לשואה , יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מותם של בני אהרון  והמוות בכלל,  מזמינים אותנו לחשוב על הקשר בין מוות לקדושה. האם יש משמעות לחיבור "מות קדושים"? האם אין כאן סכנה בהאדרת המוות ?

אולי עדיף גם להבין את המילים "בקרובי אקדש" שמשה אומר לאהרון אחרי מות בניו כהנחיה לחיות חיי משמעות, חיים שיש בהם קדושה, כלומר: מימד טרנסצנדנטי, מימד שהוא מעבר לתועלת האישית הקונקרטית שלי?

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

ואהבת לרעך כמוך

https://www.youtube.com/watch?v=WEih87FUieg

Dear Family and Friends,

A 69-years old Jewish Independent State is definitely an important historical event; our parents and grandparents hardly dreamt about the possibility of something like that happening. Is it the ideal Jewish State we dreamt about? Is it the first stage of Messianic Redemption? Not necessarily, and maybe we aren't able yet to understand its significance in History; there is still a lot to achieve, but, nevertheless, there are many reasons to look back and celebrate the potential of freedom and independence.

This year, Yom Haatzmaut occurs before"Kedoshim Tihyu" ( literally: "You shall be Holy", but maybe the meaning should be: You shall strive towards holiness) and "Emor", dealing with the obligation of Kohanim to avoid impurity. Maybe this corresponds to the polar Israeli reality: Severe corruption and misbehavior of PM and former President versus extraordinary achievements in the field of Science, Literature, Art, Social Action and Talmudic Research.

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and Family 

http://pinchaspeace.blogspot.com

ואהבת לרעך כמוך

https://www.youtube.com/watch?v=WEih87FUieg

זיכרון ועצמאות Independence- Dreams and Reality

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים

המעבר החד בין יום הזיכרון ליום העצמאות מעורר תהיה וסימני שאלה; האם אנחנו בנויים למעברים פרדוקסליים אלו?

לפני מספר שנים, בני היה בחופשה מקורס טיס וליווה אותי לקברו של אבי, כאן בירושלים. אבי שרד את אושוויץ. גם מי שכמוני מעולם לא האדיר צבא ומלחמה, לא יכול היה שלא לחשוב שחיינו במדינה ריבונית, בה אנחנו יכולים להגן על עצמנו, הוא נס ומקור לשמחה גדולה, דבר שאבי ז"ל ובני דורו לא יכלו לחלום עליו. ולכן, יש בהחלט מקום לשמוח ולברך על הנס הזה.

יחד עם זאת , יום הזיכרון חייב להזכיר לנו בעיקר את המחיר הכבד  של מלחמות  ולעודד אותנו לעשות ככל אשר ביכולתנו כדי להפסיק את מעגל הדמים, כדי שכל יושבי חבל ארץ זה יוכלו לחיות  בשלום, כבני חורין.

שיהיה חג עצמאות שמח

 פנחס, ציפי   ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

הילה כהן אלעזר שרה דויד גרוסמן

לזכרו של אורי גרוסמן, בנם של מיכל ודויד

 https://www.youtube.com/watch?v=HIGnPNu6GyU

Dear Friends and Family,

Today we are celebrating 69 years of Independence. Is this the State we dreamt about? Are we evaluate its importance in the historical continuum of the Jewish People or of mankind?

I guess we aren't able to answer all these questions positively and the path of liberation may be longer ; even the Exodus lasted 40 years until the Jewish People reached the "Promised Land".

All this doesn't change the fact that we can rejoice what has been achieved already: the freedom to assume responsibility over our lives. This liberty is a blessing, but also a challenge. Let us hope (and pray) to be strong enough to assume that challenge.

Chag Sameach to all,

Pinchas, Tzippie and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com

הילה כהן אלעזר שרה דויד גרוסמן

לזכרו של אורי גרוסמן, בנם של מיכל ודויד

 https://www.youtube.com/watch?v=HIGnPNu6GyU

Attachments area

Preview YouTube video זה מול זה - הילה כהן אלעזר שרה דויד גרוסמן, נופל מחוץ לזמן

זה מול זה - הילה כהן אלעזר שרה דויד גרוסמן, נופל מחוץ לזמן

Click here to Reply or Forward