לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
דומני שהגיבורה האמתית של פרשת השבוע היא תמר, שלא וויתרה ליהודה. יהודה יהודה ראה בה את האשֵמה למות שני בניו ("כי אמר פן ימות גם הוא (שלה) כאחיו). לאחר מכן, הוא מייצג, בדומה לאחיו, את המוסר הכפול שהיה מקובל בימים אלו, ואולי גם לא לגמרי נעלם בימינו; הוא לא נמנע מכניעה לדחפיו המיניים אחרי מות אשתו והולך ל"קדשה" ("ויחשבה לזונה"), אך לאחר מכן, כאש מתברר שכלתו, המחויבת (חד-צדדית) למשפחתו "הרתה לזנונים", הוא מוכן להוציא אותה להורג, עד שהיא בתבונת וברגישותה מלמדת אותו שיעור חשוב: האישה איננה אובייקט לסיפוק צרכים מיניים, היא אדם שנברא בצלם א-להים, לזכותו ייאמר שבשלב הזה, הוא היה מוכן לומר: "צדקה ממני".
האם ניתן ללמוד מכך שיש לעתים נטייה לזלזל בקטגוריות מסוימות של בני אדם, אך אם מוכנים להקשיב ולא להתחפר בעמדות מתנשאות, נגלה שכולם בני אדם כמונו.
שבת שלום וחנוכה שמח
פנחס, ציפי ובני משפחתם
לא בחיל ולא בכוח
Sorry, I didn't have the time to translate; will try to do better next week
Shabbat Shalom and Hanukkah Sameah
Pinchas, Tzippie and Family
פשבן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה