לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בפרשת ויגש, שקראנו בשבת שעברה, כאשר יעקב אבינו מגיע למצרים, יוסף מביא אותו לפגוש את פרעה, ולשאלת פרעה "כמה ימי שני חייל?", משיב יעקב: "ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה; מעט ורעים היו ימי שני חיי...". יעקב מבחין בין "חיים" לבין "מגורים", ומעניין לקרוא את המילים הראשונות של פרשת ויחי, שנקרא מחר: ויחי יעקב בארץ מצרים. פתאום, אחרי שנים רעות, בערוב ימיו, יעקב אבינו מרגיש שהוא "חי".
דומני שבמילה "מגורים" יש צליל של זרות, של נדודים, של תחושה של חוזר יציבות, ויש בה גם צליל חזר של פחד, של חרדה.
נראה לי שלעתים יש בחיינו, במישור האישי, אך גם הקולקטיבי, תחושה של "מגורים"; פחד וחרדה המשתלטים עלינו ועל השיח הציבורי, אך הבחירה בחיים עשויה, כשהיא מלווה בתודעה המתאימה ובסדר העדיפויות הנכון, לגבור על אותה תחושה משתקת ועקרה.
שבת של שלום וחיים לכולנו
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אספרסו קצר (חוה אלברשטיין)
https://www.youtube.com/watch?v=BCr9myeFjiM
בן אדם, עלה למעלה,עלה (הרב קוק- אביגיל עוזיאל- קולות רבים)
https://www.youtube.com/watch?v=uu_ru_QlC5Q
Dear Family and Friends,
Two concepts are used by Jaacov when he asks his son Joseph to burry him in the land of his Fathers, and not in Egypt; "Hessed" and "Emeth".
Should these notions be translated as "kindness" and "truth"? Or, is 'Emeth" faithfulness?
Actually, this linguistic dilemma raises a more meaningful question: Hessed seems to be something that you are not forced to do, and Emeth sound like something you can rely upon. So, is Emeth in contradiction with Hessed? Or is it a complementary attribute? Can a society, a world, rely on kindness as such, or will it be possible some day?.
Shabbat Shalom to all,
PInchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
אספרסו קצר (חוה אלברשטיין)
https://www.youtube.com/watch?v=BCr9myeFjiM
בן אדם, עלה למעלה,עלה (הרב קוק- אביגיל עוזיאל- קולות רבים)
https://www.youtube.com/watch?v=uu_ru_QlC5Q
פשבן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה