לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
משה רבנו מכנה עצמו "כבד פה וכבד לשון"; מהי משמעותן של אותן מילים? האם, כפי שנהוג לחשוב, הוא גימגם? האם השפה המצרית לא היתה שגורה בפיו? האם היה חסר ביטחון?
מכל מקום, אולי מלמד אותנו הדבר שאיכותו של מנהיג אינה תלויה ברטוריקה שלו ואולי חוסר שלמות וענווה עשויים לעודד צניעות ואינטרוספקציה. לצערנו, נפרדנו השבוע מהסופר עמוס עוז, שלא היסס, מתוך אהבת העם והארץ, לומר את אשר לבו, ללא מורא. כמו-כן, ולהבדיל, נכנסנו לאווירה של מערכת בחירות בה אין דיבור אמתי, אלא הבטחות שווא, שתיקות טקטיות, ומאבקים אישיים מכוערים. האם מוגזם לצפות לקצת יותר אמת, אומץ וענווה?
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם
שלח נא את עמי
https://www.youtube.com/watch?v=ZF_EuS1l8Zw
ובהרחבה על הפרשה
http://ozveshalom.org.il/blog/shabath/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%98-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-1083/
Dear Family and Friends,
There are different interpretations about the Moshe's speech problem; did he stutter? was it a problem of fluency in the Egyptian language? Did he feel insecure?
In any case, this may teach us that the quality of a leader doesn't depend on his eloquence, and there are good chances that some imperfection may improve modesty and introspection.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
שלח נא את עמי
https://www.youtube.com/watch?v=ZF_EuS1l8Zw
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה