יום ראשון, 20 באוקטובר 2019

מסע אמוני - Seasonal Reflection

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
מאז ערב יום הכיפורים, לא שלחנו איחולים והגיגים; ביקרנו במקומות שונים בארצנו היפה.
עם חזרתנו לביתנו, נראה לי נכון להתבונן במעטפת המכילה כמה תחנות; בפרשת האזינו, שקראנו לפני סוכות, מופיעות המילים "אל אמונה", ומדרש התנאים ספרי דורש מילים אלו: "שהאמין בעולם ובראו" - כלומר : בלשון בני אדם: כדי לברוא, ליצור, לחדש  צריך להעיז, מתוך אמונה שבוודאי יהיו נפילות, אך לצד החששות מפני נפילות אלו, יש לתת תקווה ולהאמין בעולם, באדם, בטוב. עברנו, עדיין בסוכה, מקום המבטא את האמונה במצב הארעאי , השברירי, החשוף, דרך קהלת, הנשמע כמניפסט ניהיליסטי קיצוני, אך המבטא אולי את האמונה האידיאלית העמוקה ביותר  ביכולתו של האדם להתעלות מעל צרכיו האנוכיים ולא לצפות לגמול על עשיית הטוב, ומחר, בשמחת תורה  נסיים את המחזור השנתי של קריאת התורה  במילים "ולכל היד החזקה ולכל המורה הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל", עליהן כותב רש"י, בעקבות חז"ל : שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר "ואשברם לעיניהם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר "אשר שִבַּרְתָ" - יישר כוחך ששיברת. ואולי, יש כאן הזמנה למסע אמוני: האמונה, האמון, התקווה מכילים רגעים, מחשבות ותחושות של ספק, של שאלות קיומיות, ומצריכים את האומץ "לשבור לוחות", הכתובות באצבע אלהים, ומזמינים אותנו להחזיר את האחריות לנו, לבני האדם, כי זה כל כל האדם. 
חג שמח שונה טובה לכולכם,
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אני מאמין (שחקי שחקי ) - שאול טשרניחובסקי- ביצוע: רונה קינן
--

Turn Turn Turn (Kohelet 3, Pete Seeger-Judy Collins)

 
English not identical to Hebrew
Dear Family and Friends,
The Season of Holidays reaches its end; since the beginning of Elul, we had the opportunity to engage in a process of self-reflection, stop running and ask ourselves: "where are we running to and why?
Tomorrow, during Tefillat HaGeshem, we'll be able to think about all factors in life that are beyond our control. Besides the Rain, as a metaphor for Nature, many other factors have an influence on our life, that are beyond our control.
Maybe the combination between our anxiety about those elements and "Simchat Torah" teaches that, despite everything, we always have the opportunity of rejoicing over the meaning we decide to give to our life.
Chag Sameach and Shana Tova to all
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
אני מאמין (שחקי שחקי ) - שאול טשרניחובסקי- ביצוע: רונה קינן
--

Turn Turn Turn (Kohelet 3, Pete Seeger-Judy Collins)



יום שני, 7 באוקטובר 2019

פתיחת שערי הלב A Journey of Purification

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בעיניי, יום הכיפורים, החג  האהוב עליי והחשוב ביותר בשנה, הוא יום הנועד לפתוח אותנו אל עצמנו ואל העולם; הוא מתחיל בטקס של "התרת נדרים ואֶסָרים" ובאחד המשפטים החזקים : "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים".  כך פותחים יממה  של התרה, של הסרת מחיצות, של פתיחת שערים ולבבות. במהלך היום,אנו אמורים לעבור תהליך משמעותי  המאפשר לנו להפנים את ההצהרה החגיגית בה פתחנו את היום. היום המיוחד הזה מסתיים בתפילת "נעילה", בה אנו מבקשים "פתח לנו שער בעת נעילת שער". ואולי, לפעמים אנחנו עלולים להרגיש שהיום עבר ושהשערים ננעלים, ואולי אנחנו מבקשים  לא לעזוב את העמדה המכילה, הפתוחה שאימצנו לעצמנו במהלך היום ולקחת אותה איתנו, כדי שלצד חשבון הנפש והמאבק על הצדק והמוסר, לא נאבד את החמלה, ההקשבה והפתיחות.
חתימה פתוחה וחג שמח לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
יעלה תחנונינו (מתוך תפילת ליל יום הכיפורים, לחן: אביתר בנאי, ביצוע: מדרשת עין פרת

--

Dear Family and Friends,

Yom Kippur starts with "Kol Nidrei" – a prayer without any Halachic meaning and status. Just before starting Kol Nidrei, we include and invite all people to join our prayers, without paying attention to their level of "frumkeit".
Probably this introduction helps us creating an open atmosphere, an atmosphere of forgiveness and purification.
Let this Yom Kippur be an opportunity to enhance our capacity to ask forgiveness and to forgive.
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
    יעלה תחנונינו (מתוך תפילת ליל יום הכיפורים, לחן: אביתר בנאי, ביצוע: מדרשת עין פרת

יום שישי, 27 בספטמבר 2019

לא בשמים, אך עם המבט לעבר השמים - Blessing as Movement and Flexibility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים, 
בפרשת נצבים,  אותה קוראים תמיד בשבת הסמוכה לראש השנה, מופיעות מילים מכוננות (פרק ל, פסוקים יא-יב): "כי המצוה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחֹקה היא. לא בשמים היא, לאמור: מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמִעֵנו אותה ונעשינה. "
ידועה תגובתו של רבי יהושע (במחלוקת על תנורו של עכנאי) לרבי אליעזר שניסה להוכיח בעזרת "עדויות שמימיות" שהוא צודק; "לא בשמים היא" - אנחנו בני אדם צריכים להכריע ע"פ שיקול דעתנו, והרוב קובע. לעומת זאת, בוחר רש"י לפרש מילים אלו על פי התלמוד (עירובין נ"ה)ף "שאילו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללמדה". 
ואולי, מתח זה בין שתי הקריאות, הוא גם ביטוי למהותו של ראש השנה: ההתבוננות וחשבון הנפש המצופים מאתנו בימים אלו היא כאן ועכשיו, על פני האדמה, בכלים תבוניים ורגשיים ובלשון בני אדם (לא בשמים), אך אולי נדרשת קצת השראה שמימית ושאר רוח שירית העשויה להעשיר את אנושיותינו.
שבת של שלום ותקווה ושנה בה נשאף לשמימיות ארצית
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אוחילה לאל  - (פיוט מתוך תפילת מוסף לראש השנה - לחן : הרב הלל פלאי - ביצוע: אודליה ברלין) 

ולילדים: "בראש השנה" - נעמי שמר
--
Dear Family and Friends,
A very well-known blessing for Rosh HaShana includes  a wish that "the past year with its curses should come to an end and a new year and its blessings should start".
Does that necessary mean that last year was a cursed year?
Maybe this phrase invites us to reflect on our attitude towards life and people and induces us to look at the world with eyes of blessing, "beracha" in Hebrew is  related to "Berech" (knee) , that enables movement and flexibility.
Shabbat Shalom & Shana Mevorechet to all
Pinchas, Tzippie and Family

אוחילה לאל  - (פיוט מתוך תפילת מוסף לראש השנה - לחן : הרב הלל פלאי - ביצוע: אודליה ברלין) 

ולילדים: "בראש השנה" - נעמי שמר


--   

יום שישי, 20 בספטמבר 2019

יהדות היא ברית בחירית ולא גזע Remember being slaves

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בתחילת הפרשה שנקרא מחר מצווים אנו, עם כניסתנו לארץ, להביא "מראשית כל פרי האדמה" אל המקום אשר יבחר ה'.  נאמר לנו שאמנם עמלנו ונכנסתנו לארץ, אבל אין לנו "בעלות" מוחלטת. עם הבאת הביכורים, אנו מצווים לומר בקול רם, טקסט המכונה "מקרא ביכורים", במסגרתו אנו אומרים: "הגדתי היום לה' אלהיך, כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו "
גר בשם עובדיה שאל את הרמב"ם אם הוא יכול לומר "לאבותינו" בברכת המזון  ובכל ברכה אחרת, למרות שהוא לא נולד לאב יהודי. והרמב"ם השיב: אברהם אבינו הוא אביך, וכך לשון הרמב"ם בתשובתו: כֹּל מִי שֶׁיִּתְגַּיֵּר עַד סוֹף כֹּל הַדּוֹרוֹת, וְכֹל הַמְיַחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקב"ה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה - תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וּבְנֵי בֵּיתוֹ הֵן, וְכֻלָּן הֶחֱזִיר לְמוּטָב. כְּשֵׁם שֶׁהֶחֱזִיר אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ בְּפִיו וּבְלִמּוּדוֹ, כָּךְ הֶחֱזִיר כֹּל הָעֲתִידִין לְהִתְגַּיֵּר בְּצַוָּאָתוֹ שֶׁצִּוָּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ. נִמְצָא אַבְרָהָם אָבִינוּ אָב לְזַרְעוֹ הַכְּשֵׁרִים הַהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו, וְאָב לְתַלְמִידָיו, וְהֵם כֹּל גֵּר שֶׁיִתְגַּיֵּר. לְפִיכָךְ יֵשׁ לְךָ לוֹמַר 'אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ', שֶׁאַבְרָהָם הוּא אָבִיךָ*.
כלומר: אין כאן עניין ביולוגי, אלא "בחירי"; אין כאן "גזע" עם תכונות מהותניות, אלא הצטרפות לברית מחייבת.
ואולי, אם בשפה אזרחית עסקינן, יש מקום להחיל כלל זה על  כל אזרח ישראלי  שומר חוק המחויב לערכי מגילת העצמאות, ללא הבדל דת, לאום, מגדר והשקפת עולם...לידיעת האזרחים נתניהו וגנץ
שבת של שלום, תקווה ואחווה
פנ חס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
קומי אורי כי בא אורך (ישעיהו ס, מתוך ההפטרה לפרשת כי תבוא) 


Dear Family and Friends,
Among the Laws mentioned in the Torah-section we'll read tomorrow, there are many laws related to the poor,  the widow,  the orphan and the stranger and very often, when the Torah deals with the Just and Moral attitude towards the underprivileged members of society, we read: "You should remember that you have been slaves in Egypt".
Maybe sometimes people who have suffered, have the tendency to "monopolize" suffering and not to be empathetic towards other people's suffering; therefore we are reminded of the proper moral attitude towards the underprivileged.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
 קומי אורי כי בא אורך (ישעיהו ס, מתוך ההפטרה לפרשת כי תבוא) 

--
פשבן

יום שישי, 13 בספטמבר 2019

שלטון החוק מרסן את עריצות השלטון Sufferance and Empathy

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
את המילים הראשונות בפרשה שנקרא מחר "כי תצא למלחמה על אויביך" מפרש רש"י, בעקבות מדרש התנאים ספרי במילים: "במלחמת הרשות הכתוב מדבר". כבר התייחסנו בעבר למה שנאמר בהמשך על ההשלכות המסוריות של אותה "מלחמת רשות" (בלשון ימינו: מלחמת ברירה), אך מעניין לראות את דברי המשנה  במסכת סנהדרין (פרק א, משנה ה) :" וְאֵין מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד.". כלומר: המלך, השליט חייב לקבל את הסכמת הסנהדרין כדי להוציא את העם למלחמת ברירה. האם אנחנו יכולים לדמיין לעצמנו מצב בו החלטה על מלחמת ברירה תהיה תלויה באישור בג"ץ?
ואולי בא הדבר ללמדנו שהממונים על שלטון החוק  צריכים לשמש ככוח בולם, מרסן ומאזן החלטות פוליטיות פזיזות המשמשות אינטרסים זרים, והנובעים ממניעים לא ברורים?
שבת של שלום ותקווה  לבחירות שישמרו את כוחה המאזן של מערכת המשפט. 
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
עוד, בנושא: מלחמת הרשות והשלכותיה

חוה אלברשטיין : שיר סיום , מתוך נעמי שמר: שירי אלול

 

Dear Family and Friends,
Among the Laws mentioned in the Torah-section we'll read tomorrow, there are many laws related to the poor,  the widow,  the orphan and the stranger and very often, when the Torah deals with the Just and Moral attitude towards the underprivileged members of society, we read: "You should remember that you have been slaves in Egypt".
Maybe sometimes people who have suffered, have the tendency to "monopolize" suffering and are not to  empathetic towards other people's suffering; therefore we are reminded of the proper moral attitude towards the underprivileged.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
עוד, בנושא: מלחמת הרשות והשלכותיה

חוה אלברשטיין : שיר סיום , מתוך נעמי שמר: שירי אלול




פשבן

יום שישי, 6 בספטמבר 2019

חברה מתוקנת - Collective responsibility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בפרשת שופטים יש נגיעה בכמה נושאים: כינון מערכת משפט ואכיפת החוק (שופטים ושוטרים תתן לך), כהנים ומנהיגות רוחנית, נבואה, מלוכה ולבסוף: טקס עגלה  ערופה.
קשה להתייחס לכל מגוון הנושאים המוזכרים בפרשה הזאת, אך נראה לי שאולי סדר הדברים עשוי ללמד אותנו דבר  מה על מהי חברה מתוקנת.
התנאי הבסיסי וההכרחי לקיומה של חברה הוא עליונות המשפט והכוח שיש למערכת אכיפת החוק; לגבי המשטר הראוי, כבר ביטאו חכמים הסתייגות ממוסד המלוכה ופרשנים מאוחרים (הנצי"ב מוולוז'ין למשל) טענו שהתורה אינה דוגלת בצורת שלטון מסוימת והדבר תלוי ברצונו של כל עם בתקופות שונות  ואולי סיפור  עגלה ערופה, המסיים את הפרשה, בא ללמדנו שהמנהיגות  צריכה להתבונן, לבקר את עצמה, ולקבל על עצמה אחריות במקרים של רצח.
כלומר; שלטון החוק כדבר מוחלט, הרשות המבצעת כפופה לרצון העם והאחריות, כביטוי  לסולידריות ואמפתיה, היא ערך מכונן בחברה מתוקנת.
שבת של שלום, נחמה, התבוננות אחראית ואמפתית לכולנו
פנחס,ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
 סתיו יהודי - אברהם חלפי, לחן: יוני רכטר- ביצוע: אריק איינשטיין
    
Dear  Family and Friends,
At the end of the Torah section we'll read tomorrow, we'll read about a ceremony, after discovering a corpse and not finding the murderer, during which a calf is decapitated and sacrificed. During this ceremony, the "elders" (the leadership) after washing their hands over the decapitated calf at the stream shall speak up and say, 'Our hands have not spilled this blood, and our eyes have not witnessed it'.
According to our Sages, this reflects the moral responsibility of the leadership even if they weren't involved directly in this murder.
Maybe this teaches us that even now, when even marginal people act violently towards others, the entire society should feel responsible and think what could be done to avoid this.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and family
סתיו יהודי - אברהם חלפי, לחן: יוני רכטר- ביצוע: אריק איינשטיין


יום שישי, 23 באוגוסט 2019

על הקשבה ON Listeninng

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בשבת שעברה, קראנו בפרשת "ואתחנן" את "שמע ישראל". בשבת הקרובה, פרשת "עקב" מתחילה במילים "והיה עקב תשמעון"; כמו-כן, נקרא גם את הפרשה השניה של "שמע", המתחילה במילים "והיה אם שמוע תשמעו".
מדובר אם כך ב"שמיעה", ואולי אפילו ב"הקשבה"; לעתים קשה לנו להבין איך "עובדת" הברית בין האל לבני האדם.
אך, אולי כשמתבוננים ביחסינו עם בני אדם אחרים, עם "האחר", מגלים שהרבה תלוי ביכולתנו להקשיב לעצמנו ולזולתינו, גם ביכולתנו לקבל אנשים החושבים אחרת מאיתנו; רגישותנו לאחר מולידה בדרך כלל אווירה של הקשבה הדדית, של חברות ואחבה, גם אם אין הסכמה. 
אנחנו מאחלים לכולכם שבת וחיים של הקשבה, אהבה, אושר וצמיחה.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם 
עוד , ביתר הרחבה על הפרשה , משהו שכתבתי בעלון "שבת שלום" על החשיבות הערכית וה"רייטינג" של מצוות

ולכבוד השבת השניה של "נחמה" - מתוך ההפטרה-"כי נחם ה' ציון" - לחן: אלי יפה, ביצוע מקהלת חזנים ירושלמית
Dear Family and Friends,
Last week, we read the portion of Shema Yisrael; tomorrow we'll also meet issues of listening: "Vehaya Eikev Tishmeun" and "Vehaya im Shamoa Tishmeu".So, it's all about listening. Sometimes it's difficult to understand how the Covenant between God and Men works.
Nevertheless, when we are dealing with our relationship with others, with the other, it seems that the whole issue is about listening to ourselves and to others  ,about being able to accept people who disagree with us ; being sensitive to the other generally engenders an atmosphere of mutual listening, friendship and love. even when there are disagreements. 
We wish all of you a Shabbat and life of listening, love, happiness and growth.
Shabbat Shalom to all,Pinchas, Tzippie and family
עוד , ביתר הרחבה על הפרשה , משהו שכתבתי בעלון "שבת שלום" על החשיבות הערכית וה"רייטינג" של מצוות

ולכבוד השבת השניה של "נחמה" - מתוך ההפטרה-"כי נחם ה' ציון" - לחן: אלי יפה, ביצוע מקהלת חזנים ירושלמית