לבני משפחתנו, חהרותינו וחברינו היקרים,
ספר דברים, בו נתחיל לקרוא מחר, הוא מעין נאום פרידה ארוך של משה רבנו, היודע שלא ייכנס לארץ כנען עם בני ישראל; בנאום פרידה זה הוא רוצה לספר לדור הבא את סיפור הדורות הקודמים וגם מה משתמע ומתתחייב מהסיפור הזה, כאשר ייכנסו לארץ כנען.
נראה לי שגם אנחנו לעתים שואלים את עצמנו מה חשוב לנו להעביר לדורות הבאים מאיתנו ומהדורות הקודמים; במה אנחנו רוצים לצייד את ילדינו ונכדינו לקראת מסעם וכניסתם לארץ המובטחת שלהם, בה כבר לא יהיה לנו חלק פעיל וכחלק מזה , מה מקומה של מורשת החורבן וחזון הגאולה, הזיכרון, החרדה והתקווה במסורת האישית, המשפחתית, הלאומית והכלל-אנושית.
שבת שלום ותשעה באב משמעותי לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
Dear Family and Friends,
Tomorrow, we start reading a new Book; the Book of Devarim. Moshe, knowing that he will not lead the people into the Promised Land, feels the need to tell the new generation what happened to their parents and ancestors since the Liberation from Egypt, to remind them of their commitment and also what they should be aware of when reaching the Land of Canaan.
I guess that probably all of us feel the need to connect the young generation to the past and also somehow leave a legacy for the time we won't be around anymore, and maybe this helps us coping with what we missed and somehow relate to Eternity.
Shabbat Shalom and a meaningful Tish'a be'Av to all,
Pinchas, Tzippie and Family
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה