לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
שלושה מוטיבים (מלבד בלינצ'ס ועוגות גבינה) מאפיינים את חג השבועות: בתורה הוא "יום הביכורים",חג הקציר, שמועדו נקבע 50 יום מ"מחרת השבת".מסורת חכמים חיברה בין החג המתואר במקרא לבין מתן תורה. ובנוסף, קוראים בו את מגילת רות.
יתכן שבמדבר (שהוא גם הספר אותו מתחילים לקרוא סמוך לשבועות, השנה ממש בערב שבועות) אנו מקבלים "ספר ביכורים" בו אנו מצווים להביא ביכורים כאשר נגיע מהמדבר לארץ , כדי לפתח תודעה של הכרת תודה ושל נתינה. ואולי מגילת רות היא ביטוי להאדרת הנתינה והחסד מאישה צעירה ממואב לחמותה שהתאלמנה וששכלה את שני בניה ושל בועז כלפי אותה אישה זרה מואבייה, שהפכה לאמא של מלכות.
ואולי בא הדבר ללמדנו דבר מה על אותו "ספר ביכורים" בעניין ההתייחסות הראויה לגרים ולזרים; הספר ניתן לנו במדבר - מקום הפקר שאינו שייך לאיש ולכן שייך לכולם- הביכורים מחייבים אותנו לתת את ראשית היבול, לפני שנאכל ממנו בעצמנו וקבלת הגר והזר מחברת אותנו מחדש גם לעובדת היותנו "גרים ותושבים" ולא אדוני הארץ, וגם לכך שהיינו בחלקים גדולים מההיסטוריה שלנו זרים. בעיניי, אלה הם היסודות האתיים של החג היפה הזה.
שבת שלום וחג שמח לכולכם
פנחס,ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
Dear Family and Friends,
In another 2 days, we'll celebrate Shavuot and we'll read the story of Ruth the Moabite.
According to the letter of the Torah: "Ammonites and Moabites cannot be included in the Community of Israel"
If we had to stick to the "Letter of the Law", Ruth wouldn't be allowed to marry a Jew; I wonder if some Rabbis would even recognize her conversion.
Nevertheless, our Oral Tradition interpreted that Law and accepted Women from Moab.
Maybe this teaches us that Revelation means the possibility to maintain a Living Covenant, always relevant through continuous Renewal
Shabbat Shalom and Chag Sameach to all,
Pinchas, Tzippie and Family
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה