לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בלעם, הקוסם, הנביא, הוזמן על ידי בלק, מלך מואב, לקלל את ישראל, אך קללתו נהפכה לברכה. האם אמנם היתה כאן ברכה? האם ברכות וקללות הן שתי קטגוריות מהותיות נפרדות? מורי, רבי וידידי, הרב דניאל אפשטיין, שיתף אותי בתובנה חשובה: לעתים, הברכה עצמה יכולה להיות קללה. השבח וההתפעלות יכולים לטפח שביעות רצון עצמית ולמנוע כל התבוננות ביקורתית וחשבון נפש. לעומת זאת, אחד הדברים שאנו אמורים לזכור בשבעה עשר בתמוז הוא שבירת הלוחות, ודווקא מעשה זה של משה זוכה ל"יישר כוח" - קללה? ברכה? דומני שבכוחנו להפוך קללה לברכה ולהיפך, חלילה. שבת שלום ומבורכת לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה