יום שישי, 24 בפברואר 2017

דמוקטריה ועריצות הרוב - Idolatry and the Rights of the Stranger

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
כשמעיפים מבט על הפרשה שנקרא מחר, נגלה שני חיבורים מעניינים; חכמים ופרשנים כבר הצביעו על הקשר בין ה"מזבח" ל"סנהדרין" ודרשו: "שתשיים סנהדרין אצל מזבח",  בתרגום לשפה עכשווית: לא תיתכן קדושה בלי שתהיה חברה מתוקנת. קיימת אבל סמיכות נוספת בין האזכור שהיינו גרים בארץ מצרים ומה שנובע מכך לגבי מחויבותנו לזר החי בתוכנו לבין האיסור של עבודה זרה. בנוסף, גם בפרשתנו וגם במקומות נוספים במקרא מכונה השופט "אלהים", ובתהלים לדוגמה נאמר: "אלהים נצב בעדת אל". יתכן שהדבר בא ללמד אותנו שבחברה מתוקנת חייבים להיות יחסי גומלין בין "אלהים" (כלומר: המימד האתי האוניברסלי המתייחס לצלם הלאהים שבאדם) לבין מערכת המשפט, החייבת לשמור על עצמאותה הרוחנית ולא להיות כפופה לעריצות הרוב,ובלשון המקרא: "לא תהיה אחרי רבים לרעות"
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com 
אתי אנקרי - עבדי זמן...

--  https://www.youtube.com/watch?v=npLcDItUnyM 



Dear Family and Friends,
The proximity between the interdiction of worshipping idols and the obligation of defending the rights of the stranger, since "we were strangers in Egypt", probably teaches us to adopt a moral attitude when we deal with our historical memories; ethnocentric narcissism, leading to oppression of the stranger  is probably a very well known and popular form of idolatry and reflects a deplorable but understandable human weakness.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family

אתי אנקרי - עבדי זמן..
https://www.youtube.com/watch?v=npLcDItUnyM 

אין תגובות: