לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
אני מניח שבין שרה להגר היתה אי הבנה; כששרה הבינה ששלא תוכל ללדת בעצמה, פנתה שרי אל אברם ואמר לה: "הנה-נא עצרני ה' מלדת, בֹא נא אל שפחתי, אולי אבנה ממנה". רש"י מפרש מילים אלו: "בזכות שאכניס צרתי לביתי", כלומר: אולי הוויתור וההתגברות על הקנאה ישחררו אצלי משהו. ואכן, דומה הדבר למשפחות שהצליחו להרות וללדת אחרי אימוץ. יחד עם זאת, נראה לי שקיימת אפשרות פרשנית לא פחות סבירה; כוונתה של שרי היתה שהגר תשמש עבורה אם פונדקאית, וכאשר הגר ראתה עצמה כאם הילד לכל דבר, וגם כאשתו השניה של אברם במעמד שווה, היתה זו הפרת חוזה ובגידה, בעיניה של שרי.
חשוב לדייק בפנייתה אל אברם, מתוך עלבון וכעס, היא אמרה לו: "ותרא כי הרתה, ואקל בעיניה, ישפוט ה' ביני וביניך". תגובתו של אברם: "הנה שפחתך בידך, עשי לה הבטו בעינייך", ואז: "ותענה שרי ותברח מפניה "
על העינוי הזה כותב הרמב"ן (רבי משה בן נחמן 1194-1270- גירונה - ירושלים): "חטאה אמנו בעינוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם בכל מיני העינוי". דומני שהרמב"ן (וגם הרד"ק בעקבותיו, וגם הרש"ר הירש) מלמדים אותנו דבר חשוב; איננו מחויבים תמיד להצדיק את מעשי אבותינו - לא תמיד אנחנו צודקים ומוסריים במה שאנחנו עושים. רק הנכונות לבקר את עצמנו עשויה להפוך אותנו למוסריים יותר.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
לכה דודי (מורין נהדר, רונה קינן, יעל דקלבאום)
נ.ב בקובץ המצורף תמצאו הזמנה לערב זיכרון ליצחק רבין בקהילת ידידיה ביום א' , יב בחשוון, 10.11.19 בשעה 20
Dear
Family and Friends,
Rashi,
following the Midrash, interprets the conflict between Lot and
Abraham as an ideological-moral conflict; can G-d's Promise of the Land be
realized unilaterally and immediately, although there is still another people
living in the Land.
After
they separated, Lot landed in Sedom.
Maybe
this teaches us that the inability of delaying gratification leads almost
inevitably to a sodomic culture of selfishness, ethnocentrism and cruelty.
Shabbat
Shalom to all,
Pinchas,
Tzippie,and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
לכה דודי (מורין נהדר, רונה קינן, יעל דקלבאום)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה