בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בתחילת פרשת ויגש שנקרא מחר אנו פוגשים את יהודה במיטבו, וזאת אחרי שלא היה מוכן לעמוד מול אחיו עד הסוף כשביקשו להרוג את יוסף. כפי שכתבתי בפרשת וישב, נראה שהמפגש עם תמר הפך אותו לאדם בוגר ואחראי, שאיפשר לו לשכנע את יעקב אביו לשלוח את בנימין למצרים ולקחת עליו אחריות מלאה. תחושת אחריות זו מאפשרת לו לעמוד מול שליט מצרים ולהתעמת אתו (רש"י מפרש את המלים "ואל יחר אפך בעבדיך" : מכאן אתה למד שדיבר אתו קשות...) אמנם, בצורה מכבדת ומנומסת, אך תקיפה וברורה.
ואולי זה מלמד אותנו שיש מצבים מכוננים העוזרים לנו להתבגר, אם אנחנו מוכנים להיענות להם, ואז אחריותינו מאפשרת ומחייבת אותנו לא לפחד מעימותים עם שלטון מעוות ומושחת.
שבת של שלום ותקווה לכולכם
http://pinchaspeace.blogspot.com
לכבוד יום הקדיש הכללי- עשרה בטבת: זכר דבר לעבדך - ביצוע: ז'קי זיסהולץ (גילוי נאות: חבר ילדות) בהגיה אשכנזית
--
Dear Family and Friends,
Yehuda (the foreigner) tries to arouse
Joseph's (the Egyptian-foreign vice-king) empathy to his (their) aging and
bereaved father. Following this empathic encounter, Jacob-Israel comes to Egypt and is allowed to settle in Goshen, with Pharaoh's
blessing.
A generation later, a new king will convince
his people that these "foreigners" are a threat.
Maybe this teaches us that the foreigner can
be a "brother" or a "threat", depending also on how we
relate to them.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com
לכבוד יום הקדיש הכללי- עשרה בטבת: זכר דבר לעבדך - ביצוע: ז'קי זיסהולץ (גילוי נאות: חבר ילדות) בהגיה אשכנזית
--
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה