לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בפרשת ויחי, המסיימת את ספר בראשית, מכנס יעקב את בניו (משום מה אינו קורא לדינה בתו...) ונפרד מכל אחד מהם באמירה המכונה "ברכה", אם כי לעתים (למשל: הדברים הקשים שאמר לשמעון ולוי) קשה לראות בדבריו "ברכה" במובן הקלאסי.
מעניין להתבונן בפסוק הפותח את פרק מט ואת ה"ברכות" לבנים: "ויקרא יעקב אל בניו, ויאמר: האספו ואגידה לכם את אשר יֵקרָא אתכם באחרית הימים.". לכאורה, היינו מצפים שיעקב יגלה לבניו מה יִקרֶה להם. פרשני הפשט (דוגמת רד"ק, שד"ל) מביאים דוגמאות נוספות וטוענים שלעתים גם "קרא" מבטא מקריות, אך דומני שנאמר כאן משהו נוסף. (הרש"ר הירש הולך בכיוון הזה ומפרט את הדברים בפירושו לבראשית כד, יב ) "הקרה נא לפני היום")
נראה לי שאפשר כמובן להתייחס לדברים ש"קורים" לנו כגורל, כדברים שאינם בשליטתנו ואז אנו חווים עצמנו כ"קורבן", כ"אובייקט" של המאורעות, אך דומני שגם אם לעתים הארועם הפוגשים אותנו אינם בשליטתנו, יש בהם מעין "קריאה" אלינו המזמינה אותנו לצקת בהם משמעות וליהפך מאובייקט לסובייקט
שבת של שלום, של תחייה , של תקווה לכולנו
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
לכבוד יום הולדתו של ביאליק : "לא ביום ולא בלילה"
גירסה מקורית ביידיש בביצוע חוה אלברשטיין"
ובעברית , בביצוע אודליה ברלין
Dear Family and Friends,
Two concepts are used by Jaacov when he asks his son Joseph to burry him
in the land of his Fathers, and not in Egypt; "Hessed" and
"Emeth".
Should these notions be translated as "kindness" and
"truth"? Or, is 'Emeth" faithfulness?
Actually, this linguistic dilemma raises a more meaningful question:
Hessed seems to be something that you are not forced to do, and Emeth sound
like something you can rely upon. So, is Emeth in contradiction with Hessed? Or
is it a complementary attribute? Can a society, a world, rely on kindness as
such, or will it be possible some day?.
Shabbat Shalom to all,
PInchas, Tzippie and Family
לכבוד יום הולדתו של ביאליק : "לא ביום ולא בלילה"
גירסה מקורית ביידיש בביצוע חוה אלברשטיין"
ובעברית , בביצוע אודליה ברלין
פשבן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה