לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
היום, י"ד באייר, מכונה "פסח שני". המקור הוא בהזדמנות שנייה (מעין "מועד ב" ) שניתנת (במדבר ט, ט-יד) לאדם שהיה "טמא לנפש" או "בדרך רחוקה" ולא הקריב את קרבן הפסח במועדו, בי"ד בניסן, המכונה במקרא "חג הפסח" , המקדים את "חג המצות" (ט"ו- כ"ב בניסן). גם היום יש הנוהגים לאכול מצה ב"פסח שני", לזכר אותו "מועד ב" , אותה הזדמנות שנייה המוזכרת במקרא. הנושא של "טומאת מת" שהיא הטומאה החמורה ביותר מוזכרת גם בפרשת אמור שנקרא מחר. הכוהנים, המשרתים בקודש מוזהרים שלא להיטמא למתים. והכהן הגדול מוזהר לא להיטמא, דהיינו לא לגעת וגם לא להימצא בקרבת בן משפחה מדרגה ראשונה שמת, אבל חכמים קבעו הלכה מעניינת בהקשר זה ודרשו את המילים "לנפש לא יטמא "בעמיו" - "בעמיו לא יטמא, אבל מיטמא הוא למת מצוה" - הכוונה ל"מת מצווה" היא לגופת אדם - בדרך כלל לא מוכר שאין מי שיקבור אותו והכהן הגדול נתקל בגופה זו ומצווה לעסוק אישית בקבורת אותו אדם, והנימוק המובא בתלמוד "גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה".
דומני שיש כאן עיקרון חשוב ביותר : גם ההזדמנות השניה וגם הציווי לכהן הגדול לקבור את האלמוני (אולי חסר בית שמת ברחוב ) ועל ידי כך "להיטמא" מלמדים אותנו את החשיבות העליונה של כבוד האדם.
האם יש לזה השלכות לאיזון ההכרחי הנדרש בימים אלו של מגיפה נוראה?
שבת של שלום, בריאות ותקווה לכולנו
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
בתפילה לרפואת הגוף, הנפש והחברה- אל נא רפא נא לה (נתנאל גולדברג)
English different from Hebrew
Dear Family and Friends,
Counting the days between Pessach and Shavuot, the Omer, reflects the
fact that , alike nature, liberation is a process, and sometimes, there are, at
all levels, ups and downs, but as long as, even though cyclic, the direction is
upwards and in a positive direction, that process reflects growth. Counting the
days gives us the opportunity of acknowledging that process in a more
responsible and conscious way.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and family
http://pinchaspeace.blogspot.com
בתפילה לרפואת הגוף, הנפש והחברה- אל נא רפא נא לה (נתנאל גולדברג)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה