מחלוקות שלא לשם שמים -Disagreements should never engender death

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

אחרי שנהרגו 250 איש מעדת קורח  שהקריבו קטורת, באה כל עדת בני ישראל בתלונה קשה אל משה ואהרון : "אתם המתם את עם ה' "- מעניין לציין שאין תשובה לתלונה זו. השאלה המתבקשת היא: האם, כדי להתמודד עם המרד של קורח ועדתו  בסמכותם של משה ואהרון, היה צורך בכמות כזו של הרוגים? האם כדי להוכיח שאהרון ומשה הם נבחרי ה', לא היתה דרך אחרת?

שאלת המוות המיותר והמקומם עולה אצלי ביתר שאת לנוכח שני מקרים של מוות טראגי, מיותר ומקומם' שמקורם בעיוותים רגשיים ומוסריים חמורים המטפחים שנאה וריחוק בין בני אדם בגלל אמונה דתית. 

השמים בוכים על התאבדותה של אסתי וינשטיין ז"ל וגם על  רציחתה של הלל יפה אריאל בת ה-13. 

בתקווה שיבוא יום בו בני אדם ילמדו  להכיר בזכותו המוחלטת של כל אדם לחיות בחירות ובכבוד, ולנהל גם את המחלוקות בלי לרצוח או לגרום לבדידות קטלנית.

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com   

על אלה אני בוכיה (לחן: שלמה קרליבך, ביצוע עדי ארד)

https://www.youtube.com/watch?v=X_hi1fzIiLU

 

-- Dear Family and Friends,

It seems that sometimes people disagree strongly, but nevertheless these disagreements have no influence on their personal relationship, since basically they respect each other and are able to tolerate other approaches to life. Intolerance may mask some emotional involvement or blind spots; that's maybe the difference of what our Masters call "Mahloket leShem Shamaym – for the Cause of Heaven" and "Mahloket loleShem Shamayim – not for the Cause of Heaven",  which is the difference between the disputes between Hillel and Shammai and Korach's dissidence.

Shabbat Shalom to all

Pinchas, Tzippie, and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com

(על אלה אני בוכיה לחן: שלמה קרליבך, ביצוע עדי ארד)

https://www.youtube.com/watch?v=X_hi1fzIiLU 

זה אומר "כולה שלי" וזה אומר "כולה שלי" -... יחלוקו

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

ההשראה לדבריי היום היא מדברים ששמעתי הבוקר בכנס פעילים של עוז ושלום (וכל הכבוד ללאה שקדיאל מירוחם על היזמה והארגון) מפי פרופ' אורי סימון, הרבנית הדסה פרומן ודר' יואל קרצ'מר.

חטאם של המרגלים היה שהתיייאשו וזרעו ייאוש בדור המדבר; במובן מסוים, אולי הם חיו מתוך חוסר יכולת להבין שהארץ אינה ריקה ובסופו של דבר עובדת נוכחותו של עם אחר מחיבת את חלוקת הארץ (בדומה לסוגיה הראשונה במסככת בבא בתרא) ואולי, דברי הרב מנם פרומן זצ"ל שצוטטו על ידי הרבנית הדסה שאין לומר: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, אלא ש"עם ישראל שייך לארץ ישראל" הוא מתכון אפשרי לתקווה ולמודל כזה או אחר של דו-קיום ושלום.

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

-- 

פשבן

החדש יתקדש - Ruth and revelation

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

מחרתיים, בחג השבועות, נקרא למפטיר: וביום הביכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה' (במדבר כח, כו)

נראה לי שהמימד החקלאי-הארצי של החג משתלב עם המימד הרוחני, כאשר המוטיב המרכזי הוא ההחידוש וההתחדשות. כשם שהיבול החדש מבטא את המשך החיים , ולכן מתחייבת מנחה כביטוי להכרת הטוב, שאינו מובן מאליו, כך גם התורה חייבת להיות "נדרשת" חדשה ומתחדשת, כדי שתוכל להיות "תורת חיים". גם רות המואביה  לא היתה מתקבלת לעם ישראל  בחברה פונדמנטליסטית, לולא האומץ של חכמים לדרוש : לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'- עמוני ולא עמונית; מואבי ולא מואבית.

שתהיה לכולנו שבת של שלום ותורת חיים מתחדשת

פנחס, ציפי ובני משפחתם

נ.ב. התמונה באדיבות ידידי היקר הרי לנגבהיים

http://pinchaspeace.blogspot.com 

 Dear Family and Friends,

On Shavuot we read the Book  of Ruth. Many explanations were given to that custom, but maybe there is a profound meaning connecting Ruth to Revelation

Last year we wrote about the difference between Boaz (the audacious) and Ploni Almoni (the "anonymous" – everybody, representing the conservative formalist).

Boaz agreed to marry Ruth the Moabite , despite of the explicit interdiction in the Scripture – the "anonymous"refused.

Does that teach us that in order to experience Revelation, we have to be audacious and creative and  think "outside the box", or maybe being audacious and creative, if  our intentions are "pure" and  oriented towards the "Other" is  Revelation..

Shabbat Shalom and Hag Sameach to All,

Pinchas, Tzippie and   Family  .

http://pinchaspeace.blogspot.com

במדבר ירושלים - Desert, uncertainty, hope and Faith

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

באופן פרדוקסלי, אנחנו מתחילים מחר  לקרוא את ספר במדבר, בו מתוארות תלאותיהם של בני ישראל במדבר במשך 40 שנות נדודים במדבר בשבת שלפני "יום ירושלים" המציין את היום בו צה"ל נכנס לעיר העתיקה בירושלים לפני 49 שנים, במהלך מלחמת ששת הימים.

יתכן שלגבי "איחוד ירושלים", אנחנו עדיין במעין מדבר, במצב של אי וודאות, עם עליות וירידות, אך אולי עדיין ניתן לקוות שאחרי מסע מבגר ומגדל, נוכל להגיע לארץ המובטחת ולראות בירושלים המאוחדת עיר השלום והצדק, עיר שחוברה לה יחדיו – שעושה את כל תושביה חברים.

שבת שלום

פנחס, ציפי ומשפחתתם 

תיירים/ יהודה עמיחי 

 ...פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים

הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך

ושימשתי להם נקודת ציון. "אתם רואים את האיש הזה עם

הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית.

קצת ימינה מראשו". "אבל הוא זז, הוא זז!" אמרתי בלבי:

הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: אתם רואים שם את הקשת

מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה

ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פֵּרות וירקות לביתו.

והפעם: זמן אהבה של אהוד בנאי

https://www.youtube.com/watch?v=i5UrjnrMD5c 

http://pinchaspeace.blogspot.com 

Dear Family and Friends,

In a paradoxical way, 49 years ago, during the 6 day war, the Israeli army entered East Jerusalem; this Shabbat we'll start reading "Bemidbar", dealing with the ups and downs of the Jewish People during a Journey of 40 years in the desert.

Maybe, regarding the dream of a "United Jerusalem", we are still in a sort of desert; a situation of uncertainty, with ups and downs,  but  with some hope that some day, after an enriching Journey of growth and maturation, we'll reach the Promised Land.

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and Family 

http://pinchaspeace.blogspot.com 

https://www.youtube.com/watch?v=i5UrjnrMD5c 

בר כוזיבא ורבי שמעון בר יוחאי - Bar Kochva and Rabbi Shimon Bar Yochai

בני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

אתמול היה ל"ג בעומר. היום  הזה נחל הצלחה רבה בחברה הישראלית,זכה ליום חופש במערכת החינוך ובלילה שלפני כן, נהרו רבים לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון וכל הארץ הפכה למדורה אחת גדולה.

שני נרטיבים מתחרים על היום הזה; הציונות החילונית ראתה בבר כוכבא גיבור; חלקים בציבור הדתי והחרדי מאדירים ביום זה את דמותו של התנא רבי שמעון בר יוחאי, מתלמידי רבי עקיבא. התלמוד מספר לנו מצד אחד שרבי עקיבא חשב שאותו שמעון בר כוזיבא הוא משיח וקרא עליו "דרך כוכב מיעקב", אך בעניין הזה,כמו רבים אחריו, רבי עקיבא טעה.בתלמוד הירושלמי מתארים את אלימותו הבריונית ורואים בו את רוצחו של רבי אלעזר המודעי.

רבי שמעון בר יוחאי מתואר בתלמוד כאדם בעל עקרונות שבילה 13 שנים מחייו במערה יחד עם בנו. טבעי היה אם כן שהפך לדמות הראשית של ספר הזהר ולפי המסורת, מחברו.

נראה לי ששני הנרטיבים , המיליטריסטי והמיסטי-משיחי חוגגים כאן בחברתנו. המסוכן ביותר הוא השילוב של שני נרטיבים אלו העלולים להבעיר את הארץ במדורה אחת גדולה. טוב שבפרשה שנקרא מחר "אם בחוקותי תלכו", הברכה היא ש"חרב לא תעבור בארצכם"  וחכמים מפרשים (תורת כהנים): אפילו חרב של שלום (כלומר מלחמה בין עמים אחרים שעוברים דרככם) והרמב"ם כותב: שנאמר "וחרב, לא תעבור בארצכם" (ויקרא כו,ו), מכלל שראיית המלחמה צרה.

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

הפעם, במקום פרחים: 2 שירים- על רבי שמעון בר יוחאי,ועל בר כוכבא.

This time, instead of flowers: 2 songs, on Rabbi Shim'on Bar Yochai and Bar Kochva:

https://www.youtube.com/watch?v=KjOJ0CwwzqU 

                       https://www.youtube.com/watch?v=5_1phVtiVVQ

We are between Lag Baomer and "Yom Yerushalayim.

Two figures are related to Lag Ba'omer; Bar Kochva and R. Shimon Bar Yochai.Both had Messianic connotations. Bar Kochva believed he could overcome the Roman empire and R. Akiva believed he was the Messiah, but… was wrong.

R.Shimon bar Yochai had to hide in a cave, since he thought that it was necessary to criticize the Roman civilization openly and after leaving the cave after 12 years, wasn't able to accept a non-redempted world.The annexation of the Old City of Jerusalem aroused in many people Messianic aspirations; let us hope that our return to Israel and Jerusalem will enable us to build a Society based on Justice, Peace and Human Dignity for all its inhabitants.

Shabbat Shalom to all

Pinchas, Tzippie and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com

-- 

פשבן

קדושה "בגובה העיניים והלב" - The Omer as a Process

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים, מחר נקרא את פרשת אמור, בה נאמר בין היתר שעל הכהנים בני אהרון להגביל עצמם במגע עם המוות, כדי לשמור על "קדושתם".  יצא לי להרהר לא פעם ברלונטיות של מושג הקדושה, ושאלתי את עצמי אם יכולה להיות היום משמעות אמתית לקדושה העוברת מאב לבן. ידוע כי חכמים שיצרו יהדות ללא מקדש, קבעו באומץ רב כי "ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ". והתורה עצמה מצווה : "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". דומני שכל מי שצפה בטקס חלוקת פרס ישראל, צפה בדורון אלמוג, והקשיב לדבריו, יכול היה לחוות קדושה. ואולי קדושה היא היכולת להתעלות על רגשות של תסכול, ייאוש, התקרבנות אגוצנטרית או אתנוצנטרית (למה זה קרה לי/לנו? למה זה מגיע לי/לנו?) וליצור מרחב המאפשר הקשבה לאחר. אין לאף אדם, קבוצה, מגזר או עם, מונופול על אותה קדושה. שבת שלום לכולכם פנחס, ציפי ומשפחתם http://pinchaspeace.blogspot.com                       הפעם, במקום פרחים: ביצוע יפה                      של  התפילה לשלום Instead of Flowers: Tefilla leShalom- Prayer for Peace https://www.youtube.com/watch?v=XE8LKM9mYZA  --  Again, the English isn't identical to the Hebrew  Dear Family and Friends, Counting the days between Pessach and Shavuot, the Omer, reflects the fact that , alike nature, liberation is a process, and sometimes, there are, at all levels, ups and downs, but as long as, even though cyclic, the direction is upwards and in a positive direction, that process reflects growth. Counting the days gives us the opportunity of acknowledging that process in a more responsible and conscious way. Shabbat Shalom to all.  Pinchas, Tzippie and Family   http://pinchaspeace.blogspot.com

שבת שלום וחג עצמאות שמח Shabbat Shalom - Hag Atzmaut Sameach

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

אתמול, תוך כדי הצפירה לזכר חללי השואה, חשבתי על מושג הדומיה, נזכרתי במילים "לך דומיה תהילה" וגם בתגובתו של אהרון, אחרי מות שני בניו, שם נאמר: "וידום אהרון". פרשנים שונים דנו במשמעות אותה דומיה. אחד מפרשני המקרא, רשב"ם,  נכדו של רש"י, רואה קשר בין אותה דומיה של אהרון לקדושה ואכן, בפרשה שנקרא מחר מצווה עלינו התורה: "קדושים תהיו". האם יש באפשרותנו להיות קדושים? ידוע לי שיש אינפלציה בתארים "קדוש ו"גאון"וכו', אך אני נוטה לחשוב שבני אדם אינם קדושים ואינם יכולים להיות קדושים במובן הרגיל של מילה זו. יתכן שהקדושה (טרנסצנדנציה) האפשרית או לפחות השאיפה לקדושה היא תהליך של התמודדות בוגרת עם רגשות קשים של כעס, של נקמה ולקיחת אחריות על העתיד. דומני שדבריו הנוקבים של סגן הרמטכ"ל הם דוגמה להתבוננות בוגרת ואחראית על החיבור בין השואה הנוראה לבין אחריותנו במדינתנו הריבוונית

שבת שלום וחג עצמאות שמח

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

The English text is not identical to the Hebrew.

---

Dear Family and Friends,

A  68 -years old Jewish Independent State is definitely an important historical event; our parents and grandparents hardly dreamt about the possibility of something like that happening. Is it the ideal Jewish State we dreamt about? Is it the first stage of Messianic Redemption? Not necessarily, and maybe we aren't able yet to understand its significance in History; there is still a lot to achieve, but, nevertheless, there are many reasons to look back and celebrate the potential of freedom and independence.

This year, Yom Haatzmaut occurs between "Kedoshim Tihyu" ( literally: "You shall be Holy", but maybe the meaning should be: You shall strive towards holiness) and "Emor", dealing with the obligation of Kohanim to avoid impurity. Maybe this corresponds to the polar Israeli reality:  corruption and misbehavior of former  PM and former President and other politicians and public figures, versus extraordinary achievements in the field of Science, Literature, Art, Social Action and Talmudic Research.

  Shabbat Shalom and Hag Atzmaut  to all,

Pinchas, Tzippie and Family 

http://pinchaspeace.blogspot.com