יום שישי, 25 בספטמבר 2015

סוכת האמונה במצב של אי וודאות - Faith in Uncertainty

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

 על הפסוק "אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא" בשירת האזינו, שנקרא מחר, כתב בעל מדרש תנאים ספרי:

אל אמונה. שהאמין בעולם ובראו: ואין עול. שלא באו בני אדם להיות רשעים אלא להיות צדיקים. וכן הוא אומר (קהלת ז): 'אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים'.
ואולי גם היציאה מהבית הבטוח והקבוע לסוכה, שהיא "דירת ארעי", החשופה לרוחות, שמש וגשם  והמזכירה את 40 שנות נדודינו במדבר , דורשת מאיתנו אמונה במצב של אי וודאות. האל בשירת האזינו מלמד אותנו שיש לתת אמון בעולם, על אף כל מה שקורה בו. אמנם, החברה האנושית נועדה להיות צודקת, והיא לא תמיד כזאת, ולפעמים היא ממש לא כזאת, אבל אסור להתייאש ומשימתנו היא לתרום את חלקנו לחברה "ללא עול".
שבת שלום, חג שמח שנה טובה לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם

Dear Family and Friends,
In the Torah Section of Haazinu, we read: a G-d of faithfulness and without iniquity
The Midrash interprets this verse as follows: a G-d of faithfulness- He Believed in the World and created it.
without iniquity- Men (and Women) were created in order to be honest and righteous and not wicked.
Maybe we are leaving our comfortable and secure houses and spend 7 days in a Sukkah, a fragile temporary outdoors construction in order to experience  faith and trust in a world of uncertainty. In the verse we quoted, G-d teaches us that we should trust the world, despite of all what happens. Human Beings are supposed to be honest, but very often the human society isn't like that, but we should  never lose  hope and do whatever we can to make our society a better place to live in.
Shabbat Shalom, Hag Sameach, Shana Tova
Pinchas, Tzippie and Family







Sukkot

יום שני, 21 בספטמבר 2015

חג הסליחה, האמון והאמונה - A Celebration of Forgiveness, Trust, Love and Faith

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
סיפורו של החג המתחיל מחר בערך בשעה זו הוא "סליחה". האם סליחה זו היא מטרה או שמא היא אמצעי להתקרבות, לחיבור, לאהבה?
לא קל לסלוח, וגם לא קל לבקש סליחה. יתכן שכדי שאוכל לסלוח , כאשר נפגעתי,  עליי לתת אמון ביכולתי להתגבר על הפגיעה וגם לתת אמון ביכולתו של האדם עליו אני כועס להשתנות אם אסלח לו.
כדי שאוכל לבקש סליחה, עליי לצאת מעמדה אגוצנרטית של אשמה התוקעת אותי, לקחת אחריות על מעשיי או דבריי, להתייחס לאדם בו פגעתי, גם כאשר צדקתי או לא התכוונתי לפגוע, ולדעת שיש כאן הבעת אמון ואמונה מתוך ענווה, ולא מתוך כניעה והתרפסות.
שנדע לסלוח, לבקש סליחה, להתקרב ולאהוב.
"שחקי כי באדם אאמין, כי עודני מאמין בך"
שתהיה לכולנו שנה טובה וחג משמעותי ושמח של סליחה, אמון, ואמונה
פנחס, ציפי ובני משפחתם


בקישור הבא:ביצוע נפלא של "אגדלך אלהי" – פיוט של רבי אברהם אבן עזרא, ע"י יונתן ניצן


Dear Family and Friends,
Tomorrow , at this hour (At least her in Israel) we'll be lighting the Candles of Yom Kippur, the most Holy Day in the Jewish Calendar.
Yom Kippur is about Forgiveness. Is Forgiveness the goal, or is it a mean to achieve closeness, friendship, love?
Forgiving is not easy; asking for forgiveness is even more difficult sometimes.
In order to forgive, I have to trust my ability to overcome the offense and maybe also trust the offender's ability to overcome his anger by my forgiving. It's a mutual transformative process.
In order to ask forgiveness, I have to overcome my egocentric paralyzing  guilt feelings, assume responsibility over my deeds and words, relate to the person offended by me, even if I was right and had no intention to offend and understand it as an expression of trust and faith due to modesty, not a humiliation.
Let us be able to forgive, ask for forgiveness, to get close, to love.
Let us enjoy a meaningful year and  a Happy Celebration of  Forgiveness, Trust and faith.


This is a very rendition of a Piyut written by R. Avraham Ibn Ezra, by Jonathan Nitzan:





יום חמישי, 10 בספטמבר 2015

תחל שנה וברכותיה - Learning about Change

לבני משפחתנו, חברותינו  וחברינו  היקרים,
אחת הברכות המסורתיות לראש השנה, הלקוחה מהפיוט "אחות קטנה", היא: תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. בשבת שעברה, קראנו על קללות וברכות שנאמרו לבני ישראל לפני כניסתם לארץ, על הר עיבל ועל הר גריזים. ואולי, "מה שרואים מכאן, לא רואים משם" ; הפרספקטיבה היא הקובעת לעתים אם מדובר בברכה או בקללה. אנחנו כמובן מקווים ומאחלים לעצמנו ולכל מי שיקר לנו שהשנה הבאה תהיה טובה יותר מזו שחלפה, אך האם מסוגלים אנו, בלי להכחיש ולטייח, להפוך את ה"קללות" דאשתקד ל"ברכות", ללמוד מהדברים הקשים והמרגיזים ולהפוך אותם למנוף של שינוי?
המילה שנה מכילה משמעות מורכבת; האדם שונה , כלומר לומד , אך יש בשנה גם את האפשרות לשינוי
ואולי הברכה המתאימה לשנה הבאה עלינו (לטובה, אני מקווה)  היא :שנלמד לעשות את השינויים הראויים, המעשיים והפנימיים, בלי לפחד.
 שבת שלום ושנה טובה לכולכם.
פנחס, ציפי ובני משפחתם
 




Dear Friends,
Last week we read about Blessings and Curses and thought that sometimes the same event can be considered as a Blessing or as  a Curse, depending on the way you look at it and what your reaction to it is.  We certainly wish and hope  that next year will be full of blessings for all of us as we say : . תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה , but are we able to look at the "Curses" of last year and transform them into "Blessings" without denying our inner real feelings? Are we able to relate to them as a challenge of change and healing?
The word Shana שנה   may have a double meaning: The word Mishna, is related to the verb "Shone" – a person who learns , but it's also related to Shone, different, hence the word שינוי  - Change.
Maybe the most appropriate blessing and wish could be: Let us LEARN how and when to make the appropriate changes (external and internal)  without fear.
Shabbat Shalom and Shana Tova to all,
Pinchas, Tzippie and Family


T

יום שישי, 4 בספטמבר 2015

אבנים וברזל Blessings and Cursess

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים
חלק גדול מפרשת כי תבוא שנקרא מחר עוסק בברכות וקללות, והברכה ניתנת על הר גריזים הפורח לעומת הקללה , על הר עיבל השומם. הרש"ר הירש כותב בפירושו (דברים יא, כט-ל): "...הברכה והקללה אינן תלויות בנסיבות החיצוניות, אלא הן תלויות בכושרנו הפנימי לקבל את זו או את זו; הן תלויות ביחסנו למה שמביא את הברכה...אנחנו מחליטים בעצמנו אם פנינו מועדות להר גריזים או להר עיבל"
כמו-כן, מצווה לנו התורה להקים את המזבח דווקא על הר עיבל ולגבי אותו מזבח, נאמר לנו : ובנית שם מזבח לה' אלהיך, מזבח אבנים – לא תניף עליהם ברזל
וחכמים פירשו: מטרת המזבח להאריך חייו של אדם, הברזל (כלי הנשק) נועד לקצר חיי אדם- לא יונף המקצר על המאריך.
ואולי בא כל זה ללמד אותנו ש"כי תבוא אל הארץ" , הכניסה לארץ יכולה להיות ברכה או קללה.  הדבר תלוי במהו הדבר המקודש (מזבח); אבנים של בניין, או, חלילה, כלי משחית ההורגים בני אדם.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם




Dear Family and Friends,
Tomorrow we'll read about Blessings (Berachot) and Curses (Kellalot). It's interesting to notice that "the Blessing" seems to be connected geographically to one mountain and "the Curse" to another one.
Maybe blessings and curses depend on our perspective and depend very much on "where we stand" and how we look at things. In another month, just before Rosh HaShana we'll wish that the curses of the past year will leave us and we'll pray for a New Blessed Year.
Probably, sometimes a New Year enables us as well to experience events differently.
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family







ולמי  שנמצא בירושלים במוצ"ש:

במוצ"ש פ' כי תבוא (5.9) בשעה 22.15 יתקיים שיעור הכנה לסליחות ע"י גבי שטרנגר, פסיכולוג קליני בנושא:

“חרטה וסליחה ומה שביניהם – היבטים פסיכולוגים ורוחניים”. גבי גם ילמד ניגון מתאים לנושא השיעור. סליחות בשעה 23.30

השיעור יתקיים ב בית קהילת ידידיה - רחוב ליפשיץ 12 ירושלים -