לבני משפחתינו, חברותינו וחברינו היקרים
"היה לבדו, שואל לעצמו"
שלא כבימים כתיקונם, אנשים רבים (נשים וגברים) יהיו השנה לבד בליל הסדר. גם אם "יתחברו" בצורה זו או אחרת – ואני מברך על כל היזמות והאמצעים שנועדו להקל על הבדידות המתאפשרים באמצעות הטכנולוגיה - לבני משפחה, לחברים או לסדרים מוקלטים, עדיין הישיבה לבד בחדר ובבית היא חוויה לא פשוטה. אולי אין היא ייחודית לליל הסדר דווקא, אך אין ספק שתחושת הלבד בערב בו בדרך כלל נפגשים עם משפחה או חברים קשה יותר.
ואולי יש כאן הזדמנות להתבונן באחת ה"ההלכות" התמוהות המוזכרות בתלמוד ובמשנה תורה לרמב"ם: גם כשאדם נמצא לבד בליל הסדר, הוא "שואל לעצמו". לא מדובר בשאלה ריטואלית, או בשאלות שילדים שואלים את הוריהם, אלא בשאלה אמיתית שאדם נדרש לשאול את עצמו, כי יש ערך מרכזי לשאלה ביציאת מצרים האישית של כל אחד ואחת מאיתנו: הנכונות והאומץ לשאול, לא להיכנע לשום שיעבוד, להאמין בשינוי ובחירות הפנימית שאינה תלויה בנסיבות.
ואולי מצד אחד, ה"לבד" הזה יכול להתחבר לאנשים אהובים שאינם נוכחים פיזית, לדורות הקודמים ומצד שני, יש ערך ב"בלבד" הזה גם כאשר אנחנו מוקפים אנשים; היכולת והאומץ לשאול שאלות ולהקשיב לשאלות אמיתיות הם הביטוי האמיתי לחירות.
איחולינו לחג של חירות פנימית, לבריאות ולהתחברות מחודשת
פנחס, ציפי ובני משפחתם
קרב יום - ביצוע: אביתר בנאי
--
Dear Family and Friends,
The answer to the traditional question: "Ma Nishtana"- What is different tonight? seems quite obvious.
This year, tomorrow night , many people will be alone at the Seder, even if they will somehow be in touch online with family members or friends.
The Rabbinic Tradition ( Talmud, Maimonides) tells us that even when a person is alone , he should "ask himself" and this doesn't refer to a ritual question, but to a real question about slavery, alienation and inner freedom.
Maybe this reflects the idea of the importance of questioning reality as an expression of Freedom, as an existential "Exodus".
And maybe, although being "alone" still enables to think and relate to people who are physically distant, to parents, to tradition and dreams.
On the other side, even when surrounded by many people, every person should ask himself : what can be different, as a precondition for liberation.
We wish you all a Pessach of Inner Freedom, Health and a soon renewal of closeness
Pinchas, Tzippie and Family
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה