הרהורי עצמאות

"מיום עצמאות שעבר עד יום עצמאות זה

ומיום עצמאות זה עד יום עצמאות הבא עלינו לטובה"

כאשר אנו באים לדרוש את המילה "עצם" , נגלה שהיא רבת משמעות במקרא ובחז"ל.

המילה עצם מופיעה לראשונה בספר בראשית, כאשר אדם הראשון מתפעל ומכריז : "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת".

רבי אלעזר (יבמות סג, ע"א ) מפרש הכרזה זו של אדם הראשון בדרך נועזת וזו לשונו:

"מאי דכתיב {בראשית ב'} 'זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי' -מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה, ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה ."

האדם, אם-כן, גילה את עצמיותו בדרך של ניסוי ותעייה, שכלל ניסיון לקשר אינטימי עם כל בעלי החיים ורק כאשר הקשר שנוצר היה עם חלק ממנו, "נתקררה דעתו", יכלה הנפרדות להיווצר דרך החיבור.

במבצע ההצלה הראשון של האנושות, בפרשת נֹח, נאמר (בראשית ז, י"ג):
"בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה"

במבצע הצלה מרכזי בתולדות עמנו, יציאת מצרים, נאמר (שמות י"ב, מ"א):

" ויהי מקץ שלשים שנה, ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' ארץ מצרים"

וכמו-כן, בפסוק נא:

"ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאֹתם"

כאשר התורה מצווה על יום הכיפורים (ויקרא כ"ג , כ"ח-ל) , היא נוקטת שלוש פעמים בביטוי "בעצם":

" [כח] וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלהיכם.

[כט] כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה.

[ל] וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה."

אנו מגלים בחז"ל שקיימים חטאים עליהם יום הכיפורים (ובלשון הרמב"ם: עצמו של יום הכפורים)

מכפר (עם או בלי תשובה).

וכפי שמפרש רבי חיים בן עטר בפירושו "אור החיים" (ויקרא כג , כח)

"והטעם כי יום כיפורים הוא, פירוש כי עיצומו של יום מכפר, ויש לך אדם שהזמן מכפר עליו והוא עסוק במלאכתו, והמשכיל על דבר עיצומו של יום לבבו יבין המכפר כי הוא האדון המאיר היום לסגל סגל דבר זה."

עצם, עצמו, עיצומו ואולי אף עוצמה ועצמאות קשורים זה בזה.

ה'עצם' מאפשרת נפרדות אך גם חיבור והמשכיות ולכן היא שלב קריטי בהתפתחותו של אדם ובשחרורו של עם.

לפני 60 שנה, נוצרה שוב הזדמנות היסטורית לחזור אל עצמנו ולהשתחרר מ"שעבוד מלכויות" כאשר העצמאות שניתנה לנו, גם בהסכמת האומות, מאפשרת לנו ליצור בארץ ישראל חברה יהודית עצמאית וצודקת, המהווה אור לגויים. הזדמנות זו יוצרת אתגר לא פשוט והיו במהלך תקופת עצמאותנו לא מעט ירידות ועליות בהתמודדות עם האתגרים הלאומיים והמוסריים הניצבים בפנינו.

כבכל שנה, ביום העצמאות, יש מקום לשמוח ולברך על ההזדמנות הנדירה לה זכה דורנו, אך יש מקום גם לקוות ולהתפלל שנהיה ראויים למתנה היפה שקיבלנו ושנשכיל להשתמש בעוצמה ובעצמאות שניתנו לנו כדי לבנות כאן חברה צודקת יותר ויהודית יותר וכדברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים:

"לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה. ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'."

חג עצמאות שמח