דור דור ודורשיו (מאמר בגיליון פ"ש של "דור שלום")
פורסם בעת השתלחות ש"ס נגד בית המשפט העליון- עודכן לאור ההתעללות של שר המשפטים הנוכחי במערכת המשפט)
"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: {ישעיהו נ"ד} 'וכל בניך למודי ה', ורב שלום בניך' אל תקרי בניך אלא בוניך {תהילים קי"ט} 'שלום רב לאהבי תורתך, ואין למו מכשול' {תהלים קכ"ב} 'יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך' { תהלים קכ"ב} 'למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך' {תהלים קכ"ב} 'למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך ' {תהלים כ"ט} 'ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום'." (תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף סד/א)
משפטו הראשון של מאמר חז"ל זה ממסכת ברכות, אותו אנו אומרים יום יום בסיומה של תפילת שחרית, מעורר תמיהה, לעתים גם מידה מסוימת של גיחוך, כאשר אנחנו מעמתים הצהרה פרוגרמטית ואידילית זו עם המציאות המצערת אותה אנו פוגשים בימים אלו.
היו שייחסו את המאמר לחוש ההומור המפותח של חז"ל. אחרים דיברו על תפילה המביעה משאלה, מתוך ידיעה שלא כל תפילה מתגשמת, אבל היא מציבה שאיפה אידיאלית נעלה, ממנה אסור להתעלם. "דרשנים" נוספים ניסו, על דרך הפלפול ליישב את ה"דיסוננס" שנוצר כתוצאה מהפער בין הטקסט הכתוב למציאות על-ידי פרשנויות שונות למושגי ה'שלום' ו"תלמידי חכמים", כל אחד לפי טעמו. ועדיין, שערי הדרשנות לא ננעלו…
במדרש הלכה "מכילתא" על פרשת משפטים, מנסים חז"ל להסביר את סדר העניינים בפרשה וזו לשונם:
"ר' שמעון אומר: מה ראו דינין לקדום לכל מצות שבתורה?
שכשהדין בין אדם לחבירו, תחרות ביניהם; נפסק הדין, נעשה שלום ביניהם. וכן יתרו אומר: 'אם את הדבר הזה תעשה וגו'."
(מכילתא משפטים, פרשה א')
יש לזכור שפרשת משפטים כתובה מיד אחרי פרשת יתרו, בה נאמרו "עשרת הדברות", המסמך המרכזי המתומצת של עיקרי האמונה.
דרשה זו באה אם-כן ללמדנו את ערכו של המשפט, של הסדרת היחסים התקינים בין בני אדם כערך מרכזי, הקודם לכל מצוות שבתורה. כמו-כן, מעניין שחז"ל מרגישים צורך להדגיש את עצתו של יתרו, חותנו הנוכרי של משה בעניין נהלי המשפט התקינים, המתחשבים ביכולת עמידתו של משה ובצרכיו של העם.
ה'דין' הוא אמצעי חיוני בכל חברה, הבא לפתור סכסוכים בין-אישיים על-פי עקרונות החוק המקובלים בחברה והוא מהווה תשתית הכרחית ליחסים תקינים בין בני אדם.
יש להצטער על כך שתלמידי חכמים ופוליטיקאים מחרחרים ריב במקום להרבות שלום בעולם ובישראל. מעבר לאווירה של ריב ומדון הנוצרת על-ידם, קיימת כאן בעיה רצינית של קעקוע אחד המוסדות ההגונים האחרונים שנותרו בחברה הישראלית ולכן, אולי נותר לנו רק לסיים בתקווה ותפילה שבמהרה ש"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"
פורסם בעת השתלחות ש"ס נגד בית המשפט העליון- עודכן לאור ההתעללות של שר המשפטים הנוכחי במערכת המשפט)
"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: {ישעיהו נ"ד} 'וכל בניך למודי ה', ורב שלום בניך' אל תקרי בניך אלא בוניך {תהילים קי"ט} 'שלום רב לאהבי תורתך, ואין למו מכשול' {תהלים קכ"ב} 'יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך' { תהלים קכ"ב} 'למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך' {תהלים קכ"ב} 'למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך ' {תהלים כ"ט} 'ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום'." (תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף סד/א)
משפטו הראשון של מאמר חז"ל זה ממסכת ברכות, אותו אנו אומרים יום יום בסיומה של תפילת שחרית, מעורר תמיהה, לעתים גם מידה מסוימת של גיחוך, כאשר אנחנו מעמתים הצהרה פרוגרמטית ואידילית זו עם המציאות המצערת אותה אנו פוגשים בימים אלו.
היו שייחסו את המאמר לחוש ההומור המפותח של חז"ל. אחרים דיברו על תפילה המביעה משאלה, מתוך ידיעה שלא כל תפילה מתגשמת, אבל היא מציבה שאיפה אידיאלית נעלה, ממנה אסור להתעלם. "דרשנים" נוספים ניסו, על דרך הפלפול ליישב את ה"דיסוננס" שנוצר כתוצאה מהפער בין הטקסט הכתוב למציאות על-ידי פרשנויות שונות למושגי ה'שלום' ו"תלמידי חכמים", כל אחד לפי טעמו. ועדיין, שערי הדרשנות לא ננעלו…
במדרש הלכה "מכילתא" על פרשת משפטים, מנסים חז"ל להסביר את סדר העניינים בפרשה וזו לשונם:
"ר' שמעון אומר: מה ראו דינין לקדום לכל מצות שבתורה?
שכשהדין בין אדם לחבירו, תחרות ביניהם; נפסק הדין, נעשה שלום ביניהם. וכן יתרו אומר: 'אם את הדבר הזה תעשה וגו'."
(מכילתא משפטים, פרשה א')
יש לזכור שפרשת משפטים כתובה מיד אחרי פרשת יתרו, בה נאמרו "עשרת הדברות", המסמך המרכזי המתומצת של עיקרי האמונה.
דרשה זו באה אם-כן ללמדנו את ערכו של המשפט, של הסדרת היחסים התקינים בין בני אדם כערך מרכזי, הקודם לכל מצוות שבתורה. כמו-כן, מעניין שחז"ל מרגישים צורך להדגיש את עצתו של יתרו, חותנו הנוכרי של משה בעניין נהלי המשפט התקינים, המתחשבים ביכולת עמידתו של משה ובצרכיו של העם.
ה'דין' הוא אמצעי חיוני בכל חברה, הבא לפתור סכסוכים בין-אישיים על-פי עקרונות החוק המקובלים בחברה והוא מהווה תשתית הכרחית ליחסים תקינים בין בני אדם.
יש להצטער על כך שתלמידי חכמים ופוליטיקאים מחרחרים ריב במקום להרבות שלום בעולם ובישראל. מעבר לאווירה של ריב ומדון הנוצרת על-ידם, קיימת כאן בעיה רצינית של קעקוע אחד המוסדות ההגונים האחרונים שנותרו בחברה הישראלית ולכן, אולי נותר לנו רק לסיים בתקווה ותפילה שבמהרה ש"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה