מעט מן האור ידחה הרבה מן החושך.
נס (או ניסיון) פך השמן תשס"ט
בשבועות האחרונים היינו עדים לביטויים קשים במיוחד של אלימות, שנאה וגזענות מצד יהודים המגדירים עצמם שומרי מצוות כלפי פלשתינאים וערבים אזרחי ישראל. דימויים כשומרי מצוות ושתיקתם של רוב רבני ישראל לנוכח תופעות אלו מוסיפות למעשים אלו של הסתה, חילול קברים, שרפת בתים, עקירת עצים ועוד, ממד של חילול השם, כפי שכתב הרב ליכטנשטיין במכתב שהופץ בתקשורת.
דומני שהעובדה שמעשים אלו נעשים על ידי יהודים "דתיים" בעיני עצמם ושלא קמה צעקה עד לב השמים המוחה ומגנה מעשים אלו מחייבת חשבון נפש רציני על השרשים שהצמיחו גידולים אלו.
יש לציין שלצד מעשי נבלה אלו היינו עדים גם לגילויים של תמיכה באנשים שנפגעו ממעשי נבלה אלו ושל מחאה ציבורית צנועה אך חד משמעית נגד הפוגרום שנעשה בחברון בעקבות פינוי "בית המריבה".
כשבוע אחרי אירועי האלימות בחברון, נסעו קבוצות של יהודים, חלקם שומרי מצוות להביע את הזדהותם עם נפגעי התעללות הבריונים בחברון.
כמו-כן, התקיימה בבית כנסת ידידיה בירושלים עצרת ממנה יצא קול ברור נגד האלימות בחברון ובכל מקום על ידי הדוברים השונים.כמו-כן, הוצגו תמונות שצולמו על ידי הרב יחיל גריינימן שהשתתף בביקור בחברון.
קבוצה של כהניסטים תכננה צעדת פרובוקציה באום אל פאחם ובעת כתיבת שורות אלו, דחתה המשטרה את קיומה של אותה צעדה, מתוך "דאגה לסדר הציבורי". קיומה של מחאה ציבורית לא מבוטלת נגד צעדה זו ויוזמות שונות להבעת סולדיריות עם תושבע המקום מהוות עדות ל"מעט מן האור".
קיומה של מדינה ריבונית איפשר לעם יהודי לחזור להיסטוריה. דומני שמציאות זו מהווה אתגר וניסיון. בדומה לפך השמן המסוגל להאיר את הבית אך גם לשרוף אותו, קיימת בעצמאות מדינית ובמימוש הכוח סכנה של שרפת הבית, אם לא תיבלם הקנאות, הגזענות והלאומנות הבלתי מרוסנת באיצטלה דתית לצד פוטנציאל אדיר של אור גדול. יש לקוות ולהתפלל שאכן "מעט מן האור ידחה הרבה מן החושך"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה